החשבונאות אמורה לשרת את שוק ההון. היא מספקת את הכללים להצגת הסעיפים בדו"חות הכספיים, אבל לא מתיימרת להשפיע על קבלת ההחלטות של השחקנים בשוק ההון.
החשבונאות, למשל, אמורה לספק מענה לדרך ההצגה בחברה מוחזקת, האם ההשקעה הזו תוצג לפי שווי השוק תחת סעיף הנקרא נכסים זמינים למכירה, האם האחזקה הזו תאוחד בדו"חות הכספיים של החברה למעלה, או האם היא תוצג תחת שיטת השווי המאזני, שמבטאת מצב שבו לחברה המחזיקה יש השפעה מהותית על החברה המוחזקת.
כל אחת מהשיטות הללו מביאה כמובן לדו"חות שונים לחלוטין: כאשר ההצגה היא לפי שיטת הנכסים הזמינים למכירה, הירידות בערך ההשקעה (החברה המוחזקת) ייזקפו לקרן הון, אם לא מדובר בירידת ערך קבועה. כלומר הן ישפיעו על ההון העצמי, אך לא יפגעו בדו"ח רווח והפסד.
הגולם קם על יוצרו
שלוש הגישות המוצגות כאן שונות אחת מרעותה, ואם נפעיל את שלוש הגישות על מקרה אחד (תיאורטית בלבד, משום שמעשית התקינה מורה לנו איזו גישה יש לאמץ), נקבל כאמור שלושה דו"חות שונים לחלוטין. אבל האם זה משנה בכלל? האם זה חשוב אם מאחדים דו"חות, או עושים אקוויטי, או רושמים את ההשקעה לפי שווי הוגן?
אחרי הכול, כשהמשקיעים רוצים להעריך את החברה המחזיקה, הם בודקים את ערך נכסיה ומפחיתים את ערך התחייבויותיה. ערך נכסיה כולל את שווייה של החברה המוחזקת - לא את שווייה המאזני, ולא את שווייה כפי שהוא מתבטא בדו"חות מאוחדים, אלא את שווייה בשוק. ולכן, לכאורה אין משמעות לשיטת ההצגה, ואני חוזר להתחלה - החשבונאות אמורה להוות רק דרך, אמצעי להציג את המספרים בצורה ברורה ומקובלת. אבל בפועל זה לא ממש המצב.
בפועל הגולם קם על יוצרו. החשבונאות הופכת למטרה, ומנהלים נצמדים לרואה החשבון שלהם לפני כל עסקה, כדי לדעת איך ייראו הדו"חות בעקבותיה. מנהלים דוחים ומבטלים עסקאות מכיוון שבדו"חות זה לא ייראה טוב. מנהלים תופרים עסקאות רק בגלל שבדו"חות זה נראה טוב. המהלכים לא תמיד נעשים בגלל שזה טוב לביזנס, במקרים רבים מבצעיים פעולות כי זה טוב לדו"חות.
דוגמאות לא חסרות: קונים אג"ח במחיר נמוך כי זה מביא יותר רווח מימוני ומגדיל את ההון. רוכשים נתח מחברות בנות שנסחרות מתחת להונן כי זה יוצר מוניטין שלילי שמגדיל את הרווח וההון העצמי. מעבירים אחזקה מרישום לפי שווי הוגן לשיטת האקוויטי כדי להימנע מרישום הפסדים לירידת ערך במסגרת קרנות הון, ועוד.
סמנטיקה לכאורה
והנה מהלך, לאו דווקא מכוון, מצד חברה שהעבירה את האחזקה המשמעותית שלה מרישום כנכס זמין למכירה לרישום לפי שווי מאזני. המהלך הזה העביר את החברה - פטרוכימיים - מהון עצמי שלילי של 58.8 מיליון שקל להון עצמי חיובי של 404 מיליון שקל, תוספת של למעלה מ-460 מיליון שקל להון העצמי.
הגידול בהון העצמי נובע מהיתר שקיבלה פטרוכימיים מהרשויות להחזיק באמצעי שליטה בבתי זיקוק לנפט (בז"ן). עד שהיא קיבלה את ההיתר הזה, האחזקה הגדולה הוצגה בפטרוכימיים כנכס זמין למכירה, ומאחר שערכה של בז"ן ירד (עד תחילת השנה), פטרוכימיים, שהשקיעה בבז"ן מעל 1 מיליארד שקל, רשמה ירידה בהון העצמי של מעל חצי מיליארד שקל.
פטרוכימיים הסבירה בדו"חות השוטפים, וצירפה חוות דעת של משרד יצחק סוארי שתומכת בכך, שירידת הערך במניות בז"ן היא זמנית, ועל רקע זה היא עצמה לא רשמה הפסדים שוטפים בדו"ח רווח והפסד, אלא עדכנה בהתאמה את קרן ההון, סוג של עוקף דו"ח רווח והפסד בחסות החשבונאות. לכאורה, סמנטיקה בלבד, אבל זו דוגמה נוספת הממחישה עד כמה החשבונאות וההצגה בדו"חות הכספיים משחקות תפקיד חשוב. חברות יעשו וישקיעו הרבה כדי שירידת ערך לא תופיע בדו"חות רווח והפסד, אלא תעבור ישר להון העצמי.
על כל פנים, ב-7 במאי קיבלה פטרוכימיים היתר להחזיק באמצעי שליטה בבז"ן בהמשך לאישור של הממונה על ההגבלים העסקיים, ובזה נתקבלו כל האישורים הנדרשים. פטרוכימיים מחזיקה ב-15.8% מבז"ן, אך היא חתמה על הסכם שליטה עם החברה לישראל, בעלת המניות הדומיננטית, כך שיש לה השפעה מהותית בבז"ן, ועל רקע זה היא אמורה להציג את האחזקה לפי שווי מאזני.
במילים אחרות, החברה צריכה לעבור על הדו"חות הקודמים, לבטל את ירידת הערך של ההשקעה בבז"ן, ולהכיר ברווחי אקוויטי שוטפים ממנה. וזה בדיוק מה שהחברה עשתה במסגרת דו"חות פרופורמה שצורפו להודעה - היא ביטלה את ירידת הערך במסגרת קרן הון בסך של 559 מיליון שקל, ביטלה את רישום הנכס הפיננסי הזמין למכירה (בז"ן) בערך של 430 מיליון שקל, והציגה את ההשקעה (הכוללת את התנועה בהשקעה על פני השנתיים האחרונות) במסגרת סעיף השקעה בחברה כלולה בסך של 1.1 מיליארד שקל. אלו הסעיפים העיקריים שהושפעו מהשינוי בגישת הרישום, אך גם בנכסים הלא מוחשיים ובעודפים חלו שינויים, כאשר בסך הכול המעבר תרם כאמור מעל 460 מיליון שקל להון העצמי.
האם זו תרומה אמיתית? האם לשיטת הרישום ולהצגה יש משמעות בכלל? אחרי הכול בז"ן היא חברה נסחרת ויש לה מחיר חדש כל יום, ובהתאמה ניתן לחשב מדי יום את חלקה של פטרוכימיים בבז"ן. לכאורה, בשוק משוכלל, לשינוי הרישום החשבונאי לא אמורה להיות השפעה על מחירה של פטרוכימיים. להיתר עצמו אמורה להיות השפעה, אך מוגבלת יחסית. מדובר אמנם בחדשות טובות לחברה, אלא שהאישור היה צפוי.
אז מה מסביר את הזינוק במניית החברה? ביום הדיווח זינקה המניה ב-27%, ולמחרת היא הוסיפה 17% - 50% ביומיים. ובכן, נראה שההצגה החשבונאית מנצחת בכל זאת את המהות. הכול נשאר אותו דבר, האחזקה אותה אחזקה, אבל ההצגה השונה והתוספת להון עשו את שלהן. *