חברות הגז פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז טוענות כי לא קיימת תופעה כללית של היוותרות גז לא מנוצל במיכלי גז שנמכרים לצרכנים, וכי אם זה קורה - אין זה באשמתן.
החברות הגישו תגובה לבקשה לאשר נגדן תביעה ייצוגית בהיקף של 821 מיליון שקל, בטענה כי הן מטעות ביודעין את הצרכנים במשך שנים וגורמות להם לשלם סכומי-עתק בגין גז שכלל לא נצרך על-ידם אלא מוחזר לחברות.
התובעים טענו כי כאשר הצרכנים חושבים שהגז במיכל אזל - בפועל נותרים במיכל "הריק" קילוגרמים רבים, שמסיבות שונות אינם זורמים לתוך הבית. נטען כי "העודפים" מוחזרים לחברה ללא ידיעת הצרכנים, וזו עושה בגז הזה שימוש חוזר.
חברות הגז טוענות בתגובה כי כלל הגז במיכלים ניתן לניצול עד תום, ואחוז מכריע של המיכלים מוחזרים מבלי שנותר בהם גז. לדבריהן, בחלק מהמיכלים נותרות כמויות קטנות בלתי מנוצלות בשל מספר פרמטרים שלובים, ואולם ניצול מלוא הכמות שבמיכל תלוי במכלול משתנים שאינם "באשמתן" או יוזמתן.
חברות הגז מציינות כי כבר ב-1998 נדחתה בקשה של הרשות להגנת הצרכן לאישור תביעה ייצוגית באותו נושא.
לדבריהן, באותו הליך התברר כי נושא שאריות הגז במיכלים נדון בפני ועדת הכנסת לפניות הציבור, דבר המעיד על פומביות מלאה של העובדות הנטענות - כך, שלדבריהן, מאז כל הצרכנים מכירים את הטענות בעניין.
לדברי חברות הגז, התביעה היא ניסיון לרדת לכיסן העמוק תוך הפעלת לחץ פסול. (ת.א. 1310/09).