ישיבה סוערת נוספת התקיימה היום (ד') בכנסת בנושא היטל הבצורת והרפורמה המתגבשת בתעריפי המים. בישיבה של ועדת הכלכלה שדנה במדיניות בנושא הקצאת מים וקביעת תעריפי המים עלו שוב הטענות ולפיהן הציבור כבר הפחית מהותית את צריכת המים שלו ולכן אין לגבות היטל בצורת. עוד חזרה הטענה שהממשלה צריכה להקצות את כספי היטל הבצורת לטיפול במשק המים. טענה נוספת שנשמעה הייתה שהעלאת מחיר המים הצפויה היא דרמטית, ושציבור הצרכנים נאלץ לשלם על חטאי העבר.
יו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס, אמר כי "שוחחתי ארוכות עם נתניהו בנושא המים וגם הוא סבור שהמתווה הקיים אינו נכון ויש לפעול לשנותו. לא ניתן להשית על אזרחי מדינת ישראל בבת אחת היטל בצורת ובנוסף להעלות את תעריפי המים. הוועדה תשקול לקדם הצעות חוק שהונחו להחזרת הפיקוח על רשות המים".
מנכ"ל רשות המים, אורי שני, ציין כי "אם תהיה עונה גשומה אמליץ לבטל או להשהות את מס הבצורת. זה היטל ייעודי שמטרתו לשמור על מאגרי המים. בחורף הקרוב לא צפויה צריכה עודפת, ולכן, אם יש מתפרעים, לא יהיה נורא אם הם גם ייקנסו על כך". לגבי הרפורמה בתעריפים הוסיף: "עבדנו על הרפורמה שלוש שנים. יכול להיות שיהיו עוד שינויים תוך כדי, אבל יש צורך אדיר לשמור שהתאגידים לא יתמוטטו והם זקוקים להעלאת התעריפים. עד היום תעריפי המים לא היו מבוססים על העלות והקשר הברור בין מחיר המים לבין עלויות המשק לא היה קיים. לכן, נוצר פעם בין הצרכים של המשק לבין העלויות של תחום המים בפועל, ומשום כך יש להגדיל את ההשקעות במשק המים כדי לעמוד בצרכי הציבור".
לדברי מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח: "המס למעשה נועד לשנות את הרגלי הציבור ואנחנו רואים שזה הצליח מעבר לציפיות. יש ירידה של יותר מ-15% בצריכה של המים. ההיטל עצמו לא אמור להגדיל את הכנסות המדינה ולכן אם ההיטל ישיג את מטרתו נשקול אם להמשיך אותו".
ח"כ אורי מקלב ביקש שברשות המים יישב נציג ציבור על מנת שייצג את ההשלכות של כל התהליכים הנוגעים לנושא המים על האזרחים. "יש להתאים את הרפורמה למצב הכלכלי הקשה ולמצב המשפחות", אמר מקלב.
המאגרים ריקים
לעומת גישת הנגד שהפגינו רוב הדוברים ביחס להיטל הבצורת והעלאת מחירי המים, אמר נציג האוצר, עמית לנג כי "גם אם השנה תהיה גשומה לא נוכל להתגבר על חמש שנות בצורת. המאגרים כרגע ריקים". לדבריו, "אחד הגורמים העיקריים הוא שלא ניתן היה לשקף את עלויות משק המים, והמחירים בינתיים נשחקו בכ-20%. הרפורמה במשק המים חשובה, אבל יש גירעון עצום וגם הכסף שהגיע לרשויות לא הושקע בתשתיות הנכונות. גם דו"ח מבקר המדינה תומך בעמדה זו. צריך גם לקחת בחשבון שכשדורשים השתתפות מצד המדינה זה על חשבון האזרחים, כך שאין הבדל אם הכסף נלקח בצורה של מס בצורת או העלאת מחירים או בצורה אחרת. עדיין, גם אחרי הרפורמה, משפחה תוציא על מים פחות מחצי ממה שהיא מוציאה על חשמל או גז", אמר לנג.
מנכ"ל מקורות, עידו רוזוליו, הבהיר כי הרפורמה במשק המים שדורשת למעשה הקמת תשתיות ענק של התפלה וחיבורן למערכת ההולכה של המים, כרוכה בהשקעות כספיות עצומות. "עד כה השתמשנו במוביל הארצי שיוביל את המים מהצפון אל הדרום, אבל עכשיו מערכת המים הארצית תתבסס על 50%-60% מים מותפלים החל מ-2013", אמר רוזוליו. לדבריו, "קורה פה מהפך אדיר במשק המים, ומים יהיו מוזרמים ממערב למזרח. בניגוד למערכת הקודמת, הרי שמתקני התפלה הם מתקני ייצור רציפים שכל הזמן דוחפים מים למערכת. לפיכך, כל שדרת המים הישראלית צריכה לעבור שינוי שעולה מיליארדים. ואם לא נתחיל לבצע אותו היום, אז בבוא העת כשמתקני ההתפלה יהיו מוכנים לפעולה, הם יעמדו כמו פילים לבנים. כי לא מספיק להקים מתקני התפלה, צריך לחבר אותם למערכת ההולכה של המים", אמר רוזוליו.
"חייבים להקצות משאבים למקורות כדי לפתח את משק המים ולהתאים אותו לעידן ההתפלה. אם מדינת ישראל רוצה משק מפותח זה צריך לבוא לידי ביטוי בתעריפים או בצורה אחרת שתקצה את המשאבים", סיכם מנכ"ל מקורות.
שטייניץ מול תירוש
בתוך כך, נתן שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בפני ועדת הכספים, סקירה של מצב המשק ועל ההיערכות של המדינה לקראת ההצטרפות ל-OECD.
הנוכחים הפנו אליו שאלות שאחת מהן הייתה בנוגע למס הבצורת. תשובתו הייתה: "הציבור לא רוצה את מס הבצורת, הציבור צריך את מס הבצורת". בתגובה לדבריו פרסמה ח"כ רונית תירוש הודעה, ולפיה "דברי שר האוצר הינם לא פחות מחוצפה - אם הכסף שגובים על מס הבצורת היה מועבר לצורכי התפלה - אולי היה ניתן לומר שזה מה שהציבור צריך. כל עוד הכספים ממס הבצורת מועברים לקופת האוצר ולא לנושאים הקשורים במים - לא נותר לי אלא לומר על משקל הביטוי "האידיאליזם הוא מפלטו האחרון של הנבל" - ש'מס הבצורת הוא מפלטו האחרון של האוצר', המעוניין לגבות כספים מהציבור בתואנות שונות ומשונות".