גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפריקה החזירה אותנו לקרקע

שנה מהמשבר הנורא, פרמיית הסיכון נעלמה וגיוס כסף נהפך לזול ביותר בחמש שנים

כאנשים שחיים במדינה עם תודעת הביטחון הגבוהה בעולם, האופנה החדשה אמורה להיות אינטואיטיבית עבורנו - ניהול סיכונים זה הבאזז החדש.

המכשירים הפיננסים שאפשרו את משבר הסאב פריים נולדו מתוך תפיסת פיזור סיכונים, אבל למרות שהגברת לא נולדה אתמול היא בכל זאת חדשה בעיר. היא באה לבקר בעיקר כי הרגולטור הזמין אותה.

הביקור חשוב בייחוד על רקע הריביות הנמוכות. חל שינוי מדהים בגובה ריביות הגיוס בעולם מתחילת העשור ועד היום. מסתבר שלחברות המדורגות A ומעלה זול יותר לגייס כיום מאשר בכל חמש השנים האחרונות: זול לגייס כיום מאשר ערב המשבר, מועד בו פרמיית הסיכון נשחקה כליל. חברות המדורגות BBB מגיסות כעת במחיר דומה למחיר הגיוס הממוצע בעשור.

להשליך את האינטואיציה לפח

פרמיית הסיכון בחו"ל עדיין לא נשחקה לחלוטין אבל היא ירדה חזרה בדרמטיות כמעט את כל הדרך למטה ובארץ, ערב אירוע אפריקה ישראל ניתן היה לטעון שהיא כבר נעלמה לחלוטין מתודעת המשקיעים. האם זה אומר ששכחנו את לקחי המשבר ושאין מנוס מהמשוואה - כסף זול מחייב עלייה בסיכון של תיק ההשקעות?

התשובה היא כנראה שאם ניטיב להגדיר את הסיכונים, אולי נצליח להימנע מהם ולייצר תיקים סולידיים אבל על כך נאמר "יותר קל להגיד מאשר לעשות".

השלב הראשון בניהול הסיכונים הוא לזרוק את האינטואיציה לפח. כששאלו את חברות הדירוג, איך טעיתם כל כך בדירוג הסיכונים הגלומים באג"ח ובמכשירים הפיננסים המורכבים חלק מהתשובה הייתה נעוצה בדינמיקה של המודלים.

במודל, מקובל להניח תסריט מרכזי הנשען בדרך כלל על קו המגמה שאפיין את הסקטור בשנים האחרונות ואז לבחון "מה יקרה אם" - מה יקרה אם שוק מחירי הדיור האמריקאי ירד ב- 10%, ב 15% ומה יקרה אם הוא יעלה.

בהינתן קו המגמה שאפיין את השווקים בשנים שקדמו למשבר, המודלים לא לקחו בחשבון אפשרות לתנודות החריפות שאפיינו את שוק הנדל"ן האמריקאי ושווקים אחרים כמו הנפט או הסחורות (הרבה יותר מ- 15% בשווקים מסוימים) ולכן הגדרת הסיכון הייתה לקויה ואפילו לקויה מאוד.

אחד הלקחים הברורים לפיכך הוא שבניהול סיכונים צריך לתת הסתברות גבוהה למצבי קיצון. חשבו מתי נותנים משקל גבוה להתראות הביטחוניות? מתי מרגישים נח לנסוע למשל לסיני, אחרי תקופה ממושכת של שקט או מיד לאחר פיגוע.

ההיגיון אומר שאחרי פיגוע כשרמת הביטחון המקומי כנראה בשיאה יהיה הכי בטוח לנסוע ויחד עם זאת האינטואיציה שלנו פועלת הפוך - אחרי תקופת שקט ממושך כשלמפגעים היה זמן להתארגן, דווקא אז ברור לנו שההתראות הן לא סבירות ורמת הביטחון שלנו בשיאה. הכלל הראשוןבניהול סיכונים הוא, אם כן, לא לסמוך על האינטואיציה.

הכלל השני הוא ליצור פיזור. במפולת האחרונה שחווינו לא הכל ירד. מי שהשקיע באגרות החוב של ממשלת ארה"ב הרוויח כסף כשמרבית המכשירים הפיננסים האחרים הציגו הפסד. מי שהשקיע באגרות הארוכות אפילו הרוויח הרבה כסף תשואה שהתקרבה ל 40% למי שהחזיק את האגרות במהלך כל שנת 2008.

מחזירים את הביצים לסל אחד

חשבו על הפנסיה שלכם. התגובה של אנשים רבים בעקבות המשבר הייתה לעבור מהמסלול הכללי או המנייתי למסלול האג"ח ה"סולידי" ובכך לרכז את כל הביצים בסל אחד. אמנם לכולנו יש אמון מלא בממשלת ישראל אבל השקעה באגרות חוב של מדינה אחת בהחלט לא עונה להגדרה של פיזור. האם הייתם קונים אגרת חוב שחר בתשואה של 9%? בהינתן שהיום אתם קונים אגרות חוב מסוג שחר בתשואה של 4% (תלוי כמובן במח"מ) אז התשובה היא כנראה חיובית. ואיזו הסתברות הייתם נותנים לכך שהאגרות הללו יגיעו לתשואה של 12%? ב- 2002 היו מספר גופים פיננסים שהפסידו הרבה כסף על השקעה בטוחה באגרות חוב שחר בתשואה של 9%.

לא רק התסריט האפוקליפטי של אינתיפאדה שלישית יכול לגרור הפסד בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות אלא גם פספוס בתחזיות הריבית והאינפלציה יכול לאפשר הפסד דרמטי ב"אפיקים הסולידיים" אליהם מרכז האוצר את כספי החוסכים המבוגרים שבינינו.

מרכיב חשוב בהגדרת הפיזור הינו הכלל של בחינת השפעות הדדיות או צולבות בתיק ההשקעות. כך לדוגמא, אם רוב התיק שלנו מושתת על אגרות חוב של ממשלת ישראל מה מידת חשיפתו לסביבת האינפלציה, הריבית והצמיחה במשק? האם יש בתיק השקעות שיאזנו תנודה חריפה ומפתיעה במשק? אילו הגנות יש לנו בתיק מפני שינויים אחרים בכלכלה?

האם הגיוני להשקיע למשל במניית אלביט מערכות, כהגנה מסוימת מפני התסריט של התדרדרות המצב הביטחוני, להשקיע במניית חברת תעופה כגידור מסוים מפני ירידה במחירי האנרגיה, להשקיע במניות כלכלית ירושלים כגידור מפני עלייה במחירי האנרגיה? אין ספק שהגדרת ההשפעות ההדדיות, קשרי הגומלין ומימדי החשיפה בתיק השקעות מורכבת ומסובכת אבל זה אולי לב ליבו של תהליך ניהול הסיכונים הגלומים בתיק ההשקעות.

כסיכום המסר הוא:

1) לא לסמוך על האינטואיציה

2) לייצר פיזור בין מכשירים פיננסים, בין ענפים, בין מדינות ובין מנהלים ולבחון השפעות הדדיות וחשיפות בין ההשקעות בתיק.

בשורה התחתונה מי שבאמת רוצה תיק סולידי חייב לתת את הדעת לפחות למרכיבים אלו בניהול סיכונים ולא להניח שהתיק שלו סולידי כי הוא מושקע במק"מ.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב