גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מינוי השופטים החדשים לעליון: חברי הוועדה לבחירת שופטים נאלצו להתפשר

מינוי 3 השופטים החדשים לעליון - עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל - משקף את האפרוריות של הערכאה השיפוטית הבכירה לאחר ימי ברק וחשין ■ מקורבי ביניש: היא לא הפסידה, הפשרות הביאו למינויים טובים

בראשית ימי המדינה נהגה במערכת הפוליטית שיטת בחירה שנודעה בשם "ועדה מסדרת". בכירי המפלגה והאומה היו מתכנסים בחדר סגור אפוף עשן, הרחק מעיני הציבור, התקשורת והמינהל התקין, ובתום דיון סודי יצאו ובידיהם רשימת החברים, ממוספרת על-פי מקומם בהיררכיה המפלגתית בבחירות לכנסת הבאות. עם בוא ימי ה"שביעיות", ה"עשיריות" והפריימריז נדמה היה כי הוועדה המסדרת פסה מהעולם. אך אמש (א') התגלו שוב סימני חיים - בלשכת שר המשפטים יעקב נאמן, שבו התכנסה הוועדה לבחירת שופטים.

במתכונת פעולתה הנוכחית, הוועדה לבחירת שופטים היא לא יותר מאשר ועדה מסדרת, שהחליטה אתמול לנייד 3 שופטים מחוזיים לבית המשפט העליון.

יום שבו נבחרים 20% מהרכב בית המשפט העליון אמור להיות יום חג, שמשק כנפי ההיסטוריה חג מעליו. אלא שהביטוי המזלזל "בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט העליון" - המדגים את האפרוריות והבינוניות של הערכאה השיפוטית הבכירה לאחר ימי ברק, חשין, אור, זמיר, מצא, אנגלרד ודורנר - מעולם לא נשמע רלוונטי יותר.

מקח וממכר

ובכל זאת, בתום 3 שעות דיונים אמש החליטה הוועדה לבחירת שופטים למנות את עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל לכהונת שופטים עליונים.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, היא כנראה המפסידה הגדולה של סבב המינויים.

לאחר שהמערכת המשפטית נפטרה מחיים רמון כשר המשפטים וקיבלה עונש קשה שבעתיים בדמות פרופ' דניאל פרידמן, עשו השופטים הכל כדי להעביר את תקופת כהונתו עם כמה שפחות מינויים, בהמתנה לשר נוח יותר.

יעקב נאמן אולי נוח יותר מפרידמן עבור ביניש, אך הרכב הוועדה הפך כה עוין כלפיה, עד שמועמדים שנפסלו על-ידי ביניש זכו בשל כך אוטומטית בנקודות זכות בקרב יריביה. בסופו של דבר, הדיל שפרידמן הציע לה, בהתבסס על יחסי הכוחות בוועדה בתקופתו, ושאותו דחתה, היה נוח יותר מבחינתה מאשר המועמדים שנאלצה לבלוע אמש ושנבחרו למראית-עין פה-אחד.

כל זה נכון, אבל ביניש איננה המפסידה היחידה. כולם הפסידו, ואיש לא הרוויח (חוץ מהשופטים שמונו). שופטי העליון נאלצו לוותר על העיקרון שזכה למעמד מקודש בתקופת אהרן ברק, שלפיו שופטים מחוזיים אינם מתמנים לעליון אלא אם צלחו תקופת כהונה בפועל; חברי הוועדה גלעד ארדן (ליכוד), דוד רותם (ישראל ביתנו) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי) ויתרו על המועמד מטעמם, נעם סולברג, שסומן שמתנחל איש ימין; נאמן ויתר על המועמד שלו, ספי אלון, לטובת הפשרה ההדדית; עורכי הדין רחל בן-ארי ופנחס מרינסקי ויתרו על יוזמות למינויים חיצוניים, למשל מהאקדמיה.

בין שתי הישיבות שקיימה הוועדה, בשישי ואתמול, התנהלו עשרות שיחות פנימיות בין חברי הוועדה לבין עצמם ובינם לגורמים שונים בזירה הפוליטית והמשפטית, שכללה מקח וממכר, שסחר בשמות המועמדים כאילו היו סוסי מירוץ. הדינמיקה הזו נוצרה בין היתר בגלל "חוק סער", המחייב רוב של 7 מ-9 חברי הוועדה לצורך בחירת שופטים לעליון, שהעניק "בלוק" חוסם לקבוצות השונות בוועדה ושחייב מציאת פשרה.

ניצחון חלקי לפרידמן

אם יצאה אתמול בשורה מישיבת הוועדה לבחירת שופטים, היא נעוצה בהתרסקות הפרקטיקה, שלפיו רק שופטים מחוזיים שעברו כהונה זמנית יכולים להתמנות לעליון. הבשורה הזו מהדהדת הבוקר (ב') בכל אולמות בתי המשפט בישראל.

מהיום יודע כל שופט - בין אם הוא נחשב מקורב לצמרת, בן-טיפוחים או מרדן לעומתי - כי ניתן להתקדם במעלה הסולם השיפוטי גם בלא כהונה בפועל, וגם על אפם וחמתם של שופטי העליון: קבלת חותמת האישור מנציגי השופטים בוועדה לבחירת שופטים כבר איננה תנאי-בלעדיו-אין לקידום; אפשר להתקדם גם דרך תמיכת אגפים אחרים בוועדה.

האם זוהי בשורה טובה? הדעות חלוקות. יש שאומרים כי בכך תם שלטון הכוח האפל של ביניש ונאמניה במערכת השיפוטית כולה, ויש שטוענים כי הסכנה רק גדלה - במקום ששופטים מועמדים לקידום ינסו לשאת חן בעיני שופטי העליון, הם יבקשו כעת להחניף לפוליטיקאים.

לשר לשעבר פרידמן היה חזון - הוא רצה להקטין את משקלו הסגולי של נשיא בית המשפט העליון, ולהפוך אותו מאורקל כל-יכול לנושא משרה מינהלית גרידא. במובן הזה נחל אתמול פרידמן הצלחה חלקית, אף שהוא עצמו כבר איננו במשחק.

את 3 המינויים הבאים בשלב הראשוני של כהונת נאמן אפשר לראות כספיח של כהונת פרידמן, ולבחון אותם במשותף עם שני המינויים מ-2007, חנן מלצר ויורם דנציגר. מי שמדבר על הגברת הפלורליזם בעליון שוכח שני פרטים חשובים: האחד - שההנחה ששופטי העליון הוותיקים עשויים כולם מעור אחד, מתנפצת מדי יום ביומו בפסקי הדין; והשני - שבית משפט עליון אמור לפעול כתזמורת הרמונית, ולא כאסופת נגנים קקופונית.

הנשיא יצחק עמית?

ומילה בעניין הסניוריטי. החלטת הוועדה, ביוזמתה של ביניש, לסטות מעקרון הוותק כדי למנות את השופטת נילי ארד, המקורבת אליה, לסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, איננה בבחינת תקדים: בבתי הדין לעבודה, וגם בבתי המשפט המחוזיים והשלום, לא ממנים נשיאים וסגני נשיאים לפי עקרון הסניוריטי זה כמה שנים. שיטת הסניוריטי - שממילא איננה מעוגנת בחוק כלשהו והיא בבחינת "נוהג חוקתי" - לא בוטלה איפוא, לא במישרין ולא במשתמע, עם הבחירה בארד אמש.

כפי שהוועדה לבחירת שופטים נאלצה להתכנס ב-2006 ולקבל החלטה קונקרטית באשר למינויה של ביניש לנשיאה - כך היא תצטרך להתכנס גם ב-2012 ולהחליט אם השופטת מרים נאור תקבל את שרביט הנשיאות לפי עקרון הוותק בעליון, או שמא ייבחר שופט אחר. כך או כך, בהנחה ששיטת הסניוריטי עומדת בינתיים על כנה - הרי שהוועדה בחרה אמש לא רק 3 שופטים חדשים, אלא גם את הנשיא העתידי של העליון.

ב-2023 תפרוש מכהונתה בבית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לאחר שתכהן 6 שנים תמימות כנשיאת בית המשפט העליון. השופט הוותיק ביותר אז יהיה יצחק עמית, שמונה אמש. הוא יהיה אז בן 65, ולפניו אופק כהונה של 5 שנים תמימות על כס נשיא בית המשפט העליון, עד פרישתו הצפויה ב-2028.

האם כך יקרה? לאור קצב ההתרחשויות בזירה המשפטית, הניסיון לנבא אם שיטת הסניוריטי תעמוד על כנה בעוד 14 שנה היא בבחינת מדע בדיוני.

מקורבי ביניש: היא לא הפסידה, הפשרות הביאו למינויים טובים

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מרוצה ממינוי 3 השופטים החדשים לעליון - ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית - ואינה רואה בכך הפסד מצידה. כך אומרים ל"גלובס" מקורביה.

"ביניש שמה את השיקולים והצרכים של המערכת והציבור לפני הרצונות הצרים שלה", אומרים מקורביה. "הפשרות שעשתה אינן פשרות כואבות, משום שהיא לא נתנה שיכופפו את ידה וימנו שופטים שנכפו עליה" (נראה כי הכוונה היא למשה דרורי ונעם סולברג). לדבריהם, "השופט עמית היה מתמנה בכל מקרה כי הוא שופט טוב שיש לגביו קונצנזוס". במבחן התוצאה, מסכמים המקורבים, "הפשרות דווקא הביאו למינוי מועמדים ראויים וטובים".

ביניש רותחת כשמעלים את הטענה כי פוגלמן הוא מקורבה או בן-טיפוחיה נוכח עברם המשותף בפרקליטות. שמו כמועמד לעליון עלה כבר לפני מספר שנים. בעבר אמרה ביניש כי שמו היה מוסכם עוד בטרם היא מונתה לנשיאה. "זו היתה המלצה של אהרן ברק וחברי הוועדה. אי-אפשר להדביק למישהו שעבד בשירות הציבורי ואולי רחמנא ליצלן עבד איתי, שהוא מקורב לי". על פוגלמן אמרה: "אדם שעובד 20 ומשהו שנה במערכת הציבורית, חוץ מזה שעבד איתי, הוא צבר גם כמה זכויות".

פוגלמן מכהן כשופט מחוזי 9 שנים. "הוא איש מקצוע נטו", אמרה עליו ביניש בעבר. "הוא אחד המומחים הבאמת טובים כיום למשפט מינהלי וחוקתי. כל שופטי העליון גמרו את ההלל על מינויו למנהל מחלקת הבג"צים. הוא סופר, גם בנועם הליכות וגם במקצועיות".

היא מכחישה בכל פעם את הטענות על חברות קרובה ביניהם ("אין לנו כל רקע חברתי משותף"), ומדגישה כי הם אינם מבקרים האחד בבית רעהו.

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"