העלאה דרסטית בתעריפי החשמל היא הצעד היעיל ביותר להתמודדות עם המשבר במשק החשמל הישראלי, כך קובע מחקר מקיף שערך צוות חוקרים ממכון ראנד האמריקני, במימונה של משפחת נזריאן.
העלאת מחיר החשמל לצרכן ב-30%-40% היא "הצעד האפקטיווי והמוכח ביותר לריסון הביקושים בצריכת החשמל", קובעים חוקרי המכון, הנחשב אחד המובילים בעולם. המחקר, שארך כשנתיים, נעשה במימון קרן פרטית, בתיאום ובשיתוף פעולה עם הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה.
לפני ממצאי המחקר, תעריפי החשמל בישראל נמוכים באופן משמעותי מבמדינות אירופיות, שחלקן עניות יותר מישראל. לטענת עורכי המחקר, "אם תעלה ישראל את התעריף הביתי לתעריף המקובל במדינות אלה, צריכת החשמל תרד ב-22%". מדובר בירידה השווה להספק של שתי תחנות כוח פחמיות גדולות.
עורכי המחקר נותנים ציון נמוך למשק הישראלי בתחום היעילות האנרגטית והחיסכון בחשמל. הם מציינים אמנם לטובה את היוזמות הממשלתיות האחרונות לעידוד החיסכון בחשמל, אך ממליצים על צעדים נוספים, ובהם בניית רשת חכמה שתאפשר להנהיג תעריפי החשמל שונים לאורך שעות היום, בהתאם לביקוש המשתנה.
לישראל אין גיבוי מהשכנות
המחקר, שעלותו הכוללת מיליון דולר, בדק אסטרטגיות לפיתוח משק האנרגיה בישראל על בסיס מאות תרחישים אפשריים. נקודת המוצא של החוקרים היתה שבמשק האנרגיה הישראלי יש מציאות ייחודית, שבה יש נתק מוחלט ממערכות חשמל של מדינות שכנות. משמעות הדבר שישראל אינה יכולה לקבל גיבוי ממקורות חיצוניים במקרה של תקלה רצינית.
ראש צוות החוקרים, ד"ר סטיבן פופר, אמר ל"גלובס" כי "התלות של ישראל בכל אחת מתחנות הכוח שלה היא הגבוהה ביותר בעולם המפותח. מה תעשו אם לחמאס יהיה המון מזל והוא יצליח לפגוע בתחנת הכוח באשקלון או אם תתרחש תקלה במערכת להולכת גז תת-מימי?" לדבריו, "ישנם בעולם משקים מבודדים אחרים, כמו יפן או דרום קוריאה, אבל אלה משקים גדולים בהרבה".
בטווח הבינוני, קובע הדו"ח, אם יתממש תרחיש של גידול מהיר בצריכת החשמל, לא ניתן יהיה לספק את הביקוש באמצעי הייצור הקיימים והמתוכננים, והדבר יחייב את ישראל להקים תחנות פחמיות נוספות או להגדיל את תלותה במקורות אנרגיה זרים ולא אמינים. "אני לא בטוח שישראל הולכת בכיוון הנכון בנושא הזה", אמר פופר. "הגישה התכנונית בישראל טעונה שיפור. יש צורך בראייה מערכתית כוללת. בגישה הנוכחית בוחנים בכל פעם פרויקט אחד, כמו תחנת הכוח הפחמית באשקלון, אבל זאת גישה שמזמינה הפתעות לא נעימות".
להשקיע בבניית טורבינות גז
כחלק מאותה ראייה מערכתית כוללת, ממליצים החוקרים לישראל להשקיע בבניית טורבינות גז נוספות ולפעול להגדלת כמות הגז ממקורות כמו מצרים "עד למקסימום האפשרי בצנרת הקיימת". עוד הם ממליצים לישראל לשמר עתודות גדולות של סולר כדי לבטח את עצמה מפני בעיות באספקת הגז הטבעי.
עורכי המחקר מתייחסים בקצרה לאפשרויות פיתוח גז ממקורות נוספים כמו מאגר הגז שמול חופי עזה, אך מתעלמים מהתוכנית של חברת דלק אנרגיה, שבשליטת יצחק תשובה, להקים מאגר גז אסטרטגי לשעת חירום בשדה מרי B שבמאגר ים תטיס.
לא יישאר גז לדורות הבאים
פופר סבור שישראל צריכה לשקול היטב אם להרשות ליצחק תשובה ולשותפיו לייצא את הגז שגילו מול חופי ישראל. "ההחלטה היא שלכם, אבל אתם צריכים לדעת שאם תייצאו גז היום, זה יהיה על חשבון הגז שיישאר לדורות הבאים שלכם".
כמו כן ממליצים החוקרים כי ישראל תקבע רף עליון לתלות שלה בגז כמקור לייצור חשמל. "הייתי אומר ש-40% חשמל המיוצר בגז זו תקרה סבירה, אם יש לך כמה מקורות אספקה בטוחים", אומר פופר. "עם מקור אחד, לא הייתי עובר את ה-20%". *
מממן המחקר: יונס נזריאן
המחקר "גז טבעי ועתיד האנרגיה בישראל" הוזמן ומומן על ידי יונס נזריאן, אחיו של יצחק נזריאן, המעורב בהקמת פרויקט חסן עראפה סמוך לשוק הסיטונאי בתל אביב. בניגוד לאחיו, יונס כמעט שאינו מוכר בישראל, אך תורם בנדיבות למוסדות ישראליים בתחום החינוך, החברה והאמנות, ובהם אוניברסיטת חיפה. תקציב המחקר, שעמד על סכום של "קרוב מאוד למיליון דולר", לפי גורמים במכון ראנד, הופך אותו לאחד המחקרים היקרים ביותר שנעשו במגזר האנרגיה בשנים האחרונות.
צוות של שישה חוקרים ממכון ראנד הגיע לישראל בתחילת 2007 וקיים פגישות עם כל השחקנים המרכזיים בשוק האנרגיה. המחקר עצמו היה אמור להתפרסם לקראת סוף 2008, אולם אז התגלה לפתע גז בקידוח תמר והצורך לעדכן את הנתונים עיכב את הפרסום בחודשים ארוכים.
ד"ר סטיבן פופר ראש צוות המחקר אומר כי תגלית הגז העמידה למבחן את המודל שגיבשו החוקרים. "שוק האנרגיה הישראלי מאופיין בתנאי חוסר ודאות קיצוניים. המטרה שלנו הייתה לגבש אסטרטגיה שתהיה עמידה להפתעות וזעזועים".
ואולם למרות העבודה הממושכת מציג המחקר תמונת מצב לא מעודכנת של משק האנרגיה הישראלי. כך למשל, מציין הדוח כי גז טבעי אחראי ל-20 אחוז מייצור החשמל בישראל - נתון שהיה נכון ל-2007 - בעוד שהנתון העדכני מתקרב ל-40 אחוז. גם תמונת המצב לגבי ההליכים להקמת מתקן לקליטת גז נוזלי (LNG) מעודכנת לשנת 2007. לגבי מערכת הולכת הגז היבשתית מדברים מחברי הדוח על הצורך בהקמת "מערכת הפצה פנים יבשתית בלחץ גבוה", כשבפועל, מערכת כזו, הפועלת בלחץ נמוך (להבדיל ממערכת ההולכה) כבר קיימת בחלקה הגדול. *
התגובות
משרד התשתיות "עבודה טובה ויסודית"
"דו"ח ראנד משקף עבודה יסודית על גורם חשוב בתמהיל הדלקים של משק האנרגיה הישראלי והוא הגז הטבעי.
"הניתוח שנעשה בעבודה הוא חדשני למדי ובוחן פרמטר של יציבות בזמינות כמות הגז במדינת ישראל, אל מול שינויים בגורמים משפיעים כגון כמויות או מחירים. העבודה שנעשתה הינה טובה ויסודית ונוגעת לחלק ממשק האנרגיה אך לא לכולו.
"תוצאות העבודה הנוכחית נותנות בידי קובעי המדיניות כלי טוב יותר מבעבר לגיבוש החלטותיהם, אם כי עדין חסרים בה פרקים חשובים והמשך לימוד של שאר הגורמים המשפיעים על משק האנרגיה.
"המשך עבודה זו, אם יתבצע, עשוי להביא לבניית כלי עזר חשוב לעיצוב מדיניות אנרגיה למדינת ישראל. משרד התשתיות הלאומיות מבקש להביע את הערכתו על העבודה שנעשתה ומודה לאלה שאפשרו את קידומה".
מרחב, השותפה בקבוצת EMG
"הוכח שיבוא גז ממצרים חיוני"
מקורות במרחב מסרו בתגובה כי הם מברכים על כך שדו"ח רנד קובע אף הוא כי ייבוא גז טבעי ממצרים חיוני למשק האנרגיה הישראלי. המקורות הוסיפו כי אין להם ספק שבעתיד, תמורת מחיר הוגן ותחרותי, מצרים תעמיד לרשות המשק הישראלי כמויות נוספות לכשיידרשו.
GAZA Marine
"לא נבחנו מקורות גז סמוכים"
ג'ינה כהן, המייצגת את פרויקט הגז Gaza Marine, ציינה כי המחקר לא בחן בצורה מקצועית את מקורות הגז הטבעי הסמוכים לישראל ובחר להמליץ על אספקת גז משווקים מרוחקים יותר, כמו קטאר, שהסיכוי שאכן יספקו גז לישראל שואפים לאפס.