מאבקי משמורת מרים על הילדים בעת
גירושים בין בני-זוג בעלי אזרחויות שונות מספקים מעת לעת כותרות עצובות בעיתונים, כאשר נודע שאחד מבני-הזוג "חטף" את ילדו ועזב למדינה זרה. אמנת האג, שלפיה יש להשיב ילדים ל"מקום המגורים הרגיל" שלהם אם הם נלקחו ממנו באופן בלתי הולם, מספקת להורים הנטושים עוגן לפנייה לבתי המשפט במקום מגוריהם.
אך המשפטים המורכבים הללו מתנהלים חודשים ארוכים, ולעיתים אף שנים, והופכים לקשים מנשוא עבור כל המעורבים בהם. בתוך התהליך הזה לעיתים נשכחים מי שסביבם מתחוללת המלחמה: הילדים, שקולם לא תמיד נשמע.
כדי שהילדים לא "יפלו בין הכיסאות" יוסד לאחרונה בישראל המרכז לענייני משמורת בינלאומית ומגורי ילדים - The Center for International Child Custody and Relocation ("כיכר"). בראש העמותה הבינלאומית עומד עו"ד אנדרו זאשין, מומחה לדיני משפחה ושותף-מנהל במשרד Zashin & Rich Co. L.P.A. האמריקני, שהגיע בחודש שעבר לישראל על מנת להתחיל בפעילות העמותה.
למה להקים עמותה בינלאומית בענייני משמורת ילדים דווקא בישראל?
התשובה לכך טמונה בלוקשיין. רבות מערי העולם החשובות ביותר למסחר, תעשייה ופוליטיקה, במזרח ובמערב, קרובות יותר לתל-אביב מאשר למשל המרחק בין ניו-יורק ללוס-אנג'לס (2,451 מייל; 3,944 ק"מ). לונדון ממוקמת במרחק 2,221 מייל (3,559 ק"מ) מתל-אביב, עם שאר מדינות אירופה ביניהן. מוסקבה ממוקמת 1,643 מייל (2,645 ק"מ) צפונית-מזרחית לתל-אביב, וניו-דלהי - 2,528 מייל (4,068) מזרחית לה. רבות מהמדינות המפותחות ורוב המדינות החתומות על אמנת האג נמצאות במרחק טיסה לא ארוכה מתל-אביב.
הילד הוברח מישראל
את זאשין, יהודי-אמריקני-ציוני, הובילה חוויה אישית מכוננת לישראל. "לפני מספר שנים, בתקופת האינתיפאדה השנייה, אשתי ואני יצאנו בערב עם זוג נוסף. הגענו לחנות ספרים שבה ראיתי כתב-עת שתיאר פרשה של משמורת על ילד, שבה אישה אמריקנית שעלתה לישראל לקחה באופן בלתי חוקי מבעלה ילד והבריחה אותו מישראל לארה"ב".
זאשין קרא שהאישה פתחה באמריקה בהליכי גירושים וביקשה לקבל משמורת על הילד, תוך הפרה של אמנת האג. מקום המגורים הרגיל של הילד היה ישראל, אך בית המשפט האמריקני קבע כי המקרה של הילד הוא חריג לתנאי ההשבה באמנת האג, מכיוון שהשבתו לישראל תציב אותו ב'מצב בלתי נסבל' ותחשוף אותו ל'סיכון נזק חמור', כיוון שישראל היא 'אזור מלחמה'. האב בישראל מיצה כמעט את כל המשאבים שלו במאמצים לשכנע את בתי המשפט האמריקניים להשיב את ילדו לישראל. בנקודה מסוימת הוא הבהיר כי אם יפסיד בעתירה, הוא יוותר מכיוון שהוא לא יכול להרשות לעצמו להמשיך במאבק.
זאשין: "לאחר שקראתי את זה, יצרתי קשר עם עורך הדין שלו בישראל והצעתי את עזרת משרד עורכי הדין שלי בעתירה לבית הדין העליון של ארה"ב, במקרה שהאב יפסיד. למרבה המזל, בית הדין לערעורים קבע כי הילד נלקח באופן בלתי חוקי וכי יש להשיבו לישראל.
"החוויה הזאת ריגשה אותי. היתה לי תחושה של פגיעה אישית, מכיוון שמהמקרה הזה ראיתי שהטרוריסטים ניצחו. אישה שעלתה לישראל ניסתה - במאבק המשפטי על משמורת ילדים - לנצל את הטרור. על אף שהיא בחרה בעצמה להגר לישראל, היא טענה בציניות כי בגל הטרור אי-אפשר לחיות בישראל. תפסתי שהטרור גורם לפגיעה נרחבת יותר ממה שאנו חושבים בדרך-כלל.
"רובנו אומדים את יעילות הטרור במונחי מספר הגופות או היקף הנזק. במקרה הזה היעילות של הטרור היתה חשאית וחתרנית יותר, בלתי נראית לעין באופן מסוכן. הטרור גרם לאנשים שעלו לישראל, לאנשים שהתחייבו לאידיאל הציוני, לשנות את עמדתם מהקצה אל הקצה, ולהפוך לאויבי ישראל כשזה עלה בקנה אחד עם המטרות שלהם. השתמשתי במקרה כזה כבאתר שיגור למאמר שהתפרסם בכתב עת משפטי וזכה לתגובות אוהדות. CICCAR נולד מהמאמץ הזה".
לעזור לישראל
לזאשין, המתמחה בדיני משפחה, ובייחוד במשמורת ובמגורי ילדים, רישיון עריכת דין באוהיו, ניו-יורק, פלורידה, וושינגטון ובמחוז קולומביה. מדי שנה הוא נכלל ברשימת ה"טופ 100" מאה עורכי הדין הטובים בארה"ב, של מגזין Worth Magazine וברשימת "עורכי הדין הטובים ביותר באמריקה". בנוסף, הוא מכהן כפרופסור-חבר בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב וכחבר במועצת המנהלים בסניף האמריקני של האקדמיה הבינלאומית לעורכי דין לענייני נישואין (International Academy of Matrimonial Lawyers - IAML).
* אתה מתכוון לעשות עלייה?
זאשין: "היה לי בית בישראל במשך כמה שנים, בנוסף לביתי בארה"ב, אז תמיד תכננתי 'להיות' בישראל לפחות לתקופה של שנה. כרגע, משפחתי בישראל וילדיי לומדים כאן בבית-הספר, אבל אין לי כוונה לנטוש את המשרד שלי בארה"ב. המשרד שלי פועל משיקגו, ויש לנו משרדים ראשיים בקליבלנד ומשרד נוסף בבירת המדינה, קולומבוס. פעילות דיני המשפחה של משרדנו ממשיכה לצמוח בקנה-מידה ארצי. אני נע כל הזמן בין ישראל לארה"ב. אני מסוגל לספק ללקוחות שלי חוויה משפטית שלמה שאינה עשויה טלאים-טלאים. מעבר לכך, כשאני בנסיעה הקולגות שלי מכסים עבורי כל בעיה, ובמקרה חירום אני יכול לחזור לארה"ב תוך פחות מ-24 שעות.
"למרות זאת, המחוייבות שלי לפרויקט הזה כרוכה בכמה קורבנות אישיים ופיננסיים. עם זאת, המחוייבות שלי לישראל היא תורשתית ואמיתית. לשים את הרגליים שלי על הקרקע, זה באופן מעשי וסמלי לקחת את המחוייבות הזאת צעד נוסף קדימה. אני מאמין שאני בעמדה ייחודית לעזור לישראל בגלל מי שאני, מה שאני עושה והמקום שבו אני נמצא. ואם אני לא אעשה את זה - איש לא יעשה זאת".
"הגירושים הורסים את ההון האישי"
כששואלים כיצד פגע המשבר הכלכלי בעולמם של עורכי הדין, מיד עולה שמם של עורכי הדין המתמחים בשוק ההון, במיזוגים ורכישות ובעסקאות, כנפגעים המרכזיים. עורכי דין מתחומים אחרים מספרים כי "ירד קצת נפח העבודה", כי "הלקוחות מתמקחים על שכר-הטרחה", וכי הם צריכים ל"הדק את החגורה". האחרונים שניתן היה לחשוב עליהם כנפגעים פוטנציאליים מהמשבר היו עורכי הדין המתמחים בתחומי הפלילים ודיני משפחה (שהרי אחוז המתגרשים לא פחת והפשיעה גברה בתקופת המשבר). מסתבר כי הנחה זו אינה נכונה, לפחות לא בכל מה שקשור לדיני משפחה.
עו"ד אנדרו זאשין מפריך את ההנחה הזו. לדבריו, "המשבר הכלכלי - 'השפל הגדול' כפי שהוא נקרא - שינה את הסביבה שבה פועלים עורכי הדין שעוסקים בדיני משפחה. עד לא מזמן אנשים שנכנסו להליכי גירושים ניסו להישאר בבית המשפחה. הם הניחו כי שווי הבית יגדל ללא קץ. עכשיו הם מבינים שזה לא תמיד קורה. למעשה, מתגרשים רבים מנסים להיפטר מהבעלות על הבית המשותף של שני בני-הזוג, או 'לדחוף' אותו לבן-הזוג שממנו הם מתגרשים".
בנוסף, אומר זאשין, עלות הגירושים הפכה למרתיעה עבור זוגות רבים. "הגירושים הורסים את ההון האישי. ישנה אמרה בוטה שמצדדת בזכות להישאר עם אשתך במקום להתגרש ממנה, שמשקפת את רוח התקופה: 'יותר זול לשאת בעול'. בארה"ב, לפני כמה שנים, יכולתי לעשות כמה שיחות טלפון למנפיקי הלוואות במהלך גירושים, ולקבל מימון עבור לקוח שמתגרש. האשראי היה ממש קל להשגה, אך היום זה כבר לא קיים".