"לפני 15 שנה באו בנקים זרים מחו"ל והתעניינו ברכישת בנקים בישראל. הם שאלו מה התשואה להון של הבנקים ואמרו להם 10-15%. הזרים אמרו: 'אנחנו בפחות מ-20% תשואה לא משקיעים'. זו הסיבה למשבר העולמי, כי איך מייצרים כזו תשואה? פשוט מאוד - יוצרים מכשירים מסוכנים".
את התובנות האלה גילה היום (ב') רו"ח גד סומך, שותף-מנהל בפירמת רואי החשבון סומך-חייקין-KPMG, במסגרת כנס אגף שוק ההון של משרד האוצר שנערך היום בת"א. סומך התייחס לסיבות שגרמו לפרוץ המשבר העולמי, והביא כדוגמה את הבנק השוויצרי UBS, אשר לדבריו "הגיע בשלב מסוים למצב שבו השקעותיו בסאב-פריים היו בהיקף הגבוה פי 3 מההון העצמי שלו. זה לא נבע מתגמול לא נכון של מנהליו, אלא מהרצון להשיג תשואה עודפת".
משבר הסאב-פריים פרץ בקיץ 2007 והביא למחיקה של כמעט 2 טריליון דולר על-ידי המוסדות הפיננסיים ברחבי העולם, כמו גם להתאיידות של 15.9 טריליון דולר בשוקי ההון מסביב לגלובוס. ההתערבות המאסיבית של ממשלות העולם הביאה לניצני התאוששות כלכלית, אך סומך מזהיר כי אסור להיכנס לאופוריה.
"יציאה מתהליכי התמיכה הממשלתית עלולה להביא למשבר יותר גדול", הוא אמר. "ממצב של משבר בשוקי ההון עברנו לאופוריה מדהימה. זה מסוכן. יש המון כסף בריביות אפסיות שמחמם את השווקים ויוצר סכנה ליציבות הפיננסית".
בהתייחסו לישראל, הסביר סומך את היציבות היחסית של המערכת הבנקאית בישראל במהלך המשבר העולמי באמצעות משבר אחר: משבר ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. לדבריו, המשבר ההוא גרם לכלכלת ישראל להפיק את הלקחים המתאימים, אשר שמרו עליה במשבר הנוכחי.
"אנחנו כבר היינו שם בתחילת שנות ה-80", אמר סומך. "הייתה לנו את פרשת ויסות מניות הבנקים שהייתה המקבילה הישראלית למשבר הפיננסי בארה"ב. זה היה יצירת כסף מאוויר ויצירת כוח קנייה שלא היה לציבור והכל הסתיים בקריסה של המערכת הבנקאית והתערבות ממשלתית. אנחנו הפקנו את הלקחים מהמשבר ההוא וזה הבסיס ליציבות שלנו. אין דבר יותר טוב שקרה לנו יותר מהמשבר ההוא. הפקנו לקחים והמערכת שלנו הוכיחה יעילות".
ביקורת אחת מתח סומך על הרגולציה הישראלית והיא קשורה לוועדת בכר. סומך טען כי ועדת בכר, אשר ביצעה רפורמה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות והוציאה אותם מידי הבנקים היישר לידיהם של בתי ההשקעות, לא הייתה טעות ביסודה, אלא נעשתה מהר מדי. לדבריו, "המהירות בה בוצעה הרפורמה היא הכשל היחיד. המהירות הזו הביאה ללקיחת סיכוני יתר וחוסר יכולת לפקח על מה שנעשה". נזכיר כי במהלך המשבר הופנתה ביקורת רבה כלפי רפורמת בכר כאחראית העיקרית למשבר בקופות גמל.
סומך ביקר גם את גישת השוק החופשי, כלומר הגישה לפיה השוק יתקן את עצמו ויש לתת לכוחות השוק לפעול ללא התערבות ממשלתית. "אני סקפטי לגבי הגישה הזו", הוא אמר.
בהתייחסו לשוק הנדל"ן, אמר סומך כי העלייה במחירי הדירות נגרמת מהריבית הנמוכה במשק, אך הוא מעריך כי העליות לא יימשכו בקצב הנוכחי לאורך זמן. "זה יירגע", אומר סומך. "היה לנו משבר בשוק הנדל"ן במשך 10 שנים. לא בנו דירות ולא בנו נכסים מניבים. היום יש אופוריה על מקרקעין כי אין נכסים. הריבית נמוכה ומתדלקת תנודה חזקה להעביר כספים לתחום הנדל"ן. אני חושב שזה יירגע בסוף. כרגע, יש לנו מחסור בשוק הבנייה".
סומך לא חסך שבחים, אם כי בעקיפין, על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. הוא שיבח את הגדלת יתרות המט"ח של ישראל, אשר חצו בחודש שעבר את ה-56 מיליארד דולר: "אני לא מאמין שישראל הגיעה לכמות רזרבות מט"ח כאלה. בשנות ה-60 לא היו לנו רזרבות מט"ח. זו תשתית להצלחה של מדינת ישראל. אנחנו נמצאים במצב מדהים ביחס למה שהיינו בעבר. אני לא אכנס לוויכוח המתנהל בתקשורת על תנודתיות השקל. לדעתי, יש כשל שוק בתחום המטבע כבר שנה וחצי שעליו מתווכחים האם צריך להתערב או לא".
"אני לא מאמין בפתרון של שוק חופשי. לא ראיתי את ההצלחה של זה בארה"ב ואני לא חושב שצריך להסתמך עליו. כולם מדברים מפוזיציה וכולם נותנים מחירי יעד לשקל. פתחנו את שוק המט"ח ואני לא יודע אם זה טוב. צריך להקים ועדה של מומחים שמכירים את הנושא שתבדוק האם השוק מתפקד נכון והאם השוק הפתוח הוא דבר נכון. הקיבעון המחשבתי בו אנו שרויים הוא מסוכן".