יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים בארה"ב, בארני פרנק, הודיע כי על הפדרל ריזרב לחשוף את הפרטים על ההלוואות שהוא מעניק למוסדות הפיננסים והעסקאות בניירות ערך שהוא מבצע. עם זאת, הוא צריך לקבוע מרווח זמן מסוים (בין ביצוע עסקה לבין פרסומה), כדי שגילוי לא ישמש גורם בקבלת החלטות פיננסיות וישפיע לרעה על השוק. פרנק מתכוון להביא את הנושא לחקיקה.
"אין למוסדות הפיננסיים זכות לפנות לבנק המרכזי, ללוות כסף ולשמור את זה בסוד לנצח", אמר פרנק. "אנחנו לא רוצים שגופים ציבוריים יקנו וימכרו ניירות ערך כאשר הם עיוורים למידע. אנחנו רוצים שתהיה שקיפות".
ה'פד' מתנגד כבר תקופה ארוכה לחשוף את זהות הלווים מתוכניות ההלוואות הרגילות שלו - כמו הגדלת חלון האשראי, המספקת הלוואות קצרות טווח לבנקים - מחשש כי הגילוי יכול להרתיע מוסדות להשתמש בתוכנית זו למרות שהם זקוקים לה. החשש הוא כי חשיפת המוסדות שהיו זקוקים להלוואות תרתיע את לקוחות הבנקים ותביא למשיכת כספים, מה שיחליש את אותם הבנקים.
אחרי שה'פד' הציל את ענקית הביטוח AIG ואת בית ההשקעות בר סטרנס, הצלות שמשכו תשומת לב רבה, נשמרות ההלוואות שהוא מספק במעטה חשאיות. ה'פד' משתדל להיענות ככל הניתן לדרישות המחוקקים שרוצים דיווח חשבונאי מקיף יותר של המוסדות אשר מקבלים את הסיוע, ותחת אילו תנאים. מחוקקים רבים מתנגדים לטענת ה'פד' כי הדיווחים על המדיניות המוניטרית מקשים על ה'פד' להשיג יעילות.
"חקיקה זו תתפרש בציבור כאילו הפדרל רזרב איבד את עצמאותו לקבוע מדיניות מונטרית, מה שעלול לעורר חששות להתפרצות אינפלציה בעתיד, ודבר זה יוביל לשערים גבוהים יותר של הריבית לטווח ארוך ולשחיקה ביציבות הכלכלית והפיננסית", אמר יו"ר ה'פד', בן ברננקי בעדות בקונגרס בחודש שעבר.
"אנחנו לא רוצים לתת את הרושם שאנחנו איכשהו מערבים את הקונגרס באופן רשמי בקביעת המדיניות המוניטרית", הדגיש פרנק.