גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עצרו את האופטימיות

מחקר פסימי: הירידה בתפוקה, בהיקפי הסחר ובשוקי המניות מבשרת רעות

ניצני ההבראה מבצבצים, אומרים לנו, אך לפני שנסיק שהמיתון יסתיים בקרוב, עלינו לשאול עצמנו מה מלמדת אותנו ההיסטוריה. היא אחד המדריכים שלנו למשבר, ולמרבה המזל, יש לנו נתונים; לרוע המזל, סיפורם אינו משמח.

שני היסטוריונים לכלכלה, הפרופסורים בארי אייכנגרין האמריקני וקווין או'רורק האירי, קובעים את תחילת המיתון העולמי באפריל 2008, ואת תחילת השפל הגדול ביוני 2929. מהן מסקנותיהם לגבי השנה-פלוס שבה אנחנו במיתון עולמי? החדשות הרעות הן שתוואי המיתון זהה לחלוטין לתוואי ההתחלה של השפל העולמי; החדשות הטובות הן שניתן עדיין להימנע מהחלק הגרוע ביותר.

1.

קודם כל, התפוקה התעשייתית העולמית עוקבת בדייקנות מצמררת אחרי הירידה בתפוקה בתחילת השפל הגדול. באירופה, הירידה בתעשייה של צרפת ואיטליה אפילו גרועה יותר בהשוואה לירידה שנרשמה עד סוף שנת 1930, ואילו בבריטניה ובגרמניה הירידות זהות עכשיו ואז; גם הירידות בארה"ב ובקנדה קרובות לירידות שהיו ב-1930; ואילו קריסת התעשייה היפנית כעת גרועה בהרבה ביחס לשנות ה-30, למרות התאוששות שנרשמה באחרונה.

2.

שנית, קריסת היקפי הסחר בעולם גרועה מזו שנרשמה בשנה הראשונה לשפל הגדול. הירידה בשנה הראשונה למיתון הנוכחי שווה לירידה שנרשמה בשנתיים הראשונות של השפל הכלכלי, ולא בגלל מגננה כלכלית - אלא קריסת הביקוש.

3.

שלישית, למרות העלייה האחרונה, הירידה בשוקי המניות העולמיים גדולה בהרבה מאשר בתקופה המקבילה של השפל הכלכלי הגדול. אייכנגרין ואו'רורק מסכמים בפשטות: "ברמה הגלובלית אנחנו עוקבים אחרי השפל הגדול או אפילו רושמים ביצועים גרועים יותר. זה בהחלט אירוע בגודל של שפל כלכלי".

מה שהעניק לשפל הגדול את שמו היה ירידה ברוטלית של שלוש שנים. הפעם, העולם מיישם את לקחי ג'ון מיינארד קיינס ומילטון פרידמן, שני הכלכלנים הכי משפיעים במאה ה-20. לפי תגובת הממשלות, האסון משנות ה-30 לא יחזור.

החוקרים עוסקים בניגוד הזה. בשנות השפל הגדול, ריבית הניכיון המשוקללת של שבע הכלכלות המובילות מעולם לא ירדה מ-3%. כיום היא קרובה לאפס. אפילו הבנק האירופי המרכזי, הכי ניצי מבין עמיתיו הגדולים, הנמיך את ריבית היעד שלו ל-1%. בשפל הגדול, היצע הכסף קרס. הפעם הוא ממשיך לעלות.

השילוב של גידול מוניטרי חזק ומיתון חריף מציג סימני שאלה מעל ההסבר המוניטריסטי של השפל הגדול. ולבסוף, המדיניות הפיסקלית היא אגרסיבית בהרבה בימינו. בתחילת שנות ה-30 הגירעון המשוקלל הממוצע של 24 המדינות הגדולות נשאר נמוך מ-4% מהתמ"ג. כיום, הוא יהיה גבוה בהרבה. בארה"ב, הגירעון הממשלתי הכללי צפוי להיות כמעט 14% מן התמ"ג.

משבר פיננסי גורם משבר כלכלי עמוק

כל זה עולה בקנה אחד עם מחקרם הקלאסי של כרמן ריינהרט וקנת רוגוף. משברים פיננסיים גורמים משברים כלכליים עמוקים. האימפקט של משבר פיננסי עולמי צריך להיות חריף במיוחד.

זאת ועוד: הערך הריאלי של חוב ממשלתי נוטה להתפוצץ. הוא עלה ב-86% בממוצע בתקופות המיתון של אחרי מלחמת העולם השנייה. הסיבה העיקרית לא היתה החילוצים של בנקים, אלא המיתון עצמו. הלוואות פרועות של המגזר הפרטי הופכות להוצאה ממשלתית ולהררי חובות. מדינות שאיכות האשראי שלהן עדיין טובה לא מוכנות לקבל את החלופה - שפל כלכלי.

השאלה היא אם חבילות התמריצים יקזזו את השפעת הקריסה הפיננסית והצבירה של חובות במגזר הפרטי בארה"ב ובשאר העולם. אם התמריצים ינצחו, נראה בקרוב סטייה חיובית מן התוואי של השפל הגדול; אם החובות ינצחו, לא נראה סטייה כזו. מה שכולנו מקווים ברור, אך למה עלינו לצפות?

כיום יש מרוץ בין תיקוף המאזנים הפרטיים והאיזון מחדש של הביקוש העולמי מצד אחד, לבין הקיימות (sustainability) של חבילות התמריצים, מצד שני.

ביקוש בריא במגזר הפרטי יחזור רק כאשר יתוקנו המאזנים של משקי הבית שנטל חובותיהם גדול מדי, העסקים שלוו יותר מדי והמגזר הפיננסי שסובל ממחסור בהון, או כשמדינות עם שיעורי חיסכון גבוהים יצרכו או ישקיעו יותר.

זה לא יקרה מהר

כלום מזה לא יקרה מהר. יידרשו שנים, לאור צבירת החובות בעשור האחרון. בשני הרבעונים האחרונים, לדוגמה, משקי הבית האמריקנים צמצמו חובותיהם בקצב של 3.1% בלבד בגילום שנתי. ירידה מחובות היא עסק ממושך. בינתיים, הממשל הוא המלווה המשמעותי היחיד. גם ממשלת סין יכולה להרחיב מהר את ההשקעות - אך קשה הרבה יותר לממשלות להעלות את רמות הצריכה.

סביר שהכלכלה העולמית תזדקק למדיניות מוניטרית ופיסקלית אגרסיבית לזמן רב יותר מכפי שרבים מעריכים. וזה יהפוך את קובעי המדיניות - והמשקיעים - לעצבניים.

שתי סכנות מנוגדות עולות מכאן. האחת, שהתמריצים יבוטלו מוקדם מדי, כפי שקרה בשנות ה-30 - וביפן בסוף שנות ה-90. תהיה גלישה חוזרת למיתון, כי המגזר הפרטי עדיין אינו יכול או אינו מוכן להוציא כספים.

הסכנה האחרת היא שהתמריצים יבוטלו מאוחר מדי. זה יוביל לאובדן אמון ביציבות המוניטרית עם חשש מהחוב הציבורי, בייחוד בארה"ב, ספקית המטבע החשוב בעולם. בתרחיש קיצוני, גאות במחירים דולריים של סחורות ועליית ריבית אג"ח ממשלתיות ארוכות יציבו את ארה"ב, ואת הכלכלה העולמית, על תוואי של סטגפלציה ממארת. אינני רואה חשש כזה כיום, אך זה עלול לקרות.

בשנה שעברה מעדה הכלכלה העולמית למיתון. תגובת הממשלות היתה מסיבית, אך מי שסבור שאנו בפתח הבראה, בהובלת מגזר פרטי חזק, חי באשליה כמעט ודאית. המרוץ להבראה מלאה יהיה ארוך וקשה.

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?