בשעות הבוקר המאוחרות של יום חמישי האחרון שהתה עו"ד תמי פרי בביקור שגרתי אצל אביה, עו"ד ישראל פרי, בכלא רימונים שבאזור בית-ליד. יחד עמה היה עו"ד ישראל וולנרמן, אחד החברים הבכירים בצוות ההגנה של פרי, שהורשע בגניבה וקבלת דבר במירמה בשיעור של 320 מיליון מארק גרמני בפרשת הפנסיה הגרמנית.
בשעה שהשלושה שוחחו, קיבלה פרי דיווח על החלטתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעניינו של פרי.
פרי, אשה קשוחה ומחושבת בדרך-כלל, לא יכלה להכיל את התרגשותה ופרצה בצעקות שמחה. לראשונה בחייה ראתה דמעות בעיניו של אביה, שישב מולה. הרגשות המתפרצים לא איפשרו להמשיך את הדיון שקיימו, ושני האורחים עשו במהירות את דרכם החוצה מבין חומות הכלא, כדי שיוכלו להתחבר בחזרה לעולם ולקבל פרטים מלאים אודות החלטתו של ריבלין.
למרות המכבש המשפטי והתקשורתי שעליו ניצחה פרי בחודשים האחרונים, במטרה שבית המשפט העליון ידון מחדש בהרשעתו של פרי, נדמה כי איש לא באמת האמין שהוא יורה בסופו של דבר על דיון נוסף בפסק הדין, שבו דחו פה-אחד 3 שופטי העליון, בראשות השופט אדמונד לוי, את ערעורו של פרי בחודש פברואר השנה.
ריבלין החליט אמנם פורמלית לדון מחדש רק בעבירת הגניבה, ואולם עיון מדוקדק בנוסח החלטתו מעלה כי גם הרשעתו של פרי בעבירת קבלת דבר במירמה תעלה לדיון מחודש. על עבירות שיבוש מהלכי משפט ועבירות הביטוח שבהן הורשע פרי נסתם הגולל, והרשעתו בהן הפכה סופית.
"אני שמחה שקיבלנו הזדמנות לנהל דיון נוסף, זו החלטה באמת נדירה", אמרה בסוף השבוע ל"גלובס" עו"ד שירה דונביץ', מצוות ההגנה של פרי. "העובדה שהשופט ריבלין קובע כי מטרת לקוחותיו של פרי אכן הושגה, משום שקיבלו רנטה חודשית ללא השקעה כלשהי, היא חשובה מאין-כמוה. גם העובדה שניתן להבין מההחלטה כי יש מקום במשפט פלילי לבדוק גם את השאלה בדבר הגינות שיעורי הפרמיה שנגבו מהלקוחות, גם היא מהווה נדבך מרכזי בטיעון שלנו. ההחלטה היא אות הכבוד למערכת הנכונה לבדוק את עצמה, משום שאין לשכוח כי אדם נשלח ל-10 שנות מאסר כתוצאה מההחלטה שתעמוד עכשיו לדיון מחודש".
מסע תקשורתי
כדי להעריך את משמעותה העמוקה של החלטת ריבלין, צריך להבין את הסיטואציה המשפטית והאנושית המורכבת שבה היא התקבלה. פרי הורשע בשתי ערכאות בהונאת לקוחותיו אגב צבירת הון-עתק על גבם במשך עשרות שנים, במקביל למסע תקשורתי אגרסיבי שנוהל נגדו, בו הודבקה לו תווית "עושק ניצולי השואה" - אף שלתוכנית הפנסיה הגרמנית שבמסגרתה פעל אין כל קשר לכספי השילומים.
בנוסף, ריבלין כתב את החלטתו תוך מתן כבוד מלא להרכב שופטי העליון שהרשיע את פרי, שבראשו עמד לוי שהוא פליליסט מובהק. ריבלין, מומחה במשפט אזרחי, בעיקר בתחום הנזיקין, פעל בתחכום בזירה שבה נפגשים המשפט הפלילי והכלכלי - המקום שבו הדין הפלילי עוסק בנושאים כלכליים מורכבים, כמו עסקת המימון הסבוכה שטווה פרי עבור לקוחותיו.
לא ניתן להרחיק לכת ולומר כי הדיון הנוסף הצפוי בפרשת פרי יהווה נקודת מפנה באופן שבו מטפל המשפט הפלילי בעבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות בכלל. אלא שריבלין מונה טעם אחד פורמלי ועוד שניים לא-פורמליים להחלטתו לקיים דיון נוסף. "הפרשה הנדונה מחדדת אי-בהירות קיימת", הוא כתב, "בנוגע להבחנה בין עבירת גניבה, על נגזרותיה, לבין עבירת קבלת דבר במירמה. שאלה זו טרם זכתה לליבון והכרעה ממצים".
ערעור נוסף בפועל
"הפרשה הזו מעלה על סדר היום סוגייה שלא נתבהרה דיה בהלכה הפסוקה", מאבחן עו"ד נתי שמחוני, מומחה לעבירות צווארון לבן, "וכעת הגיעה שעתה. במצב המשפטי היום לא תמיד ניתן לעמוד על ההבחנה הנדרשת בין עבירת הגניבה לבין עבירת קבלת דבר במירמה. יש איפוא לברך על ההחלטה לקיים דיון נוסף בשאלה זו ולהביא לבהירותה". שהרי, אם בקבלת דבר במירמה יש בהכרח מצג-שווא של הלוקח במטרה לשלול לצמיתות נכס מאדם אחר - מתקיימים בהכרח בכל מקרה כזה גם יסודותיה של עבירת הגניבה.
לצד זאת, ריבלין מנה שני קשיים נוספים שגם בהם ידון ההרכב הרחב - ומדובר בנושאים עובדתיים קונקרטיים לפרשת פרי. "קשיים" אלה הופכים את הדיון הנוסף לערעור נוסף בפועל, ומעידים כי ריבלין, שהבין את מהות העסקה הכלכלית המורכבת שפרי כרת עם לקוחותיו, מעריך כי שופטי הערעור שגו בהבנתה.
"אין חולק כי פוליסת הביטוח נועדה לבטח סיכון של פרי ולא של לקוחותיו", כתב ריבלין, והוסיף כי "הלקוחות הסכימו להעביר את סכומי הפרמיות על מנת לזכות ב'מטרה מוגדרת', והתוצאה שהובטחה להם - הרנטה החודשית - אכן הושגה".
אפילו את בקשתם החריגה של סניגוריו של פרי - ד"ר יעקב וינרוט, פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד ישראל וולנרמן ועו"ד שירה דונביץ' - לצרף מסמך שבו חוות-דעת של אקטוארית התומכת בטיעוניו של פרי, לא דחה ריבלין והותיר לשיקול-דעתו של ההרכב. מה שמלמד שמלבד הסוגיה המשפטית העקרונית שבה ידון ההרכב המורחב, הוא יתבקש גם לחזור לעובדות המקרה של פרי ולתקן טעויות שיפוטיות כמו ערכאת ערעור רגילה.
האם שופטי הערעור יהפכו את עמדתם?
על-פי החלטת השופט ריבלין, הכדור עובר כעת לנשיאה דורית ביניש, כדי שזו תחליט הן באשר למספר השופטים שיישבו בדיון הנוסף בעניינו של ישראל פרי, והן באשר לזהותם. ואולם, כבר עתה ניתן לומר כי ההרכב יכלול בוודאי את ריבלין עצמו, שדן כשופט יחיד בבקשה לקיים דיון נוסף, והן את 3 השופטים שישבו בערעור של פרי - אדמונד לוי, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר.
משימת סניגוריו של פרי תהיה קשה בכל קנה-מידה. ואולם, המשימה לגרום לשופטי הערעור להפוך את עמדתם, שנומקה פומבית בפסק הדין שבערעור, ולהתייצב כעת לצדו של פרי - תהיה מורכבת שבעתיים. גם בשל הנטייה האנושית, הקיימת גם אצל שופטים, שלא למהר להודות בטעויות, וגם מאחר שהדבר יחייב שופטים אלה לנמק מדוע שינו את עמדתם.
בבית המשפט העליון זכורים מקרים בודדים בלבד שבהם שופטים שישבו בערעור הפכו את עמדתם ותמכו בעמדה ההפוכה כשהגיעה העת לדיון נוסף. אחד מהם היה השופט אהרן ברק, בפרשת "קלפי המיקוח". "מסקנתי כאן נוגדת את המסקנה שאליה הגעתי בפסק הדין נושא עתירה זו", הוא כתב בדיון הנוסף, "משמע - שיניתי את דעתי. כל אחד מאתנו עשוי לטעות. יושרנו המקצועי מחייב אותנו להודות בטעותנו אם שוכנענו כי אכן טעינו. בשעותינו הקשות, כאשר אנו בוחנים את עצמנו, כוכב הצפון שצריך להדריך אותנו הינו חשיפת האמת המובילה להגשמת הצדק בגדרי המשפט. אל לנו להתבצר בדעותינו הקודמות. עלינו להיות נכונים להודות בטעותנו".