דוד שילוח, המכונה "הצל", טוען כי דרישתם של עו"ד אמנון יצחקניא ומשרד עוה"ד יצחקניא גולדברג ושות' לתוספת שכר-טרחה בגין ייצוגו בפרשת בפרשת אלי ארוך-כלל פיננסים - הוא ניסיון לבצע "מקצה שיפורים" חסר תום-לב, לאחר שהם "הוציאו" את המקסימים מארוך.
יצחקניא ביקש בפברואר השנה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב להצהיר כי הוא זכאי לקבל כשכר-טרחה משילוח 23.5% מהסכום של 21 מיליון שקל, אותו יקבל במסגרת ההסכם עם כלל פיננסים.
שילוח, שהיה יד-ימינו של ארוך בהליך הבוררות מול כלל, בו נפסקו לארוך 96 מיליון שקל, "חצה את הקווים" וחתם על הסכם עם כלל, לפיו יקבל 21 מיליון שקל במקרה שהראיות שמסר בדבר זיופי מסמכי הבוררות בידי ארוך יביאו לביטול פסק הבורר או לפשרה.
רשת בדותות
בינואר אושרה הפשרה בין ארוך לכלל, לפיה הוא יקבל מהחברה 9.2 מיליון שקל, כאשר שליש מהם שולמו לשלל עורכי הדין שליוו אותו במשך השנים - בהם 1.5 מיליון שקל ליצחקניא.
יצחקניא טוען כי הסכים לבקשת ארוך ושילוח לייצגם בהליך הבוררות בתמורה לשכר בשיעור של 23.5% מכל תקבול שישולם לארוך - בין אם לפי פסק הבוררות ובין אם במסגרת הסכם הפשרה.
יצחקניא ציין כי בית המשפט קיבל את התביעה שהגיש נגד ארוך וקבע כי הוא זכאי לקבל מארוך את מלוא שכר-טרחתו המוסכם. לדבריו, משחתם שילוח על הסכם עם כלל, במסגרתו הוא צפוי לקבל 21 מיליון שקל - עליו לשלם לו שכר-טרחה בשיעור 23.5%, כפי שארוך חוייב בכך. זאת, כיוון שההסכם בין כלל לשילוח סייע לחברה להשיג את הסכם הפשרה עם ארוך.
שילוח טוען בכתב ההגנה כי "יצחקניא מנסה לעוט על הסכום לו הוא זכאי, ולצורך כך הוא רקם קונסטלציות משפטיות עקלקלות וטווה רשת של בדותות, שיהוו בסיס בדיעבד לאותן קונסטלציות". לדבריו, התביעה רצופה שקרים וחצאי אמיתות, והיא סותרת לחלוטין את טענות יצחקניא בהליכים אחרים.
שילוח מציין כי הוא מעולם לא השקיע כסף אצל ארוך לצורך מסחר באופציות, וכי הוא סייע לארוך בבוררות רק בעניינים טכניים ולוגיסטיים. הוא מדגיש כי לא היה שותף של ארוך, וכי פסק הדין שניתן בסכסוך שבין יצחקניא לבין ארוך אינו מחייב אותו.
לטענת שילוח, לאחר שיצחקניא התפשר עם ארוך וויתר על מרבית תביעתו ממנו, החליט לתבוע את מי שהוציא לאור את האמת וחשף את העובדה שארוך זייף מסמכים בהליך הבוררות כדי לקבל כספים שאינם מגיעים לו. (ת.א. 1176/09).