אנו כבר בעומקו של הרבעון הרביעי של השנה, ואם לא תתרחש קטסטרופה בחודשיים הקרובים, יאפשרו התשואות הגבוהות שהניבו אפיקי השקעה שונים, להציג דוחות סיכום שנתיים טובים.
מעקב אחר תשואות גופים שונים, מגלה הבדלים מהותיים בתשואה המדווחת, שמקורם אינו בהישגים של ממש, אלא בשיטות וסגנונות דיווח ופרסום שונים.
- קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מדווחות מידי חודש על תשואתן מבלי להפחית ממנה את דמי הניהול ושיעור המס המתאים.
כדי להמחיש עד כמה זה מהותי, ניקח כדוגמא קופת גמל המפרסמת תשואה שנתית בשיעור 25%, שלאחר הורדת דמי ניהול בסך 1.5% בשנה וניכוי שיעור המס (שחייבים בו המפקידים החדשים החל מ-2003) מגיעה לסביבות 19% בלבד.
- קרנות הנאמנות אמנם מפרסמות את שוויין ותשואתן היומית בקיזוז העמלות, אך ללא ניכוי המס. גם במקרה זה הדבר משמעותי שכן הרוב המכריע של קרנות הנאמנות הן "קרנות פטורות", שהלקוח משלם את המס בעבורן כאשר ימכור אותן, ומכך שיש להפחית משיעור התשואה המפורסמת בעיתון ובפרוספקטים כ-15% עד 20%, לפי סוג הקרן.
מי שמקופח מהמצב, לפחות מבחינת הפרסום, הוא ציבור שאני נמנה בין אנשיו - והוא ציבור מנהלי התיקים. הסיבה לכך שהיא שבדיווח השוטף שמקבלים לקוחות מנהלי תיקים לביתם, הם רואים את שווי השקעתם לאחר עמלות ודמי ניהול ובהפחתת חלק ועד רוב הכסף שמשולם למס.
הקיפוח אינו רק בינינו, מנהלי התיקים, לבין גורמים אחרים בשוק ההון, אלא גם בין מנהלי תיקים לבין עצמם וזאת בשל סגנונות ניהול תיקים שונים.
יש שני סוגים של מנהלי תיקים (שניהם טובים, ההבדל ביניהם הוא רק בגישה):
1. תיק יציב אשר השינויים בו קלים ולכן רוב המס בגינו מצטבר ליום המכירה וביום מימוש מופחת מהתשואה שנרשמה לאורך קיומו.
2. תיק דינאמי שבו המס משולם כדי פעילות ותשואתו לאורך הדרך נראית נמוכה בהשוואה לתיק היציב, אך ביום המימוש אינה משתנה מאד.
איש לא יחמוק מעלויות ניהול וממס הכנסה, חשוב לזכור זאת כשנתקלים בפרסומים בעיתונות, בטלוויזיה ובפרוספקטים, ולא לתת למספרים הגבוהים - הנקובים ללא הסבר ובלי כל הסתייגות, להכשיל, לפתות ולהטעות.
אם קופת גמל, קרן נאמנות ומנהל תיקים דיווחו כחוק על תשואה זהה, תשואתו של מנהל התיקים בעצם טובה משל האחרים בגלל שהיא הכי קרובה לנטו שיקבל המשקיע כשיממש את נכסיו ומכילה את רכיב המס הקטן ביותר לתשלום ביום המימוש.
זהר רוזן הוא מנכ"ל משותף בבית השקעות סגולה ולפיכך נחשב מנהל תיקים בעצמו