השקות רכב הן דבר מהנה מאוד, אך גם אינטנסיבי ולעתים אפילו מסוכן. בנסיעת המבחן, במסגרת ההשקות של סיאט איביזה "קופרה", FR ו"בוקה נגרה", מצאנו את עצמנו בצד הדרך לאחר שהחלקנו לשולי הכביש בעיקול ספרדי רטוב.
מכונית המבחן, קופרה, נראית בדיוק כמו אחת ממכוניות האצ'בק שמפתות אנשים צעירים לפרוק עול: הרבה סוסים (180 בקופרה, ו-150 ב-FR) על מעט מאוד משקל. עיצוב המכונית עם כנף בולטת מאחור וצבעה הכתום-זועק הזכיר לנו "למבורגיני לעניים". אולי אין זה מקרה, אם לוקחים בחשבון שמעצב הסדרה החדשה של האיביזה הוא המעצב לשעבר של מותג מכוניות העל האיטלקי (כנראה עוד אחד מסימני המיתון).
היצרן פרט באוזנינו, בקוקטייל שנערך בערב ההשקה, את שלל האביזרים התורמים ליכולות הספורטיביות והבטיחותיות המותקנות במכוניות שבחנו - ESP, TCS EBA, XDS, ABS - מערכת בקרת לחץ אוויר בגלגלים ושש כריות אוויר. בדיעבד שאלנו את עצמנו, איפה הן היו בשנייה בה החלקנו לשוליים בעיקול הספרדי הרטוב הזה?
אבל בכל מינוס יש גם פלוס. תוך רבע שעה קיבלנו רכב חלופי והזדמנות לנהוג בדגם הדיזל הידני של האיביזה, שמתהדר בצריכת דלק אפסית ושכנראה לא יגיע לעולם לארץ הקודש.
מכוניות נישה
לדגמי קופרה, FR ובוקה נגרה יש מנוע בנפח 1.4 ליטר ממשפחת TSI, שבסיוע שני מגדשים מפיק, כאמור, 180 כ"ס בקופרה ו-150 כ"ס ב-FR. ה-FR מגיעה ל-212 קמ"ש ומאיצה ל-100 קמ"ש תוך 7.7 שניות. למרות זאת, צריכת הדלק הממוצעת הרשמית שלה עומדת על 15.87 ק"מ לליטר בלבד, דבר שעשוי להוזיל אותה מול מתחרות ירוקות פחות. הקופרה הקרבית יותר, מצליחה להגיע ל-225 קמ"ש ומאיצה ל-100 קמ"ש תוך 7.2 שניות בלבד. היצרן טוען, כי זאת הפעם הראשונה שקבוצת פולקסווגן מצליחה להוציא ממנוע זה ביצועים כאלה.
תיבת ההילוכים בכל הדגמים שיגיעו לארץ היא תיבה כפולת-מצמדים מטיפוס DSG, בעלת 7 הילוכים ויכולת שליטה בהם מגלגל ההגה. יש לה גם תגובה מהירה, למקרה שנדרשת העברת הילוכים נמרצת יותר ב-FR. יתרון נוסף של הקופרה על-פני ה-FR הוא בלמי דיסק רחבים וחזקים יותר משמעותית. במעבר בין הקופרה ל-FR ניכרו גם הבדלים משמעותיים במרחק הבלימה.
האיביזה החדשה מתהדרת בשלדה החדשה של הפולו. יש לה אחיזת כביש מצוינת שמשרה ביטחון על הנהג, ובשילוב עם מערכות הבטיחות האלקטרוניות היא אמורה למנוע תקלות לא רצויות גם אצל נהגים סוררים. היא מספקת את הסחורה בכל הקשור לזריזות ולהתנהגות כביש ספורטיבית. המשקל הקליל בשילוב השלדה המהוקצעת, מאפשרים לבצע סיבובים במהירויות גבוהות יחסית ללא דרמות מיוחדות. על הכביש המהיר המכונית מספקת לשוטרי התנועה את כל הסיבות הנכונות לשלול לנהג את הרישיון, ובנסיעה רגילה המכונית מספקת לנהג את הגמישות העירונית הבסיסית של כל מכונית קומפקטית.
האיביזה קופרה וה-FR הן מכוניות נישה המיועדות לנהגים צעירים ונמרצים. בהתאם לכך, תא הנוסעים שלהן בסיסי מאוד - על גבול הספרטני - אם כי המושבים ספורטיביים ותומכים על-פי מיטב המסורת של מכוניות האצ'בק ספורטיביות. על-פי אותה מסורת בדיוק, בדגמים עם משענת היד בצד ימין התחלנו להרגיש כבר את הצפיפות המאפיינת כלי רכב קטנים. דבר נוסף שמפריע בגודל ובעיצוב של המכונית הוא קורות הצד בצדי השמשה הקדמית, שחוסמות את שדה הראייה בדרך מפותלת. פרט לכונס האוויר ולמושבי הספורט הן מתהדרות גם בגלגלי 17 אינץ' בגימור טיטניום או כסף (בהתאם לדגם).
חלון הגג האופציונלי בגרסאות הקופרה והבוקה נגרה מאכזב. הגג נפתח רק חלקית עם חריץ "אקורדיון קצר", כלומר הרבה שמש ומעט מאוד אוויר. המרחב בתא הנוסעים נסבל, בדומה לכל רכב סופר מיני, ומי שמפנטז על שלושה מבוגרים במושב האחורי מוזמן לשלוח אותם לשיעורי יוגה למתקדמים, במיוחד בדגם 3 הדלתות. לתא המטען מרווח סביר המתאים לפעולות היומיומיות הבסיסיות של ילדים עשירים וזוגות צעירים, שצפויים לרכוש את המכונית.
פרץ נוסטלגיה
הבוקה נגרה ("פה שחור" בספרדית) היא מחווה נוסטלגית ל"סיאט 1200" הנושנה, ששווקה רק בספרד בשנות ה-70 והייתה מפורסמת בפגושים השחורים שלה. השם הודבק לה ככינוי על-ידי לקוחות ספרדיים נאמנים. עוד סיבה לפרץ הנוסטלגיה בסיאט היא חגיגות 25 שנה למותג "סיאט איביזה", ויש לסיאט באמת מה לחגוג. כיום היא שולטת בכ-25% מהשוק הספרדי, ונמצאת בראש הטבלה במרוצי טורינג - הן בקטגוריית היצרניות והן בקטגוריית הנהגים.
תמורת תוספת מחיר משמעותית, יזכה הלקוח שירכוש את הבוקה נגרה במכונית בעלת עיצוב ייחודי יותר, שכולל את הפגוש השחור ומושבים ודיפונים שחורים יותר מהקופרה וה-FR. לטעמנו, מומלץ לחסוך את הכסף (כ-10 אלף שקל) ולרכוש את הקופרה הרגילה שאין בינה לבין הבוקה נגרה שום הבדל טכני.
הגרסאות הספורטיביות של האיביזה, קופרה ו-FR, ינחתו בישראל לקראת אוקטובר ומחירן צפוי לנוע בין 140-150 אלף שקל לדגם ה-FR לבין 155-160 אלף שקל לדגם הקופרה הזריז. גרסת הבוקה נגרה תגיע מעט מאוחר יותר ותעלה כמה אחוזים יותר, אם כי קרוב לוודאי שהיא לא תחרוג ממעמד של "מכונית בוטיק" המיובאת על-פי הזמנה.
הכותב היה אורח סיאט בהשקה בספרד
זכות: מראה דינמי, חיסכון בדלק, פליטה, ביצועים והתנהגות כביש
חובה: מחיר, תא נוסעים ספרטני
מתחרות
אלפא רומיאו מיטו
ב-154 אלף שקל מקבלים בישראל את האלפא מיטו החיננית והעגלגלה, שמצוידת גם היא במנוע 1.4 ליטר טורבו. כאן מייצר המנוע 155 כ"ס נכבדים ובסיוע תיבה ידנית (אין אופציה אוטומטית) הוא מאיץ את המכונית מאפס למאה ב-8.1 שניות בדרך ל-215 קמ"ש. האבזור הפנימי נדיב יותר מזה של האיביזה, אך תא הנוסעים פחות מרווח, במיוחד מאחור.
קיה פרו-סיד
ב-135 אלף שקל בלבד מקבלים את הגרסה הספורטיבית למשפחת ה"סיד" של קיה, פרו-סיד. למכונית יש מנוע 2 ליטר בהספק 143 כ"ס, ותיבת הילוכים אוטומטית מקובלת. הביצועים אינם זריזים כמו באיביזה, אך עדיין נמרצים בהחלט; והשלדה, שכוילה באירופה, מפתיעה בחדותה ובדיוק שלה. כבונוס מקבלים מראה דינמי עם חישוקי 17 אינץ' וצמיגים ספורטיביים, מושבי ספורט ומרחב פנים של מכונית משפחתית.
הונדה סיביק 5 דלתות
ירידת המחיר האחרונה הביאה לטווח המחיר של האיביזה את גרסת ההאצ'בק הקרבית למראה של ההונדה סיביק. ב-141 אלף שקל מקבלים מנוע 1.8 ליטר בהספק 140 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית ומאיץ את הרכב מ-0 ל-100 קמ"ש ב-11 שניות. מקבלים גם עמדת פיקוד עתידנית, מרכב חד וזריז, וכמובן - מוניטין, אמינות וסחירות ללא רבב.
