ארגון ה-OECD לא מספק רוח גבית לפישר: "יתרות המט"ח גבוהות - תפסיקו להתערב"

עוד ממליץ הארגון: להעביר את הפיקוח על שוק ההון מהאוצר לגוף עצמאי ולשנות את היעד הרב-שנתי של המדיניות הפיסקאלית

ארגון ה-OECD מותח ביקורת קשה על התנהלות בנק ישראל בשוק המט"ח - כך עולה מדו"ח של המחלקה הכלכלית של ארגון המדינות המפותחות שהגיע לידי "גלובס" וסוקר את החולשות והחוזקות של כלכלת ישראל לקראת הצטרפותה לארגון. מלבד שוק המט"ח, הדו"ח גם מתווה קווי מדיניות מיסוי חדשה וממליץ על שינויים בפיקוח על שוק ההון.

ב-OECD סבורים כי מדיניות נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לרכישת מט"ח מיצתה את עצמה. על בנק ישראל לחדול ממדיניות ההתערבות המסיבית כדי למנוע "נזק לאמינותו", כותבים מחברי הדו"ח. "בניית יתרות המט"ח התבררה כמועילה, מפני שהיא הקהתה נקודת חולשה כשהחששות מפני מיתון היו בשיאם. אך כעת, היתרות הן מעבר למה שנחוץ". יתרות המט"ח של ישראל הוכפלו מאז החלה התערבות בנק ישראל וגדלו מ-28.5 מיליארד דולר למעל 61 מיליארד דולר.

לחזור לניוד טהור

להערכת מחברי הדו"ח, "התערבות בשערי החליפין אינה עולה בקנה אחד עם קביעת יעדי האינפלציה ועם ההתאוששות בפעילות הכלכלית. התערבות מסיבית תעבוד נגד הידוק מוניטארי, תיצור לחצי אינפלציה ותפגע גם בשקיפות ובאמינות של המדיניות המוניטרית".

עד 2008 נקט בנק ישראל גישה שמרנית של אי התערבות בשוק המט"ח. במארס באותה שנה הוא החל להכריז מראש על רכישות מט"ח יומיות בכמות קבועה וזאת בנימוק שמצבו החזק של השקל מספק הזדמנות אידיאלית לבניית יתרות המט"ח. אך ההתערבות נמשכה גם אחרי שיעדי היתרות הושגו וההודעות לעיתונות של בנק ישראל בנושא התייחסו יותר ויותר לרמת שער החליפין.

ההתערבות הקבועה הופסקה בתחילת אוגוסט 2009. במקביל, הכריז פישר על מדיניות של התערבויות במצבים מיוחדים וכך, רכישות המט"ח נמשכו. "השווקים מניחים כעת שיש מדיניות של 'ניוד מלוכלך' לשער החליפין ומגבשים השערות על אופן ההתערבות של בנק ישראל. לכן, יש לחזור ולאמץ מדיניות של 'ניוד טהור' מוקדם ככל האפשר", טוענים ב-OECD.

האוצר לא צריך לפקח על שוק ההון

המלצה משמעותית שנייה של ה-OECD היא להוציא בהקדם את הפיקוח על שוק ההון והביטוח ממשרד האוצר, בראשות יובל שטייניץ, ולהעבירו לגוף עצמאי יותר. בנק ישראל טוען בשנה האחרונה כי יש להוציא את אגף שוק ההון ממשרד האוצר, לאחדו עם הפיקוח על הבנקים ולהכפיפו לבנק ישראל. לדעת ה-OECD, הצעד המינימאלי ביותר המתחייב הוא העברת סמכויות הפיקוח ממשרד האוצר לגוף עצמאי יותר. "פיקוח מיניסטריאלי ישיר על שוק ההון הוא בלתי רגיל", אומרים ב-OECD בלשון יבשה.

ההמלצה השלישית של ה-OECD היא לשנות את היעד הרב-שנתי של המדיניות הפיסקאלית. להמלצתם, במקום יעד הוצאה ממשלתי יש להכריז על יעד רב-שנתי של חוב ביחס לתוצר. "חוק התקציב הנוכחי שמגביל את העלאת ההוצאה ל-1.7% מילא תפקיד חשוב ובונה בריסון פיסקאלי, אבל אין בו הרבה היגיון לטווח הארוך והוא צריך להיות מוחלף בהקדם".

מחברי הדו"ח מוסיפים כי "עם גידול שנתי באוכלוסייה של כ-1.7%, העלייה בתמ"ג לנפש פירושה שההוצאה הציבורית כאחוז מהתמ"ג תישחק. הכיוון הוא יעד שמעגן את העלייה בהוצאה הציבורית מול יחס החוב לתוצר באופן רב-שנתי, כשצריך לקחת בחשבון שיקולים של מחזוריות כלכלית". *

"לשנות את מדיניות המס"

ארגון ה-OECD ממליץ גם על שינויים במדיניות המיסוי של ישראל. להערכת מחברי הדו"ח של המחלקה הכלכלית בארגון, על משרד האוצר להיות "זהיר יותר ולא להגזים" בכל הנוגע לקיצוצים נוספים בשיעור מס ההכנסה ליחידים ולחברות ועליו לשקול העלאה קבועה של שיעור המע"מ.

"המדיניות הפיסקלית צריכה להתמקד בצמצום משמעותי בגרעון ובחוב, בייחוד כי ההוצאות לביטחון גבוהות בכמה נקודות אחוז ביחס לתמ"ג מאשר ברוב מדינות ה-OECD. זאת, כאשר ההוצאה האזרחית ביחס לתמ"ג נמוכה יחסית לממוצע של מדינות הארגון", נכתב בדו"ח.

להערכת ה-OECD, "חלק גדול מפוטנציאל הקיצוצים באמצעות התייעלות או קיצוץ בשירותים ובתשלומי העברה כבר מוצה. במקביל, ניתוח המגמות ורפורמות עתידיות בחינוך וברווחה יחייבו השקעה תקציבית ולכן אין להגזים בקיצוצי מס".

עוד נכתב בדו"ח כי "אמנם הקיצוצים בשיעורי מס החברות ובמס על יחידים הם יעד מרכזי במדיניות הממשלה הנוכחית, בהתבסס על האמונה שהם ישפרו את כושר התחרות ויממנו את עצמם, אבל אסור לשחק יותר מדי על האסטרטגיה הזו. נטל המס אינו הדאגה היחידה של המשקיעים ושיעורי המס העליונים אינם הגורם היחיד שקובע את המס האפקטיבי".

על קיצוצי המס נכתב הדו"ח כי "בדרך כלל הקיצוצים אינם מממנים את עצמם ומשוב חיובי על הכנסות המדינה בכל מקרה אינו מיידי ואינו ודאי. לכן, החלטה להפחית מיסים ב-2010 הייתה מפתיעה בנסיבות המקרו-כלכליות הנוכחיות. עם זאת, ב-2011 מציעה הממשלה הפוגה בסדרת הפחתות המס, וזו הצעה מבורכת לאור התחזית התקציבית הבלתי ודאית לאותה שנה", נכתב בדו"ח.

לבחון ביטול הפטור ממע"מ על תיירות ופירות וירקות

ב-OECD ממליצים למשרד האוצר לשקול העלאת מסים עקיפים כמו מע"מ. "התקציב של 2009-2010 מעלה את המע"מ זמנית בנקודת אחוז ל-16.5%. כמה ממדינות OECD מטילות בהצלחה שיעורי מע"מ של כ-20%. בנוסף לכך, ביטול כמה פטורים מהמע"מ ראוי לעיון מחודש. למשל, הפטור על שירותי תיירות, הפטור על רכישות באילת ועל פירות וירקות. גם הפטור ממס בקרנות ההשתלמות אינו הגיוני במיוחד, בייחוד כי הקרנות, למרות שמם, מנצלות את החיסכון לכל מטרה אחרת מלבד השתלמות", טוענים ב-OECD.

לגבי מיסוי רכב תוקפים בחריפות ה-OECD את משרד האוצר: "מס הקנייה הגבוה על מכוניות חדשות נעדר כל הצדקה. שיעורי המס שונו באחרונה כדי לכלול שיקולים סביבתיים, אבל השיקול העיקרי נשאר ההכנסה הנאה מהמיסוי על כלי רכב. ניתן לחתור לתשואות סביבתיות בצורה טובה יותר על ידי מיסוי אופן השימוש ברכב (למשל, שיקולי קילומטרז')".

עיקרי המלצות ארגון ה-OECD

על בנק ישראל להפסיק להתערב במט"ח כדי להימנע מפגיעה באמינותו

הפיקוח על אגף שוק ההון צריך לעבור מידי משרד האוצר לגוף עצמאי

יש להיות זהירים בהפחתות מסים נוספות

יש לקבוע יעד חוב ארוך טווח במקום יעד הוצאות שנתי כיום