גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מנכ"ל הקריון יוסי פרי קיבל מדי חודש 10,000 דולר במעטפה, במשך 16 שנה"

בעלי חברת ניקיון שהעניקה שירותים לקניון הקריון, הנמצא בבעלות מליסרון, טוענים כי המנכ"ל יוסי פרי סחט אותם ■ פרי, שהתאבד לפני כחודש, טען לפני מותו: הם מנסים לסחוט אותי בגלל הסתבכות שלהם עם מס הכנסה

חודש אחרי התאבדותו של מנכ"ל קניון הקריון בקריית-ביאליק, תא"ל (במיל') יוסי פרי ז"ל, מניעיו עדיין אינם ברורים לחלוטין. כעת מתברר כי פרי עומד במרכזו של סיפור סחיטה - בו לא ברור עדיין מי הסוחט ומי הנסחט - ושאולי קשור להתאבדותו.

בעלי חברת "רן אבטחה", שהעניקה שירותי ניקיון ואבטחה לקניון הקריון, טוענים כי במשך 16 שנה נסחטו על-ידי פרי (לשעבר מנכ"ל מליסרון מקבוצת עופר נכסים), ונאלצו לשלם לו כ-10,000 דולר מדי חודש במעטפות מזומנים כדי שלא יביא להפסקת ההתקשורת עימם.

עוד לפני מותו הספיק פרי להכחיש את הדברים ולהציג את גירסתו, לפיה בעלי החברה הם שמנסים לסחוט אותו בשל הסתבכותם בעבירות פליליות מול רשויות המס.

ערן ויונה פוגל, בני-זוג המחזיקים 50% כל אחד בחברת "רן אבטחה", היו במשך שנים ידידים של פרי ורעייתו. היחסים החבריים ביניהם עלו על שרטון, ככל הנראה, לפני כשנה. בתחילת ספטמבר שיגר פרקליטה של יונה פוגל מכתב לפרי, המאשימו בסחיטה. למכתב צורפה טיוטת תביעה בסך כ-7 מיליון שקל נגד בעלה של פוגל, פרי, הקריון ומליסרון. התביעה, אגב, טרם הוגשה לבית המשפט עד היום.

חברת "רן אבטחה" הוקמה ב-1993, והיא מעסיקה 230 עובדים המעניקים שירותי אבטחה וניקיון. עם היווסדה, העניקה החברה שירותי ניקיון לקניון הנגב, אז בניהולו של פרי. עד אז העניקה את השירותים חברה אחרת, בה ערן היה שותף עם אדם אחר.

לטענת יונה פוגל, פרי הודיע לבעלה ערן כי אם ברצונו להמשיך לעבוד בקניון הנגב, יהא עליו לשלם לו מדי חודש 10,000 דולר - אחרת ידאג להפסקת ההתקשרות עימו. ערן נכנע לסחטנות והעביר לפרי מדי חודש 10,000 דולר במעטפה סגורה. משנת 1994 החלה "רן אבטחה" להעניק שירותים גם לקריון, וגם שם נאלץ ערן לשלם לפרי 10,000 דולר בחודש במעטפות. את הכספים נהג למשוך מהחברה ולהציגם כמשיכות עבור עצמו.

ב-2005 הסכים פרי להפחית את התשלומים החודשיים ל-20 אלף שקל בחודש, במקום כ-40 אלף שקל בממוצע. התשלומים המשיכו כסדרם עד אוקטובר 2008, אז נקלעה רן אבטחה לחובות של מיליוני שקלים לעובדים, לספקים ולרשויות המס. בסך-הכל, טוענת פוגל, העביר ערן בשנים 1992-2008 לפרי כ-7.1 מיליון שקל (נומינלי).

לאחר שרשויות המס עיקלו נכסים לחברה, פנה במארס השנה ערן לפרי וביקש סיוע כספי בטענה כי החברה קורסת רק בשל תאוותו. פרי הלווה לו 850 אלף שקל למשך 10 שנים, בריבית פריים+2%, אך טען כי אינו מצפה לקבל את ההלוואה בחזרה וכי היא תוצג כהלוואה רק למראית עין.

הצדדים חתמו על הסכם הלוואה אליו צורף מכתב בן 4 עמודים שכתב פרי בכתב-ידו, המבהיר כי הוא נענה לפניית ערן לקבלת סיוע. במכתב מפנה פרי אצבע מאשימה לערן, שכשל בניהול החברה, "השתולל ברמת החיים" בה חי, והגיש דיווחים כוזבים על שעות העבודה. עם זאת, הדגיש, "אני עדיין חבר שלך ומוכן לתת לך הלוואה פרטית... מקווה שתמצא את הדרך להסדר תשלומים עם מע"מ, אבל תתייעל!".

יונה פוגל טוענת כי רק באחרונה נדהמה לשמוע את וידויי בעלה על כניעתו לסחטנות של פרי. עוד לפני מותו דחה פרי את כל הטענות. פרקליטו, עו"ד טומי נדשי השיב לפרקליטה של יונה פוגל כי מבחינתו היא ובעלה "זוג נוכלים מחוברים יחדיו, שהצליחו במשך שנים רבות להתחזות כידידי משפחתו", וכעת הם סוחטים אותו באיומים. לטענתו, הפוגלים סברו כי הגשת תביעה בה יוצגו כנסחטים תהווה הסבר מספק לרשויות המס.

אלמנתו של פרי, עפרה, הגישה לפני כשבוע תביעה בסך כ-900 אלף שקל נגד ערן ויונה פוגל, בה דרשה באמצעות עוה"ד טומי נדשי ואילה סגל-גבסי את השבת ההלוואה. הפוגלים טרם הגישו כתב הגנה.

ממליסרון נמסר בתגובה: "לא ידוע לנו על הנושא, מהחברה לא נלקח כסף, ויתרה מזאת, אנחנו לא צד בתביעה זו או אחרת. אנו כואבים את מותו של פרי, ועקב פטירתו אין לנו דרך לבדוק את הנושא".

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות