הנה סיפור שנשמע לגמרי דמיוני: נס זמיר, ילד מוכשר, לא מוצא את מקומו בנוער של עירוני ראשון לציון. בקבוצה מחליטים לנפות אותו. הוא מגיע לנוער של בית"ר נס טוברוק, וגם שם לא משאיר חותם. הוא מידרדר עד לקבוצת בית"ר טוברוק שמשחקת בליגה ג'. השלב הבא אמור להיות גלישה במורד הליגות הנמוכות. זמיר מנסה עוד כמה אופציות שנראות קלושות, הוא שולח קורות חיים לכל מועדון אפשרי בעולם ובמקביל מעלה קובץ וידיאו בן כמה דקות באתר בשם selfscout.com.
תוך כמה שבועות צופים בקטעי הווידיאו האלו נציגים של חטאפה הספרדית שמחפשים כישרונות מכל העולם. הם מתלהבים מהביצועים. שורה תחתונה של הסיפור: מזה כמעט שנה נמצא נס זמיר בחטאפה, אחרי שהעתיק לשם את מגוריו. לאחרונה קיבל זימון לנבחרת האולימפית של מוטי איווניר. ועכשיו גם מכבי תל אביב מוזכרת כמי שמעוניינת לשים יד על הילד בן ה-18.
הסיפור של זמיר הוא מאוד פשוט: הוא מנצל את הכוח שיש היום לאינטרנט, והעובדה שסקאוטרים של מועדוני כדורגל מבלים היום יותר שעות בחיפוש מציאות דרך האינטרנט מאשר שהייה במשחקי כדורגל. מועדונים כמו מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה, צ'לסי, ארסנל וריאל מדריד הביאו ילדים בני 9-10 למבחנים אחרי שראו קטעי וידיאו שלהם ב-YouTube.
המיזם האינטרנטי של selfscout, שבבעלותו של ברוך גלבוע, שחקן עבר במכבי נתניה ומאמן ומנהל מקצועי, הוא כלי שמאפשר לשחקנים צעירים שחושבים שיש להם את זה, להציע את עצמם לכל מי שמעוניין. האתר הוא מעין בורסה שמכילה למעלה מ-4,000 שחקנים, רובם צעירים, שמעלים בעצמם קטעי וידיאו. מדובר בשחקנים מכל העולם, כשהאתר פועל בשבע שפות ומאשר גישה לכל מאמן וסקאוטר בדרך הנוחה לו.
"אני אומר שבסופו של דבר, הילד צריך לדאוג לעצמו, לשווק את עצמו בכל דרך אפשרית", מסביר גלבוע. "האתר בא בעצם לפתור את אחת הבעיות הראשוניות שאיתם מתמודדים ילדים והורים. מה עושה אבא של ילד בן 12 או 13 שמאמין שיש לילד שלו כישרון-על? הוא מתחיל להרים טלפונים לסוכני שחקנים בתקווה שמישהו מהם יגיע לראות את הילד. אם הסוכן השתכנע שהילד שווה בדיקה הוא יבקש מההורים בין 3,000 ל-7,000 דולר עבור הכנת קלטת שנועדה לשווק אותו, ויגיד להם שאת הסכום ששילמו הוא יוריד להם מהעמלה כשהוא ימכור את הילד". רק מהחשש להוציא את הסכום הזה רוב הילדים וההורים מרימים ידיים. יהיה טוב? מישהו ימצא אותו איכשהו.
מנועי החיפוש באתר מאפשרים לסקאוטרים או למאמנים חיפוש שחקנים ממוקד. לפי גילאים, תפקידים, מקומות בעולם. למשל, סקאוטר מגרמניה שקיבל הוראה מהקבוצה שהוא עובד איתה לחפש שוער, ימצא באתר 115 שוערים. הוא ימצא שם בין היתר את השוער של בית"ר טוברוק, אבל גם ימצא את דיליין אילייב, שוער ששיחק בעונה האחרונה בלבסקי סופיה ופרייבורג הגרמנית. שחקנים שמשחקים היום בליגת העל מציגים את עצמם באתר, בתקווה שזו תהיה דרך נוספת שלהם לצאת החוצה מישראל. למשל, ויקטור מרעי מהפועל ת"א שכבש העונה שער בטדי העלה לאתר קטעי וידיאו שלו, וגם אייל גולסה ממכבי חיפה שמקווה שקבוצה רצינית יותר בעולם תשים עליו עין ותזמן אותו למבחנים.
דוגמאות פחות נוצצות מנס זמיר מתרחשות ברמה המקומית לא מעט באמצעות האתר. כך למשל ראה באתר בני לם, שחקן מכבי נתניה לשעבר והמנהל המקצועי של מכבי נתניה, חלוץ בשם איתי קבהא, ודרך האתר ביקש לזמן את השחקן למבחנים. השחקן עבר את המבחנים וצורף לקבוצת הנוער. יוסי נחמיאס, מאמן נערים במכבי ת"א, הביא למבחנים בקבוצה את מחמוד שבאט מהכפר נחף, אותו ראה באתר. או דוגמה מסוף השבוע בחו"ל: סמפדוריה האיטלקית ראתה באתר את נורברט נאג'י, קשר בן 16 מפרנצוורוש ההונגרית, ודרך האתר יצרה קשר והביאה אותו למבחנים בשורותיה. השחקן נהנה מהעובדה שאין שום סוכן בדרך שאמור לגזור עליו קופונים.
דרוש: קשר ימני בן 17
איך האתר אמור להרוויח? אחת הדרכים היא באמצעות השחקנים עצמם שיכולים לרכוש חוות דעת מקצועית. כל חוות דעת כזאת עולה 40 אירו, כאשר שחקן יכול לרכוש שלוש חוות דעת במקסימום 120 אירו. ככל ששחקן רוכש יותר חוות דעת, כך הוא מקפיץ את השם שלו כמה שיותר גבוה מבחינת המקום בו יופיע באתר. את ההערכות המקצועיות נותנים מאמנים שעובדים עם האתר ופרושים בכל העולם, כולל מאמנים מוכרים וידועים - למשל, ערן קוליק מאמן בני סכנין או בני לם. שחקנים גם יכולים להעלות קובץ וידיאו ולבקש הערכה מקצועית ממאמן מחו"ל, מה שמקפיץ לו עוד קצת את גובה הפרופיל. שלומי ארבייטמן ממכבי חיפה, אגב, הוא השחקן עם הפרופיל הכי גבוה באתר, מאחר וקיבל הכי הרבה הערכות מקצועיות.
רק בחודש אפריל נכנסו לאתר שחקנים מ-49 מועדונים בארץ והציגו את עצמם לציבור, כולל שחקנים ממכבי נתניה, מכבי ת"א, מכבי חיפה. עד היום הושקע באתר סכום של 100 אלף דולר. בשנה הראשונה של הפעילות של האתר הוא הצליח לייצר הרבה מאוד מעברים של שחקנים, כמעט תמיד בתוך אותה מדינה.
האתר, אגב, גם עובד הפוך - הוא מאפשר למועדונים לפרסם "מודעות דרושים" לגבי שחקנים שהם צריכים. זה יכול להיות ברמה כללית כמו בית"ר ירושלים שמפרסמת מודעה על כך ש"המועדון מעוניין לקלוט שחקנים שנתון 1997-1998" או מודעות ספציפיות יותר כמו "קבוצת בקה אל גרביה מחפשת לקבוצת הבוגרים קשר מרכזי וחלוץ מרכזי".
"האתר נותן צ'אנס לשחקנים ממקומות קטנים", אומר גלבוע. "הרי בסופו של דבר איזה סוכן שחקנים יגיע לראות משחקים בצורן, קדימה, או מקומות כאלו קטנים. מישהו יודע שמחלקת הנוער של בית"ר רמת גן, בשנתונים 1997-1998 מפרקת את הליגה? יש סיכוי גדול מאוד שדווקא שם נמצאים השחקנים הבאים".
"כמו לשים מודעה לרכב"
גלבוע אומר כי "האתר הוא בסופו של דבר כלי נוסף של השחקן לשווק את עצמו, מה שמגדיל את האפשרות שלו להתגלות. זה בדיוק כמו שאתה מפרסם מודעה למכירת רכב, אתה תשים מודעה על חלון הרכב, תשים מודעות באינטרנט, בעיתון ובכל מקום אפשרי. בסוף תצליח למכור. והיתרון הגדול של כל המיזם הזה הוא למנוע מעבר כסף דרך צד שלישי. אם אני כמאמן ראיתי שחקן ומזמין אותו לקבוצה שלי, אין שום גורם בדרך שייקח כסף עבור זה. האתר בעצם מסייע להוריד את מחירי השחקנים על ידי חשיפת מיליוני שחקנים נוספים לשוק".
הסיפור האחרון אולי מצביע על כך שגם שחקנים ממקומות קטנים מאוד יכולים לחלום: אחד הדברים שהאתר מאפשר לשחקנים להעלות נקרא "וירטואוז". זהו קטע וידיאו קצר בן כמה שניות שבו יכולים השחקנים להציג כמה מהיכולות שלהם. כדרורים יוצאי דופן, הקפצות על הראש, רגל, כל דבר שעולה ברוחם. לפני כמה חודשים העלתה בחורה בשם אחלם עזיז זידאן מהכפר אעבלין קטע וידיאו קצר שלה ב"וירטואוז". "תוך כמה שבועות ראה את הקטע איש מקצוע של מועדון מקצועני באזור מילאנו, וביקש ממנהלי האתר שייצרו קשר עם השחקנית כדי שתבוא למבחנים. "תבין", אומר גלבוע, "איך בחורה מאעבלין יכולה להגיע לאיטליה? מי יבוא לאעבלין לראות אותה משחקת?".
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט