עו"ד אמנון יצחקניא דורש כ-5 מיליון שקל מהתקבול שיקבל "הצל" מכלל פיננסים

תובע 23.5% מהסכום בסך 21 מיליון שקל ש"הצל", דוד שילוח, יקבל מכלל ; כזכור - שילוח, שהיה יד ימינו של אלי ארוך, חתם על הסכם עם כלל לפיו יקבל 21 מיליון שקל אם הראיות שמסר יביאו לביטול פסק הבורר או לפשרה

משרד עו"ד יצחקניא, גולדברג ושות' מבקש מבית המשפט המחוזי בתל-אביב להצהיר כי הוא זכאי לקבל כשכר-טרחה מדוד שילוח ("הצל") 23.5% מכל תקבול אותו זכאי שילוח לקבל מכלל פיננסים בפרשת אלי ארוך.

שילוח, שהיה יד ימינו של ארוך בכל הליך הבוררות מול כלל, חצה את הקווים וחתם על הסכם עם כלל, לפיו יקבל 21 מיליון שקל אם עדותו והראיות שמסר יביאו לביטול פסק הבורר או לפשרה.

בתחילת החודש אושרה הפשרה בין ארוך לכלל, לפיה הוא יקבל מהחברה 9.2 מיליון שקל, כאשר שליש מהם ישולמו לשלל עורכי הדין שליוו אותו במשך השנים - בהם 1.5 מיליון שקל לעו"ד אמנון יצחקניא. בכך בוטל פסק הבורר של השופט בדימוס יעקב מלץ ז"ל, שחייב את כלל לשלם לארוך 96 מיליון שקל.

בכתב התביעה שהגיש משרד יצחקניא-גולדברג כעת, נאמר כי עו"ד יצחקניא הסכים לבקשת ארוך ושילוח לייצגם בהליך הבוררות בתמורה לשכר בשיעור של 23.5% מכל תקבול שישולם לארוך, בין אם לפי פסק הבוררות ובין אם במסגרת הסכם הפשרה. בתביעה נאמר כי ארוך החליט לבטל את ההתקשרות עם עו"ד יצחקניא שלא בתום-לב, וביולי 2006 קיבל בית המשפט את התביעה שהגיש יצחקניא, וקבע כי הוא זכאי לקבל מארוך את מלוא שכר טרחתו המוסכם.

לדברי יצחקניא, משחתם שילוח הסכם עם כלל, במסגרתו הוא צפוי לקבל 21 מיליון שקל - עליו לשלם את השכר המוסכם של עורכי הדין בשיעור 23.5% מהסכום שיקבל, כפי שארוך חוייב בכך. זאת, כיוון שההסכם בין כלל לשילוח סייע לחברה להשיג את הסכם הפשרה עם ארוך.

הונאה ושקר

עוד נטען בכתב התביעה, כי שילוח הודה בכך שהונה את עורכי הדין יחד עם ארוך, כיוון שהם השתיתו את התביעה על מסמכים מזויפים ששילוח החזיק בהם. לפני כחודשיים הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ארוך ונגד שילוח, בגין זיוף המסמכים שבבסיס הליך הבוררות. משרד יצחקניא-גולדברג מבהיר כי בשל השתת התביעה על "אדני שקר", הם הסכימו ליטול על עצמם את הייצוג בהליכי הבוררות נגד כלל, "ובנסיבות אלה תהיה זו תוצאה בלתי הוגנת כלפיהם, אם יותר לשילוח ליהנות מפרי מעלליו מחד, ולקפח את עורכי הדין מאידך, ואם כך יהיה - ייצא שילוח, החוטא, נשכר".

במקביל מבקש המשרד מבית המשפט להוציא צו מניעה זמני, האוסר על כלל להעביר לשילוח את הסכום שהוא חייב למשרד. לדברי המשרד, קיים חשש כי אם שילוח יקבל הכספים - הוא יימלט מהארץ או יסתיר את התקבולים, כך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו.

בשלב זה בית המשפט טרם הכריע בסוגיית תשלום האגרה על התביעה. משרד יצחקניא-גולדברג טוען כי מדובר בפסק דין הצהרתי הפטור מאגרה, אך לדברי מזכירות בית המשפט - הסעד המבוקש בפועל הינו כספי, ולכן יש לשלם אגרה.

(ת.א. 1176/09). *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988