גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מינוי השופטים החדשים לעליון: חברי הוועדה לבחירת שופטים נאלצו להתפשר

מינוי 3 השופטים החדשים לעליון - עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל - משקף את האפרוריות של הערכאה השיפוטית הבכירה לאחר ימי ברק וחשין ■ מקורבי ביניש: היא לא הפסידה, הפשרות הביאו למינויים טובים

בראשית ימי המדינה נהגה במערכת הפוליטית שיטת בחירה שנודעה בשם "ועדה מסדרת". בכירי המפלגה והאומה היו מתכנסים בחדר סגור אפוף עשן, הרחק מעיני הציבור, התקשורת והמינהל התקין, ובתום דיון סודי יצאו ובידיהם רשימת החברים, ממוספרת על-פי מקומם בהיררכיה המפלגתית בבחירות לכנסת הבאות. עם בוא ימי ה"שביעיות", ה"עשיריות" והפריימריז נדמה היה כי הוועדה המסדרת פסה מהעולם. אך אמש (א') התגלו שוב סימני חיים - בלשכת שר המשפטים יעקב נאמן, שבו התכנסה הוועדה לבחירת שופטים.

במתכונת פעולתה הנוכחית, הוועדה לבחירת שופטים היא לא יותר מאשר ועדה מסדרת, שהחליטה אתמול לנייד 3 שופטים מחוזיים לבית המשפט העליון.

יום שבו נבחרים 20% מהרכב בית המשפט העליון אמור להיות יום חג, שמשק כנפי ההיסטוריה חג מעליו. אלא שהביטוי המזלזל "בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט העליון" - המדגים את האפרוריות והבינוניות של הערכאה השיפוטית הבכירה לאחר ימי ברק, חשין, אור, זמיר, מצא, אנגלרד ודורנר - מעולם לא נשמע רלוונטי יותר.

מקח וממכר

ובכל זאת, בתום 3 שעות דיונים אמש החליטה הוועדה לבחירת שופטים למנות את עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל לכהונת שופטים עליונים.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, היא כנראה המפסידה הגדולה של סבב המינויים.

לאחר שהמערכת המשפטית נפטרה מחיים רמון כשר המשפטים וקיבלה עונש קשה שבעתיים בדמות פרופ' דניאל פרידמן, עשו השופטים הכל כדי להעביר את תקופת כהונתו עם כמה שפחות מינויים, בהמתנה לשר נוח יותר.

יעקב נאמן אולי נוח יותר מפרידמן עבור ביניש, אך הרכב הוועדה הפך כה עוין כלפיה, עד שמועמדים שנפסלו על-ידי ביניש זכו בשל כך אוטומטית בנקודות זכות בקרב יריביה. בסופו של דבר, הדיל שפרידמן הציע לה, בהתבסס על יחסי הכוחות בוועדה בתקופתו, ושאותו דחתה, היה נוח יותר מבחינתה מאשר המועמדים שנאלצה לבלוע אמש ושנבחרו למראית-עין פה-אחד.

כל זה נכון, אבל ביניש איננה המפסידה היחידה. כולם הפסידו, ואיש לא הרוויח (חוץ מהשופטים שמונו). שופטי העליון נאלצו לוותר על העיקרון שזכה למעמד מקודש בתקופת אהרן ברק, שלפיו שופטים מחוזיים אינם מתמנים לעליון אלא אם צלחו תקופת כהונה בפועל; חברי הוועדה גלעד ארדן (ליכוד), דוד רותם (ישראל ביתנו) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי) ויתרו על המועמד מטעמם, נעם סולברג, שסומן שמתנחל איש ימין; נאמן ויתר על המועמד שלו, ספי אלון, לטובת הפשרה ההדדית; עורכי הדין רחל בן-ארי ופנחס מרינסקי ויתרו על יוזמות למינויים חיצוניים, למשל מהאקדמיה.

בין שתי הישיבות שקיימה הוועדה, בשישי ואתמול, התנהלו עשרות שיחות פנימיות בין חברי הוועדה לבין עצמם ובינם לגורמים שונים בזירה הפוליטית והמשפטית, שכללה מקח וממכר, שסחר בשמות המועמדים כאילו היו סוסי מירוץ. הדינמיקה הזו נוצרה בין היתר בגלל "חוק סער", המחייב רוב של 7 מ-9 חברי הוועדה לצורך בחירת שופטים לעליון, שהעניק "בלוק" חוסם לקבוצות השונות בוועדה ושחייב מציאת פשרה.

ניצחון חלקי לפרידמן

אם יצאה אתמול בשורה מישיבת הוועדה לבחירת שופטים, היא נעוצה בהתרסקות הפרקטיקה, שלפיו רק שופטים מחוזיים שעברו כהונה זמנית יכולים להתמנות לעליון. הבשורה הזו מהדהדת הבוקר (ב') בכל אולמות בתי המשפט בישראל.

מהיום יודע כל שופט - בין אם הוא נחשב מקורב לצמרת, בן-טיפוחים או מרדן לעומתי - כי ניתן להתקדם במעלה הסולם השיפוטי גם בלא כהונה בפועל, וגם על אפם וחמתם של שופטי העליון: קבלת חותמת האישור מנציגי השופטים בוועדה לבחירת שופטים כבר איננה תנאי-בלעדיו-אין לקידום; אפשר להתקדם גם דרך תמיכת אגפים אחרים בוועדה.

האם זוהי בשורה טובה? הדעות חלוקות. יש שאומרים כי בכך תם שלטון הכוח האפל של ביניש ונאמניה במערכת השיפוטית כולה, ויש שטוענים כי הסכנה רק גדלה - במקום ששופטים מועמדים לקידום ינסו לשאת חן בעיני שופטי העליון, הם יבקשו כעת להחניף לפוליטיקאים.

לשר לשעבר פרידמן היה חזון - הוא רצה להקטין את משקלו הסגולי של נשיא בית המשפט העליון, ולהפוך אותו מאורקל כל-יכול לנושא משרה מינהלית גרידא. במובן הזה נחל אתמול פרידמן הצלחה חלקית, אף שהוא עצמו כבר איננו במשחק.

את 3 המינויים הבאים בשלב הראשוני של כהונת נאמן אפשר לראות כספיח של כהונת פרידמן, ולבחון אותם במשותף עם שני המינויים מ-2007, חנן מלצר ויורם דנציגר. מי שמדבר על הגברת הפלורליזם בעליון שוכח שני פרטים חשובים: האחד - שההנחה ששופטי העליון הוותיקים עשויים כולם מעור אחד, מתנפצת מדי יום ביומו בפסקי הדין; והשני - שבית משפט עליון אמור לפעול כתזמורת הרמונית, ולא כאסופת נגנים קקופונית.

הנשיא יצחק עמית?

ומילה בעניין הסניוריטי. החלטת הוועדה, ביוזמתה של ביניש, לסטות מעקרון הוותק כדי למנות את השופטת נילי ארד, המקורבת אליה, לסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, איננה בבחינת תקדים: בבתי הדין לעבודה, וגם בבתי המשפט המחוזיים והשלום, לא ממנים נשיאים וסגני נשיאים לפי עקרון הסניוריטי זה כמה שנים. שיטת הסניוריטי - שממילא איננה מעוגנת בחוק כלשהו והיא בבחינת "נוהג חוקתי" - לא בוטלה איפוא, לא במישרין ולא במשתמע, עם הבחירה בארד אמש.

כפי שהוועדה לבחירת שופטים נאלצה להתכנס ב-2006 ולקבל החלטה קונקרטית באשר למינויה של ביניש לנשיאה - כך היא תצטרך להתכנס גם ב-2012 ולהחליט אם השופטת מרים נאור תקבל את שרביט הנשיאות לפי עקרון הוותק בעליון, או שמא ייבחר שופט אחר. כך או כך, בהנחה ששיטת הסניוריטי עומדת בינתיים על כנה - הרי שהוועדה בחרה אמש לא רק 3 שופטים חדשים, אלא גם את הנשיא העתידי של העליון.

ב-2023 תפרוש מכהונתה בבית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לאחר שתכהן 6 שנים תמימות כנשיאת בית המשפט העליון. השופט הוותיק ביותר אז יהיה יצחק עמית, שמונה אמש. הוא יהיה אז בן 65, ולפניו אופק כהונה של 5 שנים תמימות על כס נשיא בית המשפט העליון, עד פרישתו הצפויה ב-2028.

האם כך יקרה? לאור קצב ההתרחשויות בזירה המשפטית, הניסיון לנבא אם שיטת הסניוריטי תעמוד על כנה בעוד 14 שנה היא בבחינת מדע בדיוני.

מקורבי ביניש: היא לא הפסידה, הפשרות הביאו למינויים טובים

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מרוצה ממינוי 3 השופטים החדשים לעליון - ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית - ואינה רואה בכך הפסד מצידה. כך אומרים ל"גלובס" מקורביה.

"ביניש שמה את השיקולים והצרכים של המערכת והציבור לפני הרצונות הצרים שלה", אומרים מקורביה. "הפשרות שעשתה אינן פשרות כואבות, משום שהיא לא נתנה שיכופפו את ידה וימנו שופטים שנכפו עליה" (נראה כי הכוונה היא למשה דרורי ונעם סולברג). לדבריהם, "השופט עמית היה מתמנה בכל מקרה כי הוא שופט טוב שיש לגביו קונצנזוס". במבחן התוצאה, מסכמים המקורבים, "הפשרות דווקא הביאו למינוי מועמדים ראויים וטובים".

ביניש רותחת כשמעלים את הטענה כי פוגלמן הוא מקורבה או בן-טיפוחיה נוכח עברם המשותף בפרקליטות. שמו כמועמד לעליון עלה כבר לפני מספר שנים. בעבר אמרה ביניש כי שמו היה מוסכם עוד בטרם היא מונתה לנשיאה. "זו היתה המלצה של אהרן ברק וחברי הוועדה. אי-אפשר להדביק למישהו שעבד בשירות הציבורי ואולי רחמנא ליצלן עבד איתי, שהוא מקורב לי". על פוגלמן אמרה: "אדם שעובד 20 ומשהו שנה במערכת הציבורית, חוץ מזה שעבד איתי, הוא צבר גם כמה זכויות".

פוגלמן מכהן כשופט מחוזי 9 שנים. "הוא איש מקצוע נטו", אמרה עליו ביניש בעבר. "הוא אחד המומחים הבאמת טובים כיום למשפט מינהלי וחוקתי. כל שופטי העליון גמרו את ההלל על מינויו למנהל מחלקת הבג"צים. הוא סופר, גם בנועם הליכות וגם במקצועיות".

היא מכחישה בכל פעם את הטענות על חברות קרובה ביניהם ("אין לנו כל רקע חברתי משותף"), ומדגישה כי הם אינם מבקרים האחד בבית רעהו.

עוד כתבות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש על סף מכירת השליטה גם באלרון

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● סכום העסקה המשוער: כ-90 מיליון דולר

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

וול סטריט ג'ורנל: ישראל רוצה להיכנס לרפיח, וזה יכול להיגמר רע

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו מזנקת הבוקר ביותר מ-23% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

אחרי פחות משנה: מנכ"ל חדשות 13 פורש מתפקידו

עפ"י הודעת רשת 13, אור צלקבוניק פורש על רקע "התוכנית המתגבשת לשינויים במודל פעילותה של חברת החדשות" ● רק לאחרונה דווח על שורת מהלכים שתכנן צלקובניק לבצע בחטיבת החדשות, כמו למשל קיצוץ מהדורת שישי לשעה בלבד; המהלך אומנם נותר על כנו, אך לא ברור מה יקרה בהמשך

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית