גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברק אובמה ממשיך בהקשחת מדיניות הממשל האמריקני כלפי "הברחת" רווחים ונכסים אל מחוץ למדינה, ומודיע על גיוס של לא פחות מ- 800 פקידי מס נוספים, שייעודם העיקרי יהיה אכיפת הציות לכללי המיסוי הבינלאומי, תוך שימת דגש על מחירי העברה. בנוסף, הצעת התקציב לשנת 2010 כוללת מספר תיקונים מהותיים המתייחסים לתמחור ומיסוי קניין רוחני בעסקאות בינלאומיות בין חברות קשורות.

התיקונים בהם מדובר הינם חלק ממלחמה כוללת במקלטי מס עליה הכריז אובמה עוד במהלך מסע הבחירות, אך רלבנטיים מאוד לעסקאות של חברות ישראליות עם חברות קשורות (בדרך כלל חברות אם או חברות בנות) היושבות בארה"ב. כך מסביר עו"ד איל בר-צבי, המתמחה בתחום מחירי העברה.

הגברת האכיפה והשינויים המוצעים, אמורים להקשות עוד יותר את תכנון המס של תאגידים רב לאומיים הנוקטים במדיניות מס אגרסיבית על מנת להעביר רווחים לאזורים בעלי שיעורי מס נמוכים. הניסיון מלמד, כי כל מגמה בתחום מחירי העברה המתחילה בארה"ב (אשר היתה בין הראשונות לאמץ כללי מחירי העברה עוד בשנות ה- 70 של המאה הקודמת), "זולגת" לכיוון אירופה ול- OECD, ומכאן שבקרוב תהיה מגמה זו רלבנטית גם עבור חברות שפעילותן הינה מול חברות קשורות היושבות במדינות אחרות.

הרחבת הגדרת "קניין רוחני" לצורך קביעת מחירי העברה

התיקון הראשון, מרחיב את הגדרת הקניין הרוחני בהקשרים של מחירי העברה. הצעת משרד האוצר האמריקני הינה לכלול בהגדרה זו של תקנות מחירי ההעברה שלושה נכסים בלתי מוחשיים שכיום אינם כלולים בה (א) המוניטין; (ב) ערך החברה כעסק חי ובר קיימא (הכולל את הנכסים המוחשיים והבלתי מוחשיים של התאגיד, אשר יש להם ערך מיוחד כל עוד החברה היא ongoing concern); ו- (ג) המשכיות כוח עבודה (work force, אשר העובדה כי הוא ממשיך לעבוד במפעל מוסיפה לערכו, בשל הידע והניסיון שנצבר בידם כעובדים).

שלושת הערכים הנ"ל מייצגים, למעשה, נכסים בלתי מוחשיים מהם נהנה התאגיד. לפיכך, החלת כללי מחירי העברה על העברת נכסים אלה (למשל בעת העברת פעילות של חברה בתוך הקבוצה), תאפשר לרשויות המס למסות את החברה המעבירה בגין הרווח הצפוי לה, על פי כללי שוק, ולאו דווקא לפי המחיר שנקבע בפועל בין הצדדים הקשורים.

חשוב לציין, כי במרבית המדינות מונהגים כללי מחירי העברה המושתתים על המודל של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), ואלו אינם מציינים נכסים אלה ככלולים בהגדרת הקניין הרוחני. עם זאת, כאמור לעיל, הניסיון מלמד כי ארה"ב נמצאת בחוד החנית של התקדמות החקיקה הכלכלית בתחום מחירי העברה, ולכן לא מן הנמנע כי העברת השינוי הנ"ל תוביל לאימוץ שינויים דומים גם במודל מחירי העברה של ה-OECD ובתקנות המקומיות של המדינות השונות.

שינוי שיטת תמחור הקניין הרוחני

שינוי חשוב נוסף הינו בשיטת הערכת השווי של הקניין הרוחני המועבר במסגרת עסקאות בין חברות קשורות. כיום, נהוגה במרבית המדינות שיטה המבוססת על הכנסות, לפיה מחושב שווי הקניין הרוחני על פי ההכנסה הצפויה ממנו. הצעת התקציב מנהיגה מעבר לשיטה מבוססת שוק, על פיה שוויו של קניין רוחני יקבע כאילו מדובר על עסקה בין שני צדדים בלתי תלויים, הנכנסים לעסקה ללא פערי מידע מהותיים.

התיקון המוצע אינו מפרט בפועל את דרך חישוב מחיר השוק, וניתן לצפות כי יתעורר קושי במציאת עסקאות ברות השוואה אמינות, על פיהן ניתן יהיה לקבוע כי הקניין הרוחני הועבר בתמורה לתשלום העומד בתנאי שוק. עם זאת, התיקון פותח פתח לפקיד השומה, להסיק מעסקאות דומות, ולעשות שימוש בשיטות הערכה השונות מהשיטה שהיתה מועדפת על החברות עד היום. כך למשל, ערכה של חברת ביו-טק, המחושב על פי ההכנסות הצפויות בלבד, עשוי שלא לשקף את מחירה "בשוק", הנגזר משוויו של הקניין הרוחני למתחרה או לחברת תרופות גדולה, למשל.

הפרדת הבעלות הכלכלית מהבעלות המשפטית

אחד הכללים הידועים בנושא מחירי העברה, הוא שלאו דווקא הבעלות המשפטית היא הבעלות הכלכלית ה"אמיתית" במוצר או בידע כלשהו. במהלך שנות עבודתנו, נתקלנו במקרים רבים בהם העבירו חברות את הבעלות בקניין הרוחני של חברה בקבוצה או של הקבוצה כולה, למדינות הנחשבות למקלטי מס או לכל הפחות למדינות בהן זכאי התאגיד להטבות מס ניכרות. חברות אחרות, הקנו זכויות פיתוח או מסחור "משפטיות" ללא שינוי אמיתי בזכויות הכלכליות.

דוגמה למהלך זה ניתן למצוא אצל חברת מיקרוסופט ואצל גוגל , אשר מחזיקות את מרבית הקניין הרוחני באירלנד, מדינה הנחשבת על ידי רשויות רבות למקלט מס. לרוב, התאגידים מגבים את העברת הקניין הרוחני על ידי הסכמים ותיעוד משפטי, על אף שהעברה זו מתבצעת על הנייר בלבד ולא גוררת אחריה כל שינוי מהותי באופן פעולת הקבוצה. אף שעיקרון המיסוי כבר קיים, הרי שהשינוי המוצע מקנה לפקידי השומה בפועל, גם בהצהרה כתובה, את האפשרות למסות את הקבוצה על פי עקרון הבעלות הכלכלית, דהיינו על פי המצב המהותי הקיים ולא על פי מה שנקבע בהסכמים בין-חברתיים.

בנוסף, ההצעה מאפשרת לפקיד המס לבצע שיערוך "מאוגד" של הקניין הרוחני, במצבים בהם מכלול הנכסים הבלתי מוחשיים שווה יותר מסך חלקיו של הקניין הרוחני (לדוגמה, מוצר המבוסס על מספר פטנטים).

סיכום כיצד נערכים?

הממשל האמריקני ממשיך להוכיח את רצינותו בדבר משנתו הכלכלית הדוגלת במניעת הברחת רווחים תוך הקשחת מדיניות המיסוי הבינלאומי והגברת האכיפה בתחום מחירי העברה. גם חברות קטנות יחסית, בעלות חברה בת יחידה בארה"ב, קיבלו לאחרונה דרישה לבדיקת התיעוד הנאות שלהן בקשר לעסקאות בין החברה הישראלית לחברה האמריקאית. מי שהקפיד לקיים תיעוד נאות, ופעל באמצעות מומחים, מוגן, למעשה, מרוב השינויים האמורים לעיל. עם זאת, עסקאות רלבנטיות (כלומר הקשורות להעברת קניין רוחני אל או מארה"ב) הנמצאות בשלב ההתהוות מחייבות התייחסות גם לנושא תמחור הקניין הרוחני, בהקשר להרחבת הגדרתו, כאמור לעיל.

בכנס שנערך לאחרונה בארה"ב, בו הרצינו בנושא מחירי העברה, קרא נציג מס הכנסה בכנס לנוכחים לעדכן את ה- study שלהם על בסיס שנתי, או אף בתדירות גבוהה יותר אם מתעורר הצורך. חשוב לשים לב, כי התיעוד של העסקה יתבצע על בסיס מאגרי המידע העדכניים ביותר, המצויים גם בידי רשויות המס הרלבנטיות, משום שכל שימוש בנתונים לא עדכניים עשוי להביא לסטייה מהתוצאות הדרושות.