גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עדיפות לאג"ח של השווקים המתעוררים

האם להשקיע באג"ח דולריות או אג"ח במטבע המקומי?

בשבוע שעבר דנו בשני מכשירי השקעה אשר מייצרים תזרים מזומנים גבוה, מניות בכורה (Preferred Shares) ואג"ח תמידיות (Perpetual Bonds). הצגנו אותם כמענה מסוים לפלח אוכלוסיה אשר טרם הגיע לגיל הפרישה, מייצר הכנסה שוטפת באופן חלקי (או כלל לא), מעוניין לשמר את רמת החיים שלו, ולצורך כך מסתמך על תיק ההשקעות שלו כמקור נוסף (או עיקרי) להכנסה שוטפת.

הבעיה עליה הצבענו היא הקושי ההולך וגובר בהתבססות על תיק ההשקעות כמקור הכנסה, לאור התשואה הנמוכה מאוד המתקבלת מנכסים "בטוחים" מחד, ולאור התנודתיות הגבוהה מאוד של אפיקי גידול ההון מאידך.

המודל של שחיקת ההון בטווח הקצר תוך ציפייה לפיצוי בטווח הארוך, עלול להתגלות כבעייתי בשנים הקרובות, ולמעשה התגלה כבעייתי כבר בעשור הנוכחי.

השבוע נדון באפיק השקעה מעט יותר קונבנציונלי ונגיש (ובעיקר מעט יותר נזיל): אג"ח בשווקים המתעוררים. חשוב לציין את ההקשר הרחב של הדיון, והוא העדפת מכשירי השקעה בסיכון המייצרים תזרים מזומנים, לעומת מכשירי השקעה המיועדים לגידול הון ארוך טווח, ללא קשר למטבע.

אין ספק כי חלק משמעותי מתיק השקעות של משקיע, אשר משתמש בו לצורך הכנסה שוטפת, יהיה במטבע הצריכה של אותו משקיע. המכשירים אליהם התייחסתי ואתייחס נכללים בחלק הגלובלי של תיק ההשקעות, אשר בהגדרה מוסיף אלמנט של אי ודאות בנוגע לשערי המטבע, בכל רגע נתון.

היום נפוצה הדעה שיש יתרון ברכישת איגרות חוב ממשלתיות בשווקים המתעוררים, מאחר ופער התשואות בהשוואה לאיגרות חוב ממשלתיות בשווקים המפותחים הוא עדיין די גבוה. כמו כן, המערכת הפיננסית בשווקים האלו נפגעה פחות מאשר בשווקים המפותחים, וממשלות רבות הפיקו את הלקחים הנדרשים ממשברים קודמים.

בדולרים או במטבע המקומי

העדפת מכשירי החוב בשווקים המתעוררים מבוססת על הלוגיקה הבאה: למי אתם מעוניינים להלוות כסף - למי שכבר נמצא בבור עמוק וצריך עוד (ארה"ב), או למי שדווקא פחות צריך ללוות כסף?

את איגרות החוב בשווקים המתעוררים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: אג"ח דולריות ואג"ח במטבע המקומי. באופן היסטורי, מדינות בשווקים המתעוררים הנפיקו איגרות חוב נקובות בדולר. עד 1998, ברבות מן המדינות המטבע המקומי הוצמד לדולר, והבנקים המרכזיים לא הגדירו באופן מוצהר יעדי אינפלציה.

בעקבות המשברים בשוקי האג"ח בשווקים המתעוררים בסוף שנות ה-90 והרפורמות שבאו בעקבותיהם, התחוללו שינויים מבניים דרמטיים במדינות רבות. בין היתר, הם באו לידי ביטוי בצמיחתו של שוק אג"ח (ממשלתיות בעיקר) במטבע המקומי. אם אכן העדפת השווקים המתעוררים על פני המפותחים תלך ותגבר, הרי שגם המטבעות שלהם צפויים להתחזק ביחס למטבעות השווקים המפותחים.

לפי נתונים שמספק הבנק השוויצרי Pictet, בשנים האחרונות היקף הנפקות האג"ח הממשלתיות במטבע מקומי גבוה פי 6-7 מהיקף הנפקות אג"ח דולריות על ידי הממשלות בשווקים המתעוררים.

פרופיל המשקיעים

באופן כללי ניתן לומר כי רובו המכריע של הכסף המושקע באג"ח של השווקים המתעוררים, הדולריות ו/או הנקובות במטבע המקומי, הוא מוסדי זר: קרנות פנסיה, קרנות גידור וקרנות נאמנות של בנקים ובתי השקעות מערביים. עם זאת, הנתח של קרנות הפנסיה המקומיות הולך ועולה, בעיקר באמריקה הלטינית ובאסיה. כלומר תמהיל המשקיעים באג"ח שווקים מתעוררים הולך ונהיה פחות הומוגני, וזו התפתחות חיובית.

נתון מעניין נוסף המספק Pictet הוא כמות הנכסים המנוהלת בקרנות הפנסיה בשווקים המתעוררים, ביחס לתמ"ג של המדינות שלהן: פחות מ-20% במקסיקו וברזיל, וכ-60% בסין. לשם ההשוואה, בארה"ב ובריטניה עומד המספר על כ-80%, בשווייץ 120%, ובהולנד קרוב ל-140%.

אם נוסיף על כך את שיעורי הריבית הנמוכים מאוד במדינות המערב, ואת הציפייה הקיימת בעיני רבים כי מדינות כדוגמת ברזיל, סין ואחרות הן אלו שיובילו את הצמיחה העולמית בשנים הקרובות, הרי שמתקבל הרושם כי הביקוש לאג"ח של השווקים המתעוררים עשוי אף להתגבר. העובדות כי במשבר האחרון אפיק השקעה זה לא סבל מבעיות יוצאות דופן, ושכבר התאושש מן המשבר, יסייעו ככל הנראה להתגבר על המחסום הפסיכולוגי ההיסטורי הנלווה להשקעה באג"ח האלו.

אין סיכויים בלי סיכונים

מבלי להיכנס שוב לדיון האם פיזור מטבעי מוסיף סיכון או מפחית סיכון, החשיפה המטבעית (אם משקיעים באג"ח במטבע המקומי) תוסיף לתנודתיות של תיק הנמדד במטבע מערבי. עם זאת, באופן כללי ניתן לומר כי הצטמצמו פערי הסיכון בין מדינות בשווקים המתעוררים ומדינות בשווקים המפותחים.

כ-50% מהאיגרות המרכיבות את מדד אג"ח השווקים המתעוררים JP Morgan EMBI Global הן בדירוג השקעה (Investment Grade), לעומת כ-10%-15% לפני 1998. המרווח בין מדד אג"ח השווקים המתעוררים לאג"ח של ממשלת ארה"ב הוא כ-3%, קרוב מאוד לרמות של טרום משבר האשראי, ונמוך מאוד בקנה מידה היסטורי.

אפשר לטעון שמדובר בסוג של התנפחות יתר בשווי הנכסים, שחלקו נובע מכסף חם אשר רודף אחרי תשואות. בטווחי זמן קצרים יש בכך מן האמת, אך קיימות גם סיבות בסיסיות לכך שבאופן כללי רמת הסיכון בשווקים האלו אינה גבוהה כבעבר.

כמובן שעדיין קיימות ברבות מן המדינות בעיות מבניות, כגון חוסר שקיפות, מגבלות על משקיעים, חוסר בנזילות מספקת, סיכונים פוליטיים וכו'. לסיכונים האלו יש השפעה על בחירת המכשיר המועדף לצורך השקעה באפיק זה. לאור השונות הגבוהה בין השווקים השונים, והמאפיינים והסיכונים הספציפיים לכל מדינה, עדיפה לטעמי השקעה באמצעות קרן המנוהלת באופן אקטיבי, לעומת השקעה פאסיבית על ידי קרן סל (ETF) או מוצר מובנה.

אם ההשקעה היא באג"ח במטבע המקומי, הרי שקרנות נאמנות הן המכשיר היחיד המאפשר חשיפה כזו. עם זאת, ראוי לציין כי אף שכיום קיימות כבר עשרות קרנות - אין מוסד פיננסי מכובד באירופה (בעיקר) ללא קרן אג"ח במטבע מקומי - הרי שלרובן המכריע רקורד די קצר. זה לא מפתיע, שכן האפיק כולו התפתח רק בשנים האחרונות. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"