אתמול פרסמנו כאן ניתוח שהעריך כי שתי הנפקות אג"ח של דלק ודיסקונט השקעות מנצלות מצב שבו משקיעים מוסדיים נאלצים לרכוש אג"ח שעלולות לייצר להם הפסדי הון.
היום אנחנו מבקשים להצביע על אנומליה באג"ח אחרת של חברת דלק. האג"ח הראשונה של החברה, מסדרה 2, נסחרת בתשואה של 2.13%. מדובר באג"ח נטולת ביטחונות הנסחרת בריבית משתנה, בפער של כ-1.3% מאג"ח ממשלתית בריבית משתנה מסוג גילון 2305. לעומתה, אג"ח אחרת של אותה החברה, דלק ישראל 1, נסחרת בתשואה של 3.89%, ומספקת הזדמנות השקעה שונה לחלוטין: כאן מדובר באג"ח צמודה למדד, נטולת ביטחונות אף היא, שמעניקה פער של כ-3.3% לעומת האג"ח הממשלתי המקביל.
איך יתכן שמשקיעים מתמחרים בצורה שונה כל כך את שתי איגרות החוב של אותה החברה? מדוע המשקיעים נוהרים לאג"ח מסדרה 2, כאשר אג"ח מסדרה 1 מגלמת לכאורה הזדמנות השקעה טובה יותר?
יניב רחימי, סמנכ"ל בית ההשקעות רמקו, מנסה להסבר: "אנחנו נמצאים בסביבת ריבית אפסית וכשהריבית תנוע זה יהיה למעלה, וכולם מבינים את זה", הוא אומר. "המוסדיים יועצי ההשקעות ומנהלי התיקים שרוצים להשקיע בריביות משתנות רואים שתי אלטרנטיבות. הראשונה, השקעה בגילון בריבית נמוכה מאוד. האלטרנטיבה השנייה היא לייצר חשיפה לאג"ח קונצרניות, עם סיכון מוגדל, אבל גם תשואה יותר מכפולה. אני טוען שזה לא מספיק".
*המוסדיים עיוורים לניתוח הזה?
"זה עניין של סדרי עדיפויות ותמחור סיכונים. ההבדל בינינו הוא שהם מסתפקים בפער של 1.3% על אג"ח ממשלתי ואני חושב שהסיכון לא מוצדק".