[הרשמה לניוזלטר סביבה]
מכבי קרסו, נצר למשפחת יבואני הרכב קרסו, תומך כספית במחקר יישומי בקנה מידה ארצי של מערכות מים אפורים. המטרה - לשכנע את משרד הבריאות להתיר שימוש במערכות מסוג זה. כך נודע ל"גלובס".
נזכיר כי מים אפורים הם מי הכיורים, מדיחי הכלים והכביסה, שמיחזורם נועד לשם השקיית הגינות או הדחת האסלה. עד כה השקיע קרסו בפרויקט כ-600 אלף שקל, ובסיכומו של הניסוי שמיועד לארוך שנתיים העלות צפויה להסתכם במיליון שקל.
הבדיקה המדעית של המים האפורים המטוהרים מתבצעת על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון והטכניון על-ידי מומחים בתחום. הניסוי מתבצע ב-20 מתקנים זהים המורכבים במשקי בית ברחבי הארץ.
העניין של קרסו בנושא החל ב-2007 כשביקש באופן פרטי לאפשר השבת מי קולחים לטובת השקיית גינתו הפרטית שבמושב בני ציון שבשרון. מי קולחים הם למעשה שפכים, ומקובל במדינה למחזר 70% מהקולחים לטובת השקיית שדות חקלאיים. קרסו רצה שיאפשרו לבני המושב שלו להשתמש במי קולחים מושבים לרמה שלישונית, כלומר כזו שמאפשרת השקיה של גידולים למזון ושתייה אקראית, תוך שימוש במי מכון טיהור השפכים של רעננה.
משרד הבריאות התנגד לכך וקרסו לא ויתר והגיש בג"צ. בעקבות התערבות בית-המשפט העליון, הצדדים הגיעו להסדר שמאפשר השקיית חלקות א', כלומר כאלה שסמוכות לבתי תושבי המושב, במי מכון טיהור השפכים תוך עמידה במגבלות מסוימות.
כלומר, בביתו הפרטי השיג קרסו אפשרות להשתמש במים אפורים, וכעת הוא פועל להסדיר את הנושא הזה ברמה הלאומית. כעת כשהמחסור של המדינה במים הוא נושא שמעניין כל אחד מכיוון שהוא מגיע לכיס הפרטי של כולנו בדמות מס הבצורת, יש לנושא השבת המים האפורים משמעות ציבורית רבה.
"במדינות המודרניות היבשות יש היתרים למערכות לטיהור מים אפורים. בישראל, לעומת זאת, למרות שזה נושא כאוב באותה מידה, משרד הבריאות עומד כשומר בפתח וחוסם את האפשרות לשימוש הנכון במים אפורים, כשמשתמשים פיראטיים במים אפורים יש המון", אומר קרסו.
לדבריו, "היעדר מערכת מסודרת וראויה מביא לשימוש חוזר במים אפורים כשהם אינם ראויים לשימוש. אבל, כשלוקחים מתקן שנבדק על-ידי גורם אקדמי בעל סמכות ומשתמשים בו, הסיכון פוחת אם לא נעלם לחלוטין. כשהנתונים יהיו טובים ונשתכנע שאנחנו בכיוון, נתחיל במסע צלב כדי לשכנע את משרד הבריאות לדון איתנו בצורה רצינית בנושא על בסיס התוצאות".
מכיוון שממון בכיסו, כתוצאה מפירוק אימפריית קרסו, והוא מאוד מתעניין בנושאי מים, ואף שקל תקופה להיות איינג'ל של מיזמים בתחומים המים, הוא מקצה לנושא כסף מכיסו הפרטי.
עו"ד צבי לווינסון, מומחה למשפט סביבתי, מזכיר כי הבעיה לא מסתיימת במשרד הבריאות, וכי צריך לחטא את המים בדרכים המקובלות, שהן קרינה של קרני UV או שימוש בכלור שהוא המחטא הנפוץ אבל הרעיל. עבור שני סוגי החיטוי נדרש היתר מהמשרד להגנת הסביבה.
עוד מציין לווינסון, כי הכנסת מתקן לטיפול בשפכים לבית פרטי דורש רישיון עסק, וכדי להקל את הבירוקרטיה נדרש שינוי חקיקה משמעותי. בנוסף, ברגע שמשק בית מטפל במים אפורים הוא הופך לספק מים ולכן צריך היתר לשמש ככזה מטרם רשות המים, והמתקנים הביתיים כוללים במקרים רבים מיכלים גדולים ולכן נדרשים היתרי בנייה. "צריך לדאוג לכך שמי שמקים מתקן בביתו, יקבל פטור מכל ההיתרים האלה", אומר לווינסון.