נתיב התנועה הפרטי בכביש מספר 1 ישמש בתור "פיילוט" להחלת
אגרת גודש על כבישים נוספים בישראל. מתקנות "נתיבים מהירים", שיובאו השבוע לאישור ועדת הכלכלה, עולה כי עלות הנסיעה בנתיב המהיר הפרטי תשתנה בהדרגה בהתאם למידת העומס בכביש. נקודת המוצא היא אגרת בסיס הקבועה בחוזה הזיכיון, שאותה זכאי בעל הזיכיון לגבות תמורת נסיעה בנתיב המהיר.
אולם אגרה זו היא דינמית, וככל שגודש התנועה בנתיב גדל, יעלה בעל הזיכיון את האגרה על מנת להפחית את הביקוש לנתיב. גודש התנועה יימדד לפי פרמטרים של מספר כלי רכב בנתיב, מהירות נסיעתם ומשך ההמתנה בכניסה אליו וביציאה ממנו. העלאת האגרה מעבר לאגרת הבסיס, או הפחתתה חזרה אליו, יבוצעו בהדרגה, במדרגות כספיות ובמרווחי זמן, שיעוגנו בחוזה הזיכיון או באישור הרגולטור. המשמעות המעשית היא, שציי רכב ופרטיים לא יוכלו לדעת את העלות המדויקת לנסיעה בנתיב עד שיהיו במרחק קילומטר אחד לפני הכניסה אליו בפועל.
התקנות, שיובאו השבוע לאישור הוועדה, גם מקנות זכויות אכיפה וגבייה מרחיקות לכת לזכיינים. החוק מקנה לבעל הזיכיון סמכויות לעכב כלי רכב הנוסעים בנתיב שיש בגינם או משויכים להם חובות חלוטים, לפנות אותם מהנתיב, לגררם או לאחסנם. הזכיין מחויב לאפשר לבעל הרכב לפרוע את החוב ואם לא עשה זאת הוא רשאי לפנותו באמצעות גורר, על חשבון החייב. הרכב ישוחרר מאחסנה רק לאחר תשלום מלוא החוב וכן פיצוי והחזר הוצאות.
מקורות מקורבים למשרד התחבורה מסרו ל"גלובס" כי לאחר אישור התקנות ניתן יהיה להחיל אותם בעתיד גם על פרויקטים נוספים של "הפרטת" כבישים ונתיבים וגביית אגרת גודש. יצוין כי אגרת הגודש היא אחד הפתרונות המוצעים כיום כצעדים משלימים להורדת מס הקנייה על רכב.