ערבים, חרדים ונשים אינם מנוצלים כראוי בשוק העבודה, גם כשמדובר בכוח-אדם איכותי שרוצה לעבוד.
"גלובס" קיבץ מנהלים מובילים בסקטור העסקי, כדי שיציעו פתרונות לבעיית האבטלה המתגברת.
כתבה שנייה בסדרה: "הפירמה: מדינה"
"אם סביבת העבודה תענה על הצרכים, התפוקות יעלו"
עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום ונשיא אגודת ידידי אוני' ת"א
הנימוקים:
"לחרדים, למשל, לאפשר לעבוד בתנאים של הפרדת נשים מגברים"
"בפירמה עסקית קיימים מכלול גורמים המשפרים את תפוקת העבודה. לא מדובר רק בתמריץ כספי גבוה לעובדים, אלא בהפיכת סביבת העבודה לאטרקטיבית, כזו שהולמת את צורכי העובד.
"אם יש לך, למשל, עובדים אינטליגנטים שזקוקים לגיוון, לעשייה יצירתית, לאתגרים קוגניטיביים ולהתחדשות, הרי שאם לא תספק להם מענה כזה בסביבת עבודתם הם יעזבו אותך. ולהיפך. אם סביבת העבודה תענה על הצרכים שלהם, התפוקות יעלו.
"אני יכול לתת דוגמה אחת שבאה לידי ביטוי בהעסקת נכים: בשירות הלקוחות של סלקום מועסקים, בין השאר, עובדים כבדי ראייה שכמעט לא רואים. אחרי שסיפקנו להם מערכת מידע מותאמת לצורכיהם, רמת היעילות שלהם השתפרה באופן משמעותי.
"בהקשר הלאומי הרחב יותר, הרי שכדי למשוך אוכלוסיות שלא עובדות היום - כמו חרדים, ערבים ועולים חדשים - יש אומנם לטייב את המשאב האנושי על-ידי השקעה בהדרכה, אבל לא פחות חשוב מכך יהיה להתאים להם סביבת עבודה הולמת.
"למשל, על-ידי יצירת מקומות עבודה בסביבת מגוריהם - תנאי הכרחי למשיכת אוכלוסיות שלא עובדות היום. במקרה של החרדים, למשל, ניתן לאפשר להם לעבוד בתנאים שמתאימים לחינוך, לתרבות ולערכים שלהם כמו הפרדת נשים מגברים.
"אני גם מכיר את הרעיונות של תמרוץ ממשלתי למעסיקים (על-ידי הטבות מס, למשל) כדי שיעסיקו אוכלוסיות חלשות, אבל בעיני זה פתרון לטווח הקצר בלבד. ברמת התכנון לטווח הארוך, מה שקברניטי השלטון צריכים לעשות היום זה לייצר יותר ויותר מקומות עבודה המבוססים על כלכלת ידע.
"מקומות עבודה כאלה מסוגלים גם לשלם משכורות גבוהות יותר, משהו שלבטח יהווה תמריץ מדרבן לאותו כוח-אדם פוטנציאלי שלא עובד היום. אם נכון להיום לאדם מהמגזרים הללו שאינם עובדים יש ברירה בין 'שקל מעבודה' או 'שקל מהבטחת הכנסה', התמריץ שלו לעבוד אינו גבוה".
*בעיה של מוטיבציה?
"אני ממש לא סבור שהבעיה המרכזית בדיון שלפנינו מונח בסוגיית המוטיבציה. לחלק מהאוכלוסיות הללו יש מוטיבציה גבוהה מאוד לעבוד, והדוגמה הקלאסית בהקשר זה היא הפרויקט של אליעזר שקדי מחיל האוויר, שלקח חרדים,
"אוכלוסייה עם כושר למידה גבוה מאוד, העניק להם הכשרה מקצועית, ושילב אותם במערך הטכני של חיל האוויר כדי לקבל כוח אדם איכותי ופורה. למרות כל ההמלצות שמניתי לעיל, חשוב לי להדגיש שלבעיה הסבוכה הזו אין פתרונות קסם, ודאי שלא פתרון יחיד או כלי ניהולי בודד".
האם אפשר לנהל מדינה כעסק?
"ההבדל הגדול הוא שבניהול מדינה מה שעומד בבסיס ההחלטות זה ערכים ולא רווחים"
"בזירה העסקית, הגדרת המטרה היא ייצור רווחים תחת מגבלות חוק ואתיקה. לעומת זאת, בזירה של ניהול מדינה, העומדים בבסיס קבלת ההחלטות הם ערכים, וזה כשלעצמו מייצר אוטומטית אתגרים בסוגיות התיעדוף וברמת ההסכמה הכוללת.
"למה אני מדגיש את ההבדל המהותי הזה? כיוון שהמורכבות של ניהול מדינה מחייבת את אנשי עסקים להצטייד במידה לא מבוטלת של ענווה כשהם מעבירים ביקורת על ניהול יעדים לאומיים או כשהם ממליצים איך 'עושים את זה נכון'".
"כדי לעודד העסקת ערבים המדינה נדרשת לשלבם יותר במוסדותיה"
דב לאוטמן, מייסד דלתא, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר ומייסד ויו"ר קו משווה
הנימוקים:
"התמ"ג השנתי של ערבי-אקדמאי עומד על 8,000 דולר, של יהודי-אקדמאי עומד על 24,000 דולר"
"במגזרי המיעוטים בסקטור הערבי והדרוזי יש כוח אדם איכותי שלא מועסק היום. מדובר באקדמאים שיכלו לתרום למשק הישראלי ולסייע לו לצמוח, אילו רק הייתה תשתית ראויה של פיתוח עסקים נוספים באזורי הפריפריה.
"על-פי נתונים שהתפרסמו באחרונה, התמ"ג השנתי שערבי אקדמאי מייצר עומד על 8,000 דולר, כשזה של המקביל היהודי-אקדמאי עומד על 24,000 דולר - איזה פוטנציאל לא ממוצה לצמיחת המשק טמון באוכלוסייה הזו.
"תפקידה של הנהלת המדינה הוא לאפשר לאותם אקדמאים לעסוק במקצוע שלמדו - היי-טק, ראיית חשבון, רוקחות ועוד - באזורים שקרובים למקום מגוריהם.
"בדרך זו הם יכולים להשתתף בכוח העבודה הלאומי כשכירים, אבל גם להפוך ליזמים בתחום התמחותם, ואף להעסיק בעצמם עובדים מהמגזר שלהם.
"בהקשר הזה אני מברך על כך שבסוף השנה תקום קרן להשקעות במגזר הערבי - במסגרת הרשות להשקעות במגזר הערבי, הפועלת תחת משרד ראש הממשלה - שיוזרמו לתוכה מהמדינה 80 מיליון שקל.
"קרן זו עשויה לייצר תשתית תעסוקה לאנשים שהיום לא עובדים במקצועם או לא עובדים בכלל.
"בנוסף, נדרשת גם הכשרה או מנטורינג למגזרים הללו בתחומי שיווק ויזמות. אני שמח שהמרכז הישראלי לניהול מתכוון לפתוח שלוחה שתפעל במגזר הערבי, כיוון שמחקרים שעשינו מראים כי יכולת השיווק העצמי אצל אקדמאים ערבים אינה מן הגבוהות.
"הם גדלים בתרבות קולקטיבית שמטיפה לצניעות והם זקוקים לכלים של שיווק עצמי כדי לצלוח ראיונות עבודה.
"דבר נוסף. כדי לעודד תעסוקת ערבים המדינה עצמה נדרשת לשלב יותר ויותר ערבים במוסדות מטעמה כמו רשויות מקומיות, חברות ציבוריות, משרדי ממשלה, מערכות בריאות ומערכות חינוך. אני לא רואה סיבה בגינה מורה ערבי למתמטיקה לא יכול ללמד בבית-ספר ערבי.
"נכון להיום החקיקה מדברת על מכסה של 12% עובדים במשרדי ממשלה, כשבפועל השיעור עומד על 7% בלבד. כלים של מדידה ואכיפה עשויים לסגור פערים בין התווית אסטרטגיה ויישומה בשטח".
האם אפשר לנהל מדינה כעסק?
"מדינה שלא מנוהלת כראוי אומנם לא פושטת רגל, אבל מעמדה והישגיה הולכים ומתדרדרים"
"אני דוגל בתפישת עולם שהכול בניהול חייב להיות מדיד, לא משנה באיזה מרחב פועלים, בניהול פירמה עסקית או בניהול מדינה.
"בניהול עסק המדדים הרבה יותר ברורים ומוגדרים. אם המנהל לא עומד בהם, מחליפים אותו. בשירות הציבורי, גם כשהמדדים ברורים יחסית לא תמיד המנהל מוחלף כשהוא לא עומד בהם.
"עוד משהו. אם חברה עסקית לא מוכיחה את עצמה היא עלולה להגיע לפשיטת רגל. מדינה שלא מנוהלת כראוי אומנם לא פושטת רגל, אבל מעמדה והישגיה מול העולם הולכים ומתדרדרים בכל תחום אפשרי לרבות חינוך, בריאות, חברה, תשתיות ועוד".
"יש כשל בהבנה, צריך לתת למעסיקים תמריצים"
מוטי קרן, מנכ"ל יוניליוור
הנימוקים:
"לפעמים כל מה שחוסם עובד מצוין זה דבר פשוט כמו הכשרה מקצועית"
"העולם העסקי השתנה בעשורים האחרונים בקצבים אקספוננציאליים, בעיקר מההיבט הטכנולוגי. מנגד, אוכלוסיות שלמות נותרו מאחור ולא הצליחו להדביק את הפער.
"בפירמה עסקית נתקלים בתופעה זו במיוחד בהקשר של כוח-אדם מבוגר, שלא יודע להתמודד עם ציוד מודרני, מכשור או אביזרי מחשוב מתקדמים.
"אם פעם כדי לעבוד אדם היה צריך להיות בריא, צייתן ונכון למלא הוראות כמו לעמוד בסוף פס הייצור ולהכניס סחורה לקופסה, הרי שהיום חלק מתפקידו השתנה והוא נדרש, מעבר לפעולת האריזה, גם להזין נתונים במחשב.
"מפליא, אבל ישנם בארץ מגזרים שלמים, בפריפריה למשל, שלא יודעים להתממשק מול מחשב אישי או להתמודד עם עכבר, ולו כיוון שבמשך שלושת העשורים האחרונים הם עבדו בשכר מינימום ולא מצאו פנאי להכשרות מקצועיות ולהתפתחות אישית מקצועית.
"במצב שנוצר, עובד כזה נתפש היום בעיני המעסיקים כפחות אפקטיבי, ולכן הוא נפלט ממקום העבודה שלו. מהלך זה מהווה הפסד עצום לפירמה: היא מפסידה באחת כוח-אדם איכותי, עובדים מחויבים עם מוסר עבודה גבוה, אנשים מסורים עם יכולות, שמוכנים להשקיע, כשכל מה שחוסם אותם הוא דבר פשוט כמו הכשרה מקצועית".
*אם הפתרון מונח מתחת לאף, למה זה לא קורה?
"בגלל הכשל של הנהלות לנתח לעומק צרכים ולהבין את שורש הבעיה. בפירמות, למשל, הסימפטומים החיצוניים של עובדים כאלה עשויים להיות תסכול, רעשים וחוסר משמעת.
"נכון שהם עשויים לבוא ולומר להנהלה משהו כמו 'אני לא רוצה ללמוד', אבל עמוק יותר מה שמקופל שם זה 'אין לי אפשרות ללמוד'. ממש כאן נכנס תפקידו של המנהל לחפור עמוק יותר, להבין את הצרכים הסמויים יותר מן העין, ולכוון את הפירמה בהתאם.
"דוגמה קלאסית באה לידי ביטוי בנושא של כוח עבודה נשי. אם אתה לא מבין שלאישה מוכשרת שעובדת בפירמה שלך יש צרכים אחרים מלבד קידום הקריירה, ואם אתה לא מתאים את עצמך אליה אתה מאבד אותה. אגב, מהסיבה הזו הנהגנו אצלנו נוהל של חופשת לידה בת שישה חודשים שאנו מסבסדים.
"ההקבלה אל היעד הלאומי של הגברת פריון העבודה מידית: אם קברניטי המדינה שמציבים את היעד החשוב של שילוב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה לא ינתחו את הצרכים הכמוסים יותר של אוכלוסיות מובטלות בעייתיות, את המניעים שיושבים שם בשורש הבעיה, המצב לא ישתנה.
"במקרה של נשים, למשל, הממשלה הייתה יכולה להאריך את חופשת הלידה או לסבסד יותר את הוצאות הטיפול בילדים. בהקשר זה אני ממליץ גם להיזהר מהצגת פתרון חלקי שייצור בעיות במקום אחר (התנגדות של מעסיקים), ממש כשם שמנהל של פירמה עסקית מחויב לפתרון כולל.
"הדבר האחרון שנרצה ליצור הוא פגיעה במעסיקים שאוטומטית יעדיפו גברים על נשים במקרה של הארכת חופשת הלידה. לכן, קברניטי השלטון נדרשים לחשוב על פתרון מערכתי שלוקח בחשבון גם את המעסיק ומעניק לו מערכת תמריצים, כדי שגם הוא עצמו יקדם את אותן אוכלוסיות ויאפשר להן להשתלב בארגון. מילת המפתח כאן היא הצגת פתרון כולל שלא פוגע באף אחד מהצדדים".
האם אפשר לנהל מדינה כעסק?
"לזכות נתניהו ייאמר שהוא באמת מנסה לנהל את המדינה עפ"י שיקולים כלכליים-עסקיים טהורים"
"במהות אין הבדל. בשני המרחבים נדרשים עבודת מטה מסודרת, ניהול ממשקים אפקטיבי, תכנון טווח קצר מול טווח ארוך, עבודה עפ"י יעדים ומדידות. ברמת המדינה הבחירה במינוי מנהלים היא פוליטית, כמעט אף פעם לא על בסיס פרמטר מקצועי.
"לעומת זאת, בעל מניות ששואף למקסם את רווחי הביזנס שבבעלותו יחתור לאתר מנהלים על בסיס מקצועי. לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאמר, שהוא באמת מנסה לנהל את המדינה עפ"י שיקולים מקצועיים-כלכליים-עסקיים טהורים. זה קרה, למשל, כשהוא מינה את נאמן".
"קביעת יעדים מספריים ברורים להעלאת שיעורי תעסוקה מגזריים"
אייל ארד, יו"ר קבוצת יורו ישראל
הנימוקים:
"השלב הבא יהיה לבנות תוכנית מעשית נוקבת עם לו"ז ותקציב"
"פירמה עסקית קובעת יעדים ברורים ומכומתים לגבי שיעור הרווחיות, שיעור המכירות וכו', אבל גם בנושאי מדיניות כוח-אדם. ארגון עסקי חוקר ובוחן כל הזמן את שולי היעילות שלו, לרבות בדיקה עד כמה כוח-האדם שלו מנוצל באופן אופטימלי.
"אם לא הוא מתייעל ע"י תהליכי פיטורים או ע"י הסטת עובדים לתפקידים אחרים. בכל מקרה, כשכוח-האדם לא מנוצל היטב מדובר בטעות ניהולית.
"אומנם ברמה הלאומית מדברים אצלנו על יעד של הגברת כוח-האדם בתעסוקה, אבל זה יעד לא מכומת מספיק, לא יעד רשמי כמו קביעת יעד האינפלציה,
"למשל. היום, כשאנו יודעים שהמקומות הבעייתיים מונחים אצל נשים ערביות, גברים חרדים ועולים חדשים, נדרש לקבוע יעד מספרי ברור: להעלות את שיעור תעסוקה במגזר X מ-20% ל-60%, למשל.
"השלב הבא יהיה לבנות תוכנית מעשית נוקבת עם צעדי מדיניות כמו הכשרות מקצועיות, ובלבד שהתוכנית תהיה תחומה בלו"ז ובתקציב נתון.
"גם מנהלי המדיניות הממשלתית צריכים להימדד עפ"י הביצועים הללו. בפירמות עסקיות זה קל יותר. במרחב הציבורי זה הרבה יותר קשה, כיוון שמבנה התעסוקה והשכר קשיחים. שמעת פעם על מנהל בבנק ישראל שהגיש תוכנית ליעד אינפלציה והלך הביתה כיוון שלא עמד בה? או לחלופין, שהוא קיבל תוספת שכר כיוון שהביצועים היו מעל ומעבר?".
האם אפשר לנהל מדינה כעסק?
"בזירה הציבורית, לעומת העסקית, גם השגת מטרה ראויה לא מקדשת את האמצעים"
"אם בארגון העסקי הצלחה נקבעת דרך שורת הרווח וההפסד, הרי שבמרחב הציבורי נכנסים גם ממדים אידיאולוגים שגורמים לסתירות ולהתנגשויות, ומה שנראה בעיני אחד כהצלחה, נתפש בעיני השני ככישלון.
"הבדל נוסף הוא שבמערכת העסקית המטרות ברורות ומקדשות את האמצעים, במסגרת החוק. בזירה הציבורית, גם השגת מטרה ראויה לא מקדשת את האמצעים. למשל, כולם מסכימים על הקטנת העוני במגזר החרדי. אבל, בשעה שאחד יציע לקצץ בתקציב הכוללים, אחרים לא יסכימו לאמצעי השגתו".
האבטלה בישראל במספרים :
עלייה מתמדת באוכלוסייה שאינה משתתפת בכוח העבודה
75% מהגברים החרדים והנשים הערביות בגילאים 25-45 אינם מועסקים*
50% מהנשים החרדיות לא מועסקות
30% מהגברים הערביים לא מועסקים
3% ירידה בהיקף התלמידים בחינוך הממלכתי בעשור האחרון
50% עלייה בהיקף התלמידים בחינוך החרדי בעשור האחרון
10% עלייה בהיקף התלמידים בחינוך החרדי בעשור האחרון
*במדינות המערב רק 12% מהגברים בגילאים 25-45 אינם מועסקים.
מקור: ד"ר דני בן-דוד, ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל