ישנן מדינות בהן תמיכת הממשלה בכלכלה לא גובה תג מחיר בדמות עליות מחירים במשק - ארה"ב, למשל. בעוד מדד המחירים לצרכן בישראל עלה ביולי ב-1.1%, מה שמביא אותו אל מעל ליעד הממשלתי השנתי הן מתחילת השנה ובוודאי בשנה אחורה - בארה"ב נותר מדד יולי ללא שינוי. יתרה מזאת: בחתך שנתי, ארה"ב חווה ירידת מחירים.
לשם השוואה, ביוני מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.7%. ליבת המדד, כלומר האינפלציה בניכוי מחירי אנרגיה ומזון (אשר מטה לכאורה את נתוני המדד), עלתה ב-0.1% לאחר עלייה בשיעור כפול בחודש הקודם. שני הנתונים, ברמת השינוי החודשי, יצאו בהתאם לממוצע הציפיות המוקדמות של הכלכלנים בוול סטריט.
במונחים שנתיים, כלכלת ארה"ב רשמה דיפלציה (ירידת מחירים) בשיעור 2.1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. זוהי הירידה השנתית החדה ביותר מאז 1950, בעוד הכלכלנים ציפו לירידת מחירים בשיעור 1.9% בלבד. בשנה שהסתיימה ביוני עמדה הדיפלציה על 1.4%. ליבת האינפלציה השנתית עלתה ב-1.5%, נמוך מעליה חזויה של 1.6% ומאינפלציה שנתית של 1.7% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. עלייה שנתית של 1.5% בליבת מדד המחירים לצרכן נחשבת עדיין ב"אזור הנוח" של האינפלציה עבור הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקני - מונח דומה ליעד האינפלציה הממשלתי (אם כי בניגוד לבנק ישראל, ה'פד' לא אמור לעמוד ביעד זה כמטרה מוגדרת).
ירידות מחירים באירופה
ירידת המחירים, אגב, אינה נחלתה הבלעדית של ארה"ב; גם באירופה פורסם היום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, ממנו עולה כי במדינות הנוהגות באירו כהילך חוקי ירדו המחירים בחודש שעבר ב-0.7% בממוצע. זוהי ירידה חדה מהצפוי (0.6%), בהמשך לירידה, אף היא בשיעור 0.6%, ביוני. ליבת המדד, אגב, השלימה עלייה שנתית של 1.3%, בהתאם לציפיות ומעט פחות מהעלייה השנתית ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני (1.4%).
זמן קצר לפני תחילת המסחר בוול סטריט פורסמו שני נתונים נוספים על-ידי הפדרל ריזרב: התפוקה התעשייתית במשק האמריקני בחודש יולי ושיעור הניצולת לאותו חודש. התפוקה עלתה ב-0.5% והיא העלייה הראשונה מזה מזה 9 חודשים. על-פי הציפיות, אמורה התפוקה היתה לעלות ב-0.2% בלבד לאחר ירידה בשיעור כפול ביוני. לעלייה תרמה גידול של 20.1% בקצב הייצור של רכבים. שיעור הניצולת במשק, ש-85% מהווה מדד ייחוס שלו, עלתה ל-68.5% מ-68% ביוני, ולאור ציפיות כי יעלה ל-68.3% בלבד.
אמון הצרכנים איכזב
בקריאה המקדימה של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוגוסט ירד המדד ל-63.2 נקודות. הציפיות חזו כי המדד, בהסתמך על הנתונים שנאספו עד-כה, יעלה ל-69 נקודות מ-66 נקודות ביולי. זהו החודש השני ברציפות של ירידות לאחר 4 חודשי עליות.
בריאן בת'יון, כלכלן ראשי ב-IHS מבט עולמי, אמר ל-"AFP" כי הנתון מהווה "תזכורת מפוכחת ללחץ בו נמצאים משקי-הבית". בת'יון התייחס לירידה המצרפית העצומה בעושר הפיננסי של משקי-הבית מאז דצמבר 2007, אז נכנסה כלכלת ארה"ב רשמית למיתון. זאת, לצד עלייה בשיעור האבטלה, תעסוקת-חסר, ירידה בשכר ובעליות ההעסקה.
אתמול (ה') התפרסמו נתונים המצביעים על ירידה במכירות הקמעונאיות. לאורם של שני הנתונים הללו, ההנחה היא כי הם מגלמים את הירידה הבאה בצריכה הפרטית בארה"ב. זו, נזכיר, אחראית לשני שלישים מהתוצר המקומי הגולמי בארה"ב כולה, כלומר על שיעור הצמיחה (או הנסיגה) בכלכלה הגדולה בעולם.
