אורית שר הגשימה פנטזיה של לא מעט גברים, וישנה "כפיות" עם גל גדות, מלכת היופי של ישראל בעבר ושחקנית ודוגמנית מצליחה בהווה. זה קרה כשגדות נבחרה לשחק לצדו של וין דיזל ב"מהיר ועצבני 4", ושר ליוותה את צעדיה הראשונים בהוליווד. "זה היה מאוד מרגש לחוות איתה את המצ'ינג בתוך התעשייה הזאת", אומרת שר, שמוכרת בברנז'ה ומחוצה לה כ
קואוצ'רית של סלבריטאי ישראל - מ
יעל בר זוהר ורן דנקר ועד יהודה לוי ו
נינט טייב. "עשינו עבודה מאלפת. יש לה פוטנציאל, היא מצטלמת נהדר, אבל היא עוד צריכה להבשיל", היא אומרת בכנות ובקול רם שמהדהד בבית הקפה הקטן ומושך מבטים מתעניינים מהסביבה. כששר שמה לב לכך, היא תופסת את עצמה, מתנצלת על הטראנס שבו שקעה ושגרם לה להעלות ווליום.
גם את שרי גבעתי, אלונה טל, רומי אבולעפיה, נועה תישבי ומורן אטיאס ליוותה שר ללוס אנג'לס. על אטיאס היא אומרת שהיא "שחקנית עם המון עסיס. היא אמיצה ותגיע רחוק מאוד לדעתי. אהבתי לעבוד איתה". במקרים שבהם היא לא יכולה לטוס לחו"ל, תומכת בלקוחות שלה הקולגה המפורסמת והחברה האישית איבונה צ'אבק, הקואוצ'רית של שרליז ת'רון, של בראד פיט ושל האלי ברי, שעל חגורתה המקצועית תלויים כמה וכמה אוסקרים.
תחומי הידע הרחבים של שר הופכים אותה לתופעה בזירת התרבות המקומית. היא שחקנית תיאטרון וקולנוע ("חתונה מאוחרת", "מתנה משמיים", חוכמת הבייגל'ה"), בימאית ("האלופה 3"), ולקטורית (בקרן לקולנוע); ואם לא די בכך היא גם כותבת בעצמה. שר למדה משחק בניסן נתיב ופרשה בשנה השלישית. יש לה תארים במינהל עסקים, במשפטים, במדע המדינה מהמרכז הבינתחומי, ובין לבין היא השתלמה בשיטת ימימה, בקבלה ובבודהיזם. וכן, היא רק בת 35.
המיקס הזה אפשר לה לעבור ממשחק לאימון של שחקנים, בעידודו של חברה הטוב הבמאי דובר קוסאשווילי, שליהק אותה ל"חתונה מאוחרת" והפך אותה לסגניתו בהכנת שחקנים לסצנות בסרטו הבא, "מתנה משמיים".
את גובה את התשלום על העבודה שלך מסוכני השחקנים?
"אני סוליסטית, ואני נושאת ונותנת עם האמן. אם חברת ההפקה, כמו במקרה של 'הכל דבש', פונה אליי ומבקשת שאעבוד עם שחקן, במקרה הזה עם שוש עטרי המנוחה, חברתי הטובה - אני סוגרת את זה איתם. אבל בדרך כלל אין מתווכים. אני אומרת מה אני מבקשת, ואם זה בסדר מבחינתם, סבבה. מי שמתחבר, וזה הרוב, נשאר".
איך את מתמחרת את העבודה, לפי שעות, פרויקטים?
"אם זה פרויקט בחו"ל, אני מכינה לאודישן ומקבלת איקס כסף. אם האמן רוצה שאטוס איתו לשם המחיר משתנה. לכל פרויקט התמחור שלו. ב'מתנה משמיים' קיבלתי אחוזים מההכנסות, למשל. בדרך כלל, כשאמן רוצה להיפגש, אני לא זולה בפגישה הראשונה, וזה בסדר כי זה ממצב אותי נכון. אחר-כך יש מחיר קבוע לסשנים של שעה וחצי פלוס-מינוס. תמיד יש חריגות ואנשים מחכים בחוץ, כי זה אופי העבודה".
כמה זמן אורך התהליך כולו?
"זה תלוי. יש אנשים שנמצאים איתי חמש ושש שנים. לא תכננתי לעשות את מה שאני עושה, שזה בעצם חדר כושר לשרירים פנימיים באמצעות טקסטים ולא טיפול בדיבור".
אבל בשיחה שניהלת עם יעל בר זוהר (שהתקשרה אליה במהלך הראיון), שהייתה מאוד אמוציונלית, היה נדמה שאת גם מטפלת ותומכת בדיבור.
"זה מתאפשר כי אני באה ממקום יבש, פרקטי ומקצועי. לכל אחד אני תופרת חליפה שמתאימה למידתו. האנשים שבאים אליי מוכנים לעבור למשהו חדש, להתרחב ולהתקרב לעצמם. החיים האלה הם מופע של איש אחד, והעניין הוא למקם נכון את הרצון. זו מלאכה מאוד עדינה".
פיתחת שיטה משלך.
"שהיא לא שיטה. אני גם לא קואוצ'רית. אני והאמן בונים את השפה שלנו לאט. אני מאמינה שכשבאים לעשות שינוי, ההכרה מאוד רוצה בו ואילו תת ההכרה מתנגדת. מגיעים אליי אנשים שהתחילו לשחק בגיל 5 או 15, והם חבוטים וחבויים בתוך פרסונה, ולא מצליחים להבין איך זה ש'אני קומיקאי ומלהקים אותי רק לדרמות', או 'אני זמר אבל נורא רוצה לשחק'. הם צריכים לנפץ את הפרסונה הזאת, או שינפצו אותה בשבילם. התפקיד שלי הוא לא לעשות שינויים דרמטיים, אלא לפשט, להרגיע, לבנות עולם מושגים חדש".
את מתעסקת רק בצד המקצועי שלך, המשחק?
"לא. הם מתייעצים איתי על הכול, ראיונות בתקשורת, פרויקטים, לקבל או לקבל תפקיד, פגישות. יש לי השפעה".
ולא נוצרים חיכוכים עם הסוכנים שמייצגים אותם?
"כששחקן אומר לי שהסוכן לוחץ עליו לעשות פסטיגל, אני מסבירה שעם התדמית שיש לו, תהיה לו אחר-כך בעיה לעשות סדרה דרמטית, והוא צריך להביא את הזה בחשבון. הסגנון שלי נחוש, אבל עדין".
בליווי ארוך טווח כזה יש סכנה של תלות. לא כך?
"זה עניין של יושרה. אני יכולה לנפח את האגו של האדם מרוב מחמאות, ויש כאלה שהיו משאירים לי צ'קים שמנים בכל חודש כדי לפמפם אותם. אבל אני לא רוצה סצנות של התמוטטות - אני יודעת לזהות התמוטטות אמיתית ולא אקח כאלה 'שיצטטו אותי'. זאת מלאכת מחשבת. אימא שלי אומרת שזאת עבודה של שען. כשאני עובדת על סצנה, אני לוקחת פחם ומציירת סקיצה על הדף, ואז השחקן צריך להוציא את הדף שלו ולעבוד".
אבל לא כל אחד יכול להגיע לגבהים. יעל בר זוהר, למשל, עדיין לא שם.
"היא מוכשרת אש, ואף אחד לא יודע איזו קומיקאית היא, רק צריך לתת לה את ההזדמנות להוכיח את זה. ראית אותה ב'חשופים'? חשבו שהיא תמשיך להיות הבלונדינית שמחייכת יפה, והיא התעקשה, שאלה שאלות ועשתה עבודה מרשימה".
גם מירי מסיקה, לקוחה נוספת שלך, מפתיעה בעונה החדשה של "מעורב ירושלמי".
"מירי הייתה צריכה לשחק זמרת שהיא לא זמרת. העבודה שלה הייתה אטית ועמוקה. המטרה היא להביא את האמנים לעמוד מול המצלמה ולעשות את השונה, את מה שלא יאהבו. לבנות היגיון ערכי שירחיב את המנעד שלהם. אם יהודה לוי ידע לעשות סוג אחד של משחק, בא 'הבורר' ושינה את הכול, כי יש לו יכולות אין-סופיות. לפעמים כשאנחנו עובדים יחד יהודה אומר, בואי נרים טלפון לסער פדידה (הדמות שאותה הוא משחק ב'האלופה'). עבדנו על הדמות מהעונה הראשונה ואנחנו מתייחסים לזה כאילו אנחנו עובדים על הסנדק ולא על טלנובלה".
נראה שגם נינט עכשיו בתהליך ניפוץ של פרסונה בתקליט החדש שלה.
"לדעתי היא בונה פרסונה על פרסונה. ברגע שטאלנט נלחם על מי שהוא, יש בזה משהו לא טבעי. צריך להאמין לך. אתה לא צריך לשכנע".
עבדת איתה גם על "קירות", הסרט החדש שבו היא משחקת?
"לא. היא מאוד מוכשרת, אבל באיזשהו שלב הפסקנו לעבוד יחד".
מי מהלקוחות שלך עשה קפיצת דרך?
"דנה פרידר היא גורת אריות שמיישמת דברים קשים. פאסט לרנרית. תום אבני הפך לגבר. יש לו תכונות של ילד פלא".
איפה את מניחה את האגו שלך כשחקנית?
"לא בא לי לשחק תכל'ס. מדי פעם יש דמות או פרויקט שמאתגרים אותי, ובשאר הזמן אני רוצה לעבוד עם אחרים. משחק הוא אמנות נפלאה, אבל אני אשת תוכן שמפתחת תסריטים, ועובדת כרגע על שלושה תסריטים לסדרות שמיועדות לגופי שידור שונים. כתבתי עם זוהר ליבה, בעלי, תסריט לסרט, ואנחנו בדראפט האחרון. כל מה שיוצא מתחת ידי הוא תהליכי. עוד דראפט ועוד דראפט, עוד חוות דעת מקולגות, להיות שלמה לגמרי".
ומה עם כסף?
"אני אוהבת כסף, רוצה כסף, ויש לי הרבה חלומות שהוא יכול להגשים. מצד שני אני משקיעה בשחקנים שאין להם כרגע, ולא בגלל ראייה עתידית. אני מקבלת הצעות מפתות ומעניינות מאנשי עסקים, וכשג'ודי ניר מוזס הייתה אצלי כדי לעבוד על משהו ספציפי, היא דיברה איתי על פוליטיקה. אבל פוליטיקאי שיעבוד איתי יעזוב את הפוליטיקה. אימא שלי אומרת שזאת השליחות שלי, שלא סתם למדתי משפטים ודיפלומטיה".
תעשי הסבה לעריכת דין?
"בדיוק סיימתי התמחות, ואחרי בחינות ההסמכה אני רוצה לעסוק בגישור בין תאגידים ובין עסקים וביישוב סכסוכים".
ומה עם הוליווד?
"זה בתוכנית. אני עובדת שם מול סוכנויות ויש מצב לפרויקטים. זה לא מפתה אותי במובן של הזוהר, כי העיר מאוד אפורה, מין מחנה עבודה. לנסוע לשם עם המשפחה זה כדי להגיע לחוויות מקצועיות. אם הייתי חיה שם יכולתי לתרום הרבה כסף".