בהיסטוריה של המחשוב והתקשורת יש מקום אחד שבו רוב הטכנולוגיות עלו לפחות ברמת הרעיון, אם לא באופן מעשי. זוהי מעבדת המחקר של ענקית התקשורת האמריקנית לשעבר בל, Bell Labs.
הטרנזיסטור, לוויין התקשורת, מערכת ההפעלה יוניקס, שפת C, הצילום הדיגיטלי, מעבד האותות הדיגיטליים, תאים סולאריים, התקשורת הסלולרית - כל אלה ועוד טכנולוגיות רבות אחרות יצאו ממרתפי המעבדה.
מאז ומעולם, הגדולה של בל-לאבס הייתה היכולת לאפשר סביבת עבודה שקרובה יותר למעבדה באקדמיה מאשר לחברה מסחרית שצריכה להפוך את יכולות המחקר והפיתוח להכנסות ולתזרים מזומנים.
אבל הימים השתנו. בל-לאבס הפכה לחלק מלוסנט, כאשר הופרדה ב-1996 מ-AT&T, וכיום היא חלק מאלקטל-לוסנט. המונופול הענק של בל, שהעסיק בשיאו כמיליון עובדים, כבר לא קיים. התחרות מחייבת את מעבדת המחקר להיות יותר חסכונית בתקציב, אבל גם יותר מכוונת לביזנס.
על הרקע הזה התמנה ב-2005 ד"ר ג'אונג קים, לנשיא בל-לאבס. קים היה שותף להקמת שני סטארט-אפים ודרך רכישת אחד מהם הצטרף ללוסנט ב-1998. היום הוא מנהל מרכז יזמות בן 84 שנה שבו שוכנים מיטב המוחות הטכנולוגיים, אך עד הגעתו של קים לא היה כפוף מעולם לצרכים עסקיים.
"הניסיון שצברתי בסטארט-אפ היה רלבנטי, וזו אחת הסיבות שהחברה רצתה שאנהל את המעבדות", אומר קים בראיון בלעדי ל"גלובס" בזמן ביקורו בישראל שנועד להכרת עולם הטכנולוגיה הישראלי, "אווירת היזמות הייתה קיימת במעבדות, אבל היה צריך מישהו שיפנה את זה לכיוון יותר עסקי".
מתמטיקאי בשירות מסחרי
קים התמנה לאחרונה גם לסמנכ"ל הטכנולוגיות של אלקטל-לוסנט, במסגרת רה-ארגון עליו הודיעה החברה בסוף השנה שעברה, מתוך כוונה להכניס יותר שיקולים עסקיים-אסטרטגיים למחקר.
בל-לאבס הוא אחד ממוקדי המחקר היחידים בעולם העסקי שעוסק במחקר בסיסי. הוא מעסיק מדענים שינסו להבין טוב יותר את העולם והמדע, מבלי לחשוב על הפונקציונליות העסקית.
אין מקומות רבים שיכולים להרשות לעצמם כזה לוקסוס, וכך, נוצר מצב בו, לדוגמה, הועסק בחברה כשכיר קלוד שאנון, מתמטיקאי שמוגדר כאחד המדענים הגדולים של המאה ה-20 לצד אלברט איינשטיין.
שאנון הודה בזמנו כי הוא מונע יותר מסקרנות ופחות מצרכים שימושיים, ולא תרם הרבה לבל-לאבס מהבחינה העסקית. האם מדען כמוהו - שזוכה להערכה כמי שהניח את היסודות התיאורטיים לעולם הדיגיטלי שאנו מכירים כיום - יכול להתפתח גם בגרסה החדשה של בל-לאבס? "בוודאי", טוען קים, "יש לנו תחומים שנועדו לעודד חשיבה, במסגרתה מדברים על מחקר יותר כללי בתחום המחשוב והמתמטיקה".
אחד המחקרים הידועים של שאנון התייחס לשאלה לגבי הגבול העליון של קצבי העברת המידע ברשתות התקשורת - מה שרלבנטי גם היום לאור התפתחות הרשת. "אנחנו מעודדים אנשים לשאול את אותן השאלות ששאל בזמנו שאנון", אומר קים, "ואז החדשנות מתרחשת. לא רק כאשר שואלים מהו הגבול, אלא כאשר מוצאים דרכים להתמודד איתו. למשל, MIMO, טכנולוגיית תקשורת אלחוטית מרובת אנטנות שנחשבת ליעילה למדי, הומצאה בבל-לאבס, והיא מיועדת לעקוף את הגבול העליון של שאנון".
המטרה: איזון תפעולי
השינויים שביצע קים לא כללו רק את הכנסת המוטיבציה העסקית באמצעות קשר קרוב יותר למחלקת הפיתוח העסקי וללקוחות, אלא גם צמצומים. כוח העבודה שעוסק במחקר הבסיסי צומצם לשליש ומונה כיום כ-1,000 איש, מתוך 50 אלף עובדים בחברה כולה. "זה אמנם קטן מההיקף שהיה במקור, אבל עדיין משמעותי", אומר קים.
ההצטרפות שלו ללוסנט הייתה חלק ממסע הרכישות שביצעו חברות התקשורת בתקופת ההייפ. החברה שהקים, Yurie Systems, נרכשה במיליארד דולר, ומחצית מהסכום הלכה ישירות לכיסו. הקריירה של קים המשיכה בניהול מספר פעילויות בלוסנט, כולל החטיבה האופטית, שם ניהל בין השאר גם את הפעילות שנרכשה במאי 2000 מכרומטיס הישראלית (ראו מסגרת). ב-2001 פרש לאקדמיה וב-2005 חזר לעמוד בראש בל-לאבס.
מטרת תוכנית הרה-ארגון הנוכחית שמבצעת אלקטל-לוסנט מיועדת להחזיר אותה לאיזון תפעולי ב-2009. מאז עסקת המיזוג בין אלקטל ולוסנט ב-2006, בהיקף 11.4 מיליארד דולר, דיווחה החברה הממוזגת בכל שנה על הפסד נקי, ושוויה נשחק מאז בכ-85% לכ-4.7 מיליארד דולר כיום.
הדבר עלה למנכ"לית, פטרישיה רוסו, בתפקידה ובספטמבר התמנה בן ורוואיין למנכ"ל. בחברה מעריכים כי הירידה בביקושים לציוד לחברות הטלקום תהיה השנה בהיקף של 8%-12% - זאת, אחרי שהכנסות החברה כבר ירדו בכ-5% ב-2008.
קים מציין כי אחד התפקידים המרכזיים שלו הוא לחשוב קדימה, על איך ייראה עולם התקשורת בעוד 5-10 שנים ויותר - מתוך כוונה שאלקטל-לוסנט תהיה מוכנה להוביל את השוק שייווצר.
במסגרת הזו, קיבלה החברה החלטה לגבי מיקוד בדור הבא של התקשורת האלחוטית - בבל-לאבס החליטו ללחוץ על דוושת הגז בכל הקשור ב-LTE (טכנולוגיית התקשורת האלחוטית רחבת הפס שמוערכת כמיינסטרים מ-2012), אולם את טכנולוגיית ה-WiMAX (טכנולוגיית התקשורת האלחוטית רחבת הפס שכבר מיושמת), לדוגמה, העדיפו להוציא לצד שלישי, כולל רכישות אפשריות. "ככה זה כשיש תקציב מוגבל", אומר קים, "צריך להמר ולהחליט לאן ללכת". התקציב הכולל של המו"פ באלקטל-לוסנט (כולל המעבדות) הסתכם בכ-2.36 מיליארד אירו ב-2008.
ומה הלאה? קים מתאר את ההתרכזות במחקר של רשתות שנדרשות להעביר כמויות מידע גדולות בהרבה מאלו שאנחנו מכירים כיום. "אנחנו רואים את העתיד בתור רשת של חיישנים - כלומר, כל מצלמות ומוצרי אלקטרוניקה אחרים יעבירו נתונים. ההיקף של התקשורת שתעבור יהיה גדול פי 500 ממה שאנחנו מכירים היום ובבל-לאבס חושבים איך תראה הארכיטקטורה המתאימה להתמודד עם זה".
מה דעתך לגבי יכולות הפיתוח של הסינים וההודים?
"באסיה ובעיקר בסין מדגישים עבודה בהיקף גדול, עם עשרות אלפי מהנדסים ועבודה קשה. הם מדברים במונחים של כמויות, ואני אומר שבסופו של דבר הטרנזיסטור הומצא בידי שלושה אנשים והלייזר והתא הסולארי בידי שני אנשים. כך שאיכות היא חשובה ביותר".