קריסת שער הדולר בישראל הובילה מספר גופים ואנשי אקדמיה לקדם חקיקה פופוליסטית שתעניש את סוחרי המטבע באמצעות מיסוי עסקאות מט"ח, מתוך סברה כי בדרך זו ניתן להציל את שער הדולר.
המציעים מכנים את סוחרי המט"ח, כמו קרנות גידור ובנקי השקעות, בשם הגנאי "ספקולנטים" או ספסרים המחפשים רווחים קלים ומהירים, וזאת על מנת לזכות באהדת הציבור והמחוקק. כפי שנסביר להלן, מיסוי סוחרי המטבע בעייתי מאוד מסיבות שונות, ותהיה זו טעות חמורה לאמץ משטר מס שכזה.
ההצעה הבעייתית למסות עסקאות מט"ח בישראל באה על רקע קריאתו של ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, למדינות קבוצת ה-G20 לשקול הטלת מס כלל-עולמי על עסקאות פיננסיות של המגזר הבנקאי. בריטניה סבורה כי ניתן לנטרל באמצעות המיסוי את התמריצים לביצוע עסקאות מט"ח ספקולטיביות קצרות-טווח. להצעה זאת שותפים גם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
שתי ההצעות, הישראלית והבינלאומית, מבוססות על עבודה תיאורטית משנות ה-70 של פרופ' ג'יימס טובין, חתן פרס נובל לכלכלה משנת 1981. טובין הציע להטיל מס בשיעור של 0.05% על עסקאות מט"ח. כיום השיטה הזאת נקראת על שמו - מס טובין (Tobin Tax).
מחקרים רבים הראו כי מס טובין אינו יעיל ואינו ישים. והנה - פוליטיקאים בכל העולם מאוהבים בשיטת המיסוי הזו, משום שבזכותה הממשלה זוכה לרווחים קלים ומהירים בטווח הקצר.
מס טובין ישראלי
ח"כ חיים כץ היה הראשון לעשות הון פוליטי מההצעה, והוא יזם באחרונה הצעת חוק לפיה
יוטל מס בשיעור 35% על יחידים ועל חברות בגין הכנסה שהתקבלה עקב הפרשי שער - ובלבד שסכום ההפקדה שלגביו התקבלה ההכנסה היה לפחות 25 אלף דולר, ושהוא הופקד לתקופה שאינה עולה על 9 חודשים.
הצעת החוק נועדה להטיל מס גבוה במיוחד על העוסקים במסחר במט"ח כספקולציה, כלומר מי שמטרתו להפיק רווח מהיר מההשקעה ולצאת מהשוק מיד. גופים שונים בישראל, כמו התאחדות התעשיינים ומכון הייצוא, סבורים כי המיסוי הוא פיתרון יעיל כנגד המשקיעים הספקולטיביים, האשמים לדבריהם בקריסת הדולר.
איפה הבעיה?
הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס הסביר כי בורסות - כמו בתי הימורים - מסוכנות לציבור, וכי על הממשלה לפעול בשם "האינטרס הציבורי" באופן שעלות ההשתתפות בהם תהייה גבוהה.
גם בתחום המט"ח, הטענה היא שהשקעות והמרות של מטבע חוץ הנעשות משיקולים ספקולטיביים יוצרות כשל שוק, ועל המדינה להתערב בזה לטובת האינטרס הציבורי.
דרך אחת שבה המדינה יכולה להתערב בשוק המט"ח היא באמצעות רכישת דולרים. זה בדיוק מה שהנגיד סטנלי פישר עושה כבר תקופה ארוכה. למעשה, פישר הוא הספקולנט הראשי בשוק המט"ח. הוא מהמר בשם אזרחי ישראל על הדולר.
כפי שפורסם השבוע בגלובס, תוכנית רכישת הדולרים של בנק ישראל, זכתה לביקורת קשה מצד ארגון ה-OECD, שהכריז כי ההתערבות בשערי החליפין תעורר אינפלציה ותפגע באמינות המדיניות המוניטארית.
דרך שנייה היא באמצעות הטלת מס על המשקיעים לטווח קצר. בהתאם למודל של פרופ' טובין, הטלת המס תמנע רכישות ספקולטיביות.
למעשה, שתי השיטות סובלות מאותה בעיה: אין בכוחם של מוסדות המדינה לתקן את השוק, וכשהם מנסים לעשות זאת - הם גורמים יותר נזק מאשר תועלת.
היצואנים מסבירים כי שער הדולר הנמוך פוגע ביצוא. אלא שהמיסוי רק יחריף את הבעיה. הסיבה לכך היא שלא ניתן לעשות אבחנה אמיתית בין תנועות הון קצרות-טווח שנועדו לצרכי ספקולציה - לבין תנועות הון קצרות טווח על-ידי יצואנים המבקשים להגן על עצמם מפני תנודות בשער החליפין.
מבחינה פרקטית, מס טובין אינו ישים.
קיימים קשיי אכיפה, והעלויות האדמיניסטרטיביות גדלות מאוד. מדינות בעולם אשר ניסו להטיל מס טובין נכשלו בכך, ובהן מדינות כמו צ'ילה, קולומביה ומלזיה. חקיקת המס הזו פגעה בהקצאה האופטימלית של ההון וגרמה למשקיעים מכל העולם למשוך את השקעותיהם מאותן מדינות. מעבר לכך, הטלת מס על משקיעים זרים עשויה להיות מנוגדת לאמנות בינלאומיות של ישראל בכלל, ולאמנות למניעת כפל מס בפרט.
היצואנים חייבים לקחת אחריות בנושא זה ולהפנים כי עליהם להתמודד בעצמם עם שער חליפין תנודתי, בין היתר באמצעות גידור סיכונים פיננסיים. ההתמודדות הזו מחייבת גם מציאת דרכים למנוע חשיפה למיסוי ישראלי על הכנסות בפעילות הבינלאומית כתוצאה משימוש במטבעות זרים.
אבי נוב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמינהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל.