בין אם אתם שכירים ובין אם עוסקים מורשים או בעלי חברות בע"מ, סוף שנת המס נושא עמו משמעויות כלכליות ואחרות, הן בנוגע לתשלומי המס והן בנוגע להרגלים האפקטיביים והפחות אפקטיביים שלנו.
הבה נשוחח ראשית על גישות והרגלים, משום שלתפיסתי הם המשפיעים בסופו של דבר על תוצאותינו הפיננסיות והאחרות, כך שאם רוצים לשפר - ראשית יש לתקן גישות ומחשבות, ורק לאחר מכן לקבל החלטות כלכליות. מה מקור כוחם המאגי של המושגים "סוף" ו"התחלה" שמשפיע עלינו כל-כך?
התשובה טמונה בהתבוננות רחבה יותר על השפעת תאריכים מיוחדים עלינו באופן כללי. יום האהבה מזכיר לנו פעם בשנה להשקיע בבנות-זוגנו, ונותן לנו אליבי לאבד תשומת-לב ולא להשקיע בימים אחרים.
פעם בשנה נוהגים בזהירות? מעולה, אפשר להמשיך להשתולל בחדווה על כבישינו העקובים מדם ביתר ימות השנה. ראש השנה? זה הזמן להבטיח שאשתנה. כאילו שהמחירים ששילמתי לפני כן לא היו ראויים להתבוננות לפחות באותה מידה.
והנה מגיע סוף השנה. ללא ספק זמן מצוין לבדוק מהר כל מה שלא הספקנו, לבצע באופן מיידי הפרשות, תיקונים ועדכונים, ולא לשכוח תוך 24 שעות למצוא מאיפה מממנים לעזאזל את ההפרשה לקופת ההשתלמות כדי לחסוך בתשלומי המס.
מישהו אמר כיבוי שריפות? מזכיר לכם "ניהול היסטרי"? שמעתם נכון. גם סוף השנה, כמו הרבה אירועים אחרים, מאפשר לנו להימנע מתכנון ומשליטה איכותית בניהול המאזן שלנו ואפילו עם תירוץ מצוין, שהרי רק בסוף השנה אני יכול לדעת כמה בדיוק עליי להפריש על-פי הכנסותיי, מה נשאר לי עוד להשקיע וכדומה.
אז כפי שכבר הבנתם, אני חושב אחרת. גם אם בתחילת השנה אני כעצמאי איני יודע עדיין מה יהיה סיכום הכנסותיי, ולפיכך אילו סכומים מותרים לי לניכוי ולזיכוי על-ידי הפרשה לקופות השונות - עדיין אני יכול לבצע הפרשה חודשית החל מתחילת השנה על-פי ממוצע הכנסותיי בשנה החולפת, ולעדכן את ההפרשה בהתאם להתפתחות הכנסותיי במשך השנה.
הרווח ברור: ההוצאה עבור הפרשה לקופות גמל, השתלמות וכדומה, גם אם היא השקעה משתלמת, היא עדיין הוצאה מתוך תזרים המזומנים שלי. כאשר אינני מחכה לסוף שנה כדי לבצע הפרשה אחת, אני יכול להתייחס להוצאה במסגרת התקציבית שלי - וכך לנהל טוב יותר את סדרי העדיפויות שלי, השקעותיי והכנסותיי.
זאת ועוד, ההמתנה לסוף השנה תחייב אותי להוצאה חד-פעמית גדולה - הוצאה שפעמים רבות כדי לזכות בהטבות מס, מחייבת אותנו בפעולות חריגות ואפילו הלוואות נוספות שאנו לוקחים מהבנק כדי לא להפסיד את ההטבה המגיעה לנו. להלוואות האלה יש מחיר.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? לא עדיף לבצע בסוף השנה התאמות בלבד ולתכנן כראוי את התזרים שלנו במהלך השנה, בצורה לוגית? לי נראה שכן.
המסקנה - כבר בתחילת שנת 2010 עליכם לרכז את כל משמעויות סוף השנה (חלק נכבד מהן אפרט בטור הבא שלי על מנת לאפשר לכם להיערך בהתאם), וליצור אסטרטגיה איכותית שתצא לפועל כבר מינואר ותימשך כל חודשי השנה.
אז עד שנשתמע בטור הבא, שיעורי-בית בבקשה:
1. ראשית, בין אם אתם שכירים, עוסקים מורשים או בעלי חברות - אנא הכינו או בררו בדיוק מה גובה ההכנסה החייבת במס שלכם לשנת המס המסתיימת.
2. בדקו עם רואה החשבון שלכם, סוכן הביטוח שלכם, פקיד הבנק או מנהל ההשקעות שלכם, ורכזו את פירוט הפרשותיכם לקופות רלוונטיות המוכרות לצורך הטבות מס (קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוחים שונים, קרנות השתלמות וכדומה).
3. בקשו מאנשי המקצוע המפורטים בסעיף 2 לקבל את פירוט ההפרשות שלכם על-פי סעיפי זיכוי וניכוי על-פי פקודת מס הכנסה.
4. נסו לצייר מגמה עתידית לשנת 2010. האם יש בידיכם נתונים המצביעים על עלייה או ירידה בהכנסות עקב מגמות מסוימות? נסו לגדר את המגמה המשוערת במספרים מדויקים ככל האפשר.
5. צרו רשימה של כל ההוצאות להשקעות המוכרות במס שתיאלצו להוציא במהלך שנת המס הבאה. גם פה נסו לדייק במספרים. ריכוז הנתונים האלה יאפשר לכם למקד את הנדרש לעשות עוד השנה וייתן בסיס מחשבתי ראשוני להחלטות איכותיות שתבצעו ב-2010, כבר בינואר. צריך ליישם, לא?
הכותב הוא מנחה תוכנית הטלוויזיה "משפחה חורגת" של רשת, מנכ"ל ובעלים של חברת האימון "תות תקשורת ותוצאות"