אהרן ברק

משפטן הצמרת היהודי-אמריקאי אלן דרשוביץ לא זוכר ימים כה קשים ליהודים בארה"ב • הוא מנצל את כוחו להשמעת הקול היהודי: "אם הייתי בן 25, הייתי בעזה, אבל אני לא, והעט שלי חזק מהחרב שלי" • מי שנחשב מקורבו של נתניהו שנים ארוכות אך התנגד לרפורמה המשפטית, סבור כי "חמאס כרגע מנצח במלחמה. הם מאבדים אנשים וטריטוריה, אבל לא אכפת להם. הם צוברים את אהדת הקהל"

החלטת בית הדין בהאג הציתה מחדש את השאלה איך משפיעה דינמיקה של הרכבים על מסקנותיהם • שיקולים אסטרטגיים ומוסדיים יכולים לשנות הכרעות או לרוקן אותן מתוכן • התוצאה, שפעמים רבות רק עליה מסתכלים, לא מסגירה כמעט אף פעם מה קרה מאחורי הקלעים

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך התבטא נגד ישראל והוציא שורה של צווים • בזאת, ישראל הצטרפה למועדון הלא מכובד של מדינות שבית הדין לצדק הוציא צווי ביניים נגדן, בהן רוסיה ומיאנמר

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ששימש כשופט מטעם ישראל בהליך בהאג, כתב עמדת מיעוט המהווה נאום הגנה על ישראל • ברק התנגד למרבית הצווים שהוצאו, למעט הוצאת צו למניעת התבטאויות להסתה לרצח עם וצו להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דחה את הבקשה לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך הוציא צווים נגד ישראל, המורים לה למנוע הרג המוני ברצועת עזה, להבטיח סיוע הומניטרי לרצועה ולמנוע הסתה נגד האוכלוסייה הפלסטינית • השופט אהרן ברק תמך בצווים הנוגעים להתבטאויות מסיתות ולהכנסת יותר סיוע הומניטרי

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הודיע כי ימסור ביום שישי הקרוב את החלטתו בבקשה לעצור את הלחימה בעזה • ההחלטה צפויה להיות מנומקת ולכלול את עמדותיהם השונות של 17 השופטים, בהם השופט מטעם ישראל, פרופ' אהרן ברק

אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, יצטרף כשופט מטעם ישראל לדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג • ברק יהיה השופט ה-16 בהרכב השופטים הרגיל הכולל 15 שופטים

פסק דינה של הנשיאה חיות בנושא עילת הסבירות הותיר אומנם חותם משמעותי על תקופת כהונתה, בהיותו פסק הדין החשוב ביותר שניתן מאז קום המדינה, אולם אפשר היה גם אחרת • צריך רק להביט על המהפכה החוקתית של הנשיא אהרן ברק כדי ללמוד איך עושים זאת

שר המשפטים יריב לוין מפרסם הצעת חוק דרמטית שתבטל את הלכת אפרופים לגבי חוזים עסקיים • מהי הלכת אפרופים, אילו חוזים נכללים בשינוי, ואיך קשורה הרפורמה המשפטית • גלובס עושה סדר

חוסר הוודאות של החברות הפרטיות, האיום על פקידי ציבור והחשש של האוכלוסיות החלשות: אבני-הדרך שהניחו בתי משפט לאורך ארבעה עשורים ועיצבו את עילת הסבירות

אין כל ראיות לכך שהלכת אפרופים פגעה בוודאות המשפטית, והביקורת בעניין מבוססת לכל היותר על תחושות

היוזמה של שר המשפטים יריב לוין לתקן את חוק החוזים ולבטל את הלכת אפרופים גוררת לא מעט תגובות מצד עורכי דין ומשפטנים בכירים • פרופ' מיגל דויטש טוען כי "הניסיון לחוקק שוב בעניין הלכת אפרופים יהיה אנכרוניסטי" • מנגד, עו"ד יוסי בנקל מברך על היוזמה: "אפרופים היא הלכה רעה שגרמה נזק לוודאות המשפטית בחיי המסחר והכלכלה"

השר יריב לוין מוביל מהלך לביטול "הלכת אפרופים" השנויה במחלוקת שעומדת במרכז דיני החוזים בישראל • בהודעה של משרד המשפטים הקוראת לציבור להביע את עמדתו בנושא, נכתב כי תיקון החוק נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי

על רקע פתיחת מושב הקיץ של הכנסת מתקיים היום יום שיבושים נוסף • פעולות המחאה החלו בשעות הבוקר וכללו צעדות, מיצגים וחסימות כבישים תחת הכותרת "יום השוויון הלאומי"• מפגינים דתיים מול ביתו של סמוטריץ': "ציונות דתית אמיתית לא יכולה לתמוך בפטור מלא לחרדים, וציונות דתית אמיתית מחזקת את צבא העם ולא מובילה לחורבן"

השופט בדימוס ורעייתו מתגוררים בדירת גן ברחוב דובנוב בתל אביב, בבניין בעל מספר קומות • ההחלטה בערר התקבלה בעקבות סכסוך שדווח לפני מספר חודשים בגלובס, לאחר שבני הזוג ערערו על בקשת שכניהם להיתר לבניית מרפסות מעל שטח הגינה הפרטית שלהם

פרופ' ידידיה שטרן, מומחה מוביל למשפט ציבורי שכיהן במשך כ־20 שנה כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, משחק תפקיד מרכזי בדיוני הפשרה בבית הנשיא • בשיחה עם פודקאסט "הצוללת" של גלובס הוא מספק הצצה למתרחש מאחורי הקלעים, ומסביר למה דווקא עכשיו יש סיכוי לכינון חוקה • "זו המשימה של כולנו. אני חייל במאבק"