בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב חייב ב-70 אלף שקל הוצאות משפט עובד ECI לשעבר, שהגיש תביעה "מנופחת" נגד החברה, למרות שתביעתו התקבלה בחלקה הקטן. מדובר בחיוב גבוה יחסית לזה שבו נהוג לחייב עובדים ש"ניפחו" את תביעותיהם.
נקבע כי "פסיקת הוצאות נכבדות מתחייבת על מנת לשרש את התופעה הבלתי רצויה של הגשת תביעות 'מנופחות'", בשל "ההשלכה שיש לכך על המתדיינים האחרים המשוועים לזמנו של בית הדין".
דב זיידמן עבד ב-ECI כ-21 שנה, תחילה כטכנאי מחלקת שירות ולבסוף כאיש תוכנה בכיר בפרויקט "סלטרו". באמצעות עו"ד יאיר דוד הוא תבע כ-1.6 מיליון שקל בגין זכויות פרישה, הפרשי פיצויי פיטורין והפרשות לקופות גמל, וכן פיצוי בגין פיטורין שלא כדין.
באמצעות עוה"ד אשר סלע ויפעת תבור ממשרד אריאל שמר ושות' הגישה ECI תביעה שכנגד בסך כ-6,500 שקל, ששילמה ביתר לזיידמן בגין פדיון חופשה.
זמן ומשאבים
השופטת נטע רות קבעה כי זיידמן לא הוכיח כי הוא זכאי לתנאי פרישה טובים מאלה שקיבל בפועל. גם יתר רכיבי תביעתו נדחו, ונפסק לו רק פיצוי בסך 7,000 שקל בגין עוגמת-נפש עקב הפרת זכות השימוע, בשים לב לכך שלא נגרם לו נזק ממוני ושבית הדין לא שוכנע כי אם היה נערך שימוע - ייתכן כי המעביד היה מחליט שלא לפטרו.
בית הדין קיבל את התביעה הנגדית של ECI, וחייב את זיידמן להשיב לה כ-6,500 שקל שקיבל ביתר, לאחר שלא הציג כל טענת הגנה ממשית. כן החליט לחייב את זיידמן בהוצאות בשיעור חריג ביחס למקובל.
"נפחו של התיק מדבר בעד עצמו ומלמד על הזמן והמשאבים הרבים ש-ECI הקדישה לצורך ההתגוננות בהליך שיזם זיידמן", ציינה רות. לכן "יש לפסוק לחובתו הוצאות שיפצו את ECI באופן ראוי וצודק על הוצאות ההגנה שהיו לה מפני תביעתו ה'מנופחת'".
אחד מנציגי הציבור, יוסף קרצ'ר, סבר בדעת מיעוט כי יש לחייב את זיידמן בהוצאות בסך 20 אלף שקל בלבד, כדי שלא להרתיע עובדים מלתבוע את זכויותיהם ולהפיג את חששם שאם תביעתם תידחה - יחויבו בהוצאות כה גבוהות. (עב' 8097/03).