גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

טלוויזיה רב-הרוסית

בעוד ש-yes מובילה באופן יחסי בקהל הרוסי ומשקיעה בדרמה חדשה, ב-HOT משיקים סדרה ושוקלים ערוץ ומהדורת חדשות ברוסית ■ בערוץ 9 דווקא מזלזלים במהלכים אלה ■ וגם: מהו ההיבט הפסיכולוגי של פרשת מעיין חודדה?

השבוע עלתה לשידור הדרמה היומית החדשה של yes, "בין השורות", שמתרחשת במסדרונות מערכת עיתון רוסי בישראל. בניגוד לדרמות יומיות אחרות שיצאו מבית היוצר של הלוויין, הסדרה החדשה דוברת רוסית והיא משודרת בערוץ yes רדוגה, שמיועד לקהל הרוסי, בשעות הפריים טיים.

את הסדרה, שמופקת על-ידי שי נשר, יצר וביים יבגני רומן, ומשתתף בה ארסנל מכובד של שחקנים ישראלים דוברי רוסית, ביניהם: ולדימיר פרידמן, איבגנה דודינה, הנרי דוד, ליאוניד קנייבסקי, מרינה שויף ואחרים. בסדרה הושקעו קרוב ל-1.3 מיליון דולר (כ-25 אלף דולר לפרק).

מבדיקה מול HOT עולה כי גם במשרדים ביקום חמים על המגזר הרוסי, ובימים אלה מחלקת הפקות המקור של הכבלים נמצאת בעיצומם של משאים ומתנים עם שחקנים מובילים מרוסיה, שיככבו במיני סדרה חדשה. הסדרה, מאת הבמאי לאון פרודובסקי והתסריטאי ארז קו-אל, תיקרא "השלושה" (שם זמני) ותופק בהשקעה של כחצי מליון דולר ל-4 פרקים. במוקד: 3 חבר'ה ממוסקבה, בתחילת שנות ה-30 לחייהם, שרגע לפני שהם הופכים לאנשים בוגרים, הם יוצאים להרפתקה רומנטית בארץ הקודש. בנוסף, וכחלק מהמאבק של הפלטפורמות בערוץ הייעודי "ישראל פלוס" (9), דנים כעת בחברת הכבלים יחד עם חברת החדשות של ערוץ 2, על הפקה משותפת של מהדורת חדשות ברוסית, שתשודר ב-HOT ותתחרה ישירות בערוץ דובר הרוסית.

עתה נשאלת השאלה, האם הפקות בשפה הרוסית - עד כה נחלתו הבלעדית של ערוץ 9 - צפויות להיכלל בתקציביה של הטלוויזיה הרב-ערוצית באופן שיטתי?

יונה ויזנטל, סמנכ"ל התוכן של yes, חושב שמדובר במגמה טבעית: "מלכתחילה, סימנו את המגזר הרוסי כקהל חשוב אסטרטגית. (לפי מקורות יודעי דבר, יותר מ-30% מלקוחות yes נמנים עם המגזר הרוסי - ד"י). לפני כשנתיים וחצי השקנו את yes רדוגה; יש לנו ממשק ברוסית, הרבה ערוצים שלנו מדובבים או מתורגמים לרוסית, אנחנו עובדים על תוכנית ראיונות בשפה, והפקת מקור ברוסית נראית לנו כהתפתחות טבעית".

* איך אפשר להתחרות מול הפקות הדרמה עתירות התקציב שנעשות ברוסיה?

"התוכן שלנו מאוד רלוונטי ואקטואלי לארץ ולרוסים בישראל".

* "השלושה" של הכבלים מיועדת לשידור בערוץ המרכזי '3 HOT'.

"אי-אפשר להשוות בין הפעילות של yes עבור המגזר לפעילות של HOT. במהלך 3 החודשים הקרובים נספק בכל יום שעת מקור ברוסית. בזמן שאנחנו מחבקים את המגזר הרוסי, ב-HOT רק קורצים לו".

בערוץ 9 לא מפחדים

לדברי קרני פלזנטל-זיו, סמנכ"ל תוכן HOT, העבודה על הסדרה החדשה התחילה בלי "אג'נדות מגדריות". "הרגשנו שיש לנו סיפור טוב שנכון לספר. הרעיון ללכת עד הסוף עם הניחוח הרוסי התבשל תוך כדי הדרך, באומץ גדול", היא משחזרת. "מיני-סדרה היא הפורמט הטלוויזיוני היקר והמושקע ביותר, ובכל זאת החלטנו להמר בגדול - כי זה התפקיד שלנו, כטלוויזיה רב-ערוצית.

"אנחנו מיעדים את הסדרה לערוץ המרכזי שלנו, כי היא מיועדת לקהל אוהב טלוויזיה באשר הוא. אותו קהל שאהב את 'להוציא את הכלב' ו'הבורר'. תפיסת העולם שלנו היא שהקהל הרוסי לא חי בגטו מגודר. הוא חי ונושם את התרבות הישראלית".

* קיימת אופציה למכור את הסדרה לשווקים זרים?

"זה בהחלט נמצא על הפרק".

* בעבר דובר על שיתוף-פעולה עם ערוץ 9 בהפקת הסדרה. זה עדיין רלוונטי?

"אנחנו מקיימים דיאלוג די ארוך מול ערוץ 9 על מספר שיתופי-פעולה, ביניהם 'השלושה'; אך הדברים עדיין לא הגיעו לבשלות".

* לא אחת הועלה במשרדיכם הרעיון להקים ערוץ ייעודי ברוסית. איפה זה עומד?

"הנושא כל הזמן נמצא על השולחן. מדובר במהלך לא זול ואנחנו מנסים לבחון איפה הכי נכון - עבורנו ועבור הצופים - שנשקיע את הכסף. האם בערוץ ייעודי נפרד, בהפקת תוכניות שישולבו בערוצים המרכזיים שלנו, או להמשיך ולרכוש תוכן איכותי מרוסיה ל-VOD?".

ליאוניד בלחמן, מנכ"ל ערוץ 9, לא מרגיש מאוים מהמגמה החדשה: "yes ו-HOT נכנסים לרחוב ללא מוצא. תוצאה של תחרות טיפשית בנו, ולא על הקהל". הוא אומר. "להפיק בארץ סדרות בשפה הרוסית זה אולי נכון ברמה התכנית והתדמיתית, אבל ברמה העסקית - זה לא יחזיק מים. גם אם הרייטינג שלהם יגדל באופן נקודתי בקרב הצופים הרוסים בעקבות הסדרות ברוסית, עדיין מדובר במספרים זניחים, שלא מצדיקים השקעה של מאות אלפי דולרים.

"יש כאן שריפת כסף יקר. כדי שסדרה תצליח, לא מספיק שהיא תהיה טובה, היא צריכה תמיכה של תוכן רלוונטי נוסף כמו חדשות ובידור. להערכתי, זו גחמה שלא תחזור על עצמה".

* לסדרות האלה יש סיכוי להימכר לרוסיה?

"לא לערוץ רציני. אולי לערוצים קטנים במחיר של 50-100 דולר לפרק".

על הספה

אחת התהיות שעלו בקרב גורמים המעורים בהפקות ריאליטי, היא האם מעיין חודדה - המודחת השערורייתית מ"האח הגדול" - עברה את שלב המבדקים הפסיכולוגיים, שמועמדים לתוכניות ריאליטי מחויבים לעבור. אלה התקשו להאמין ש"הג'ורה המהלכת" התנהגה מול פסיכולוגית מיומנת כליידי מעודנת ונחבאת אל הכלים (דעה מורחבת בעניין תמצאו משמאל).

בניסיון להבין מה כוללת חוות הדעת המקצועית של הפסיכולוג, שנפגש עם המועמדים לתוכניות ריאליטי, ומה משקלה בהחלטה הסופית לגבי כשירותם להשתתף במשחק, עולה שלא פשוט למצוא תשובות קונקרטיות מהגורמים הרלוונטיים. כך, למשל, הפסיכולוגית אמי ברמן - שאחראית בין השאר על המיונים של "האח הגדול" וכן של תוכניות ריאליטי נוספות, כמו "הישרדות", "היפה והחנון" והפורמט המיובא החדש, "הרווק" - חתומה על הסכמי סודיות דרקוניים מול הזכייניות, שאוסרים עליה לחלוק כל מידע שקשור בתהליך.

אלעד קופרמן - מפיק "האח הגדול" - ביקש שלא להתראיין, "מפאת הרגישות הרבה שכרוכה בנושא". מקשת נמסר: "תהליך בחירת המועמדים ל'האח הגדול' מורכב ויסודי ולוקחים בו חלק אנשי מקצוע מתחומים שונים. כל דייר מגיע עם האופי הייחודי לו. החוויה שעוברים הדיירים הינה עוצמתית ושונה במובנים רבים מחייהם בחוץ והסיטואציות בבית מובילות לתגובות שונות ובלתי צפויות. הדחת מעיין לא נבעה מאי התאמתה אלא מאחר שלא עמדה בחוקי הבית".

לעומתם, גיא המאירי מ"אבוט-רייפ-המאירי" - מפיקת "הישרדות" וריאליטי נוספות, דווקא חושב שמדובר בנושא שחשוב לדבר עליו. "אני משתמש כל-כך הרבה בשירותיהם בעבודה, שלפעמים נראה לי שאני צריך להחזיק פסיכולוג במשרה מלאה", הוא מספר ל"פירמה". "המיונים לריאליטי כוללים בדרך כלל תחקיר עומק, בדיקות רפואיות, דינמיקה קבוצתית ואבחון. כל המתמודדים שמגיעים לשלב ג' - דהיינו, 50 המועמדים האחרונים, נדרשים לעבור אבחון פסיכולוגי".

* מה זה כולל? איפה הקווים האדומים?

"הפסיכולוג אמור לאתר את הדברים שיושבים על הגבול האפור שבין המודע לתת-מודע - אלה שנשארים רדומים בתנאי היומיום, אבל עלולים לפרוץ החוצה בתנאי המעבדה האינטנסיביים של תוכניות ריאליטי; נטיות אובדניות, טראומות מודחקות, צלקות נפשיות שלא הגלידו. לא אחת פסלתי מועמדים, למרות הפוטנציאל הרייטינגי שהיה גלום בהם, כי חוות הדעת של הפסיכולוגית מצאה אותם לא כשירים. בדברים האלה, אני נמנה עם בית שמאי. עם בריאות הנפש לא מתעסקים".

ביחס לחשיבות הרבה שטמונה באבחון וליווי פסיכולוגי בתוכניות ריאליטי, משקלם בתקציב ההפקה זניח יחסית, ומסתכם, לפי גורמים המעורבים בהפקות ריאליטי, בלא יותר מ-15 אלף דולר להפקה.

לדבריו של המאירי, פרט לשלב המיונים, ההפקה עושה שימוש בדו"ח הפסיכולוג גם בשלב פיתוח המשימות שמוטלות על המתמודדים. "אנחנו משתמשים בדו"ח ככלי לפיצוח האישיות של המתמודד, על מנת למפות את הנקודות הרגישות שלו - כאלה שאפשר להפעיל עליהם לחץ במקרה הצורך, וכאלה שאסור ללחוץ עליהם בשום מצב".

* כמה זמן אורך שלב המיונים הפסיכולוגיים?

"כל מתמודד נפגש עם הפסיכולוג לפגישה אישית של כשעתיים".

* זה מספיק?

"ההשגחה הפסיכולוגית לא מפסיקה אחרי האודישנים. כמו שיש שני רופאים על הסט, ככה יהיה תמיד פסיכולוג - למקרים שבהם מתעוררים סימפטומים נפשיים שדורשים טיפול. צריך להבין שבריאליטי - פרט ל'האח הגדול' - המתמודדים עוברים את החוויה פעמיים: גם בשלב הצילומים וגם בשלב השידור. לכן, אנחנו מאפשרים להם להמשיך ולהיפגש עם הפסיכולוג, שליווה אותם במהלך הצילומים, גם אחרי תום ההפקה. בנוסף, אחרי שהשידור בטלוויזיה מסתיים, אנחנו מזמנים את המתמודדים שהשתתפו במשחק לשיחה אישית עם הפסיכולוג ומנפיקים דו"ח מסכם".

* מה קורה במקרים שבהם מועמד נמצא כשיר בכל השלבים, פרט לזה הפסיכולוגי?

"התפקיד של הניתוח הפסיכולוגי הוא לתת זווית התבוננות נוספת על המתמודדים. אני מרגיש שהצוות הבכיר שלי ואני, לאור העבודה הממושכת בז'אנר, הצלחנו לפתח רגישות ועין להבנת נפשם של אנשים. אם כולם מרגישים שמישהו כשיר ורק הדו"ח הפסיכולוגי מתנגד, ההחלטה תעלה לדיון משותף".

* מה דעתך על מקרה מעיין חודדה?

"אני לא רואה 'האח הגדול'. אין לי זמן".

עוד כתבות

מזומן שנתפס בפעילות המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן

למרות החוקים לצמצום ההון השחור והמעבר לדיגיטל, הציבור ממשיך לאגור שטרות בקצב שיא ● בין היעדר חלופות במגזרים השונים, טיעוני החירום של בנק ישראל והרגשה גוברת של "מרד מסים" - כך המזומן ממשיך להחליף ידיים

סקווישים / צילום: Shutterstock

הטרנד שמשגע את ילדי ישראל הוא כבר תעשייה שמגלגלת מיליונים

הן מוכרות בטיקטוק בתור "שילת מלכת הסקווישים" ו"קיקי", והן גם יבואניות שמטיסות כל אחת עשרות אלפי יחידות מסין ● מה עומד מאחורי להיט הצעצועים שמגלגל קרוב ל-100 מיליון שקל בשנה ופרץ בישראל דווקא בתקופת מלחמה, ואיך צעירות ללא ניסיון קמעונאי מכתיבות את הטון לרשתות הוותיקות

צוות OpenWeb

עובדי חד הקרן אופן ווב דורשים: שלמו לנו שכר מקופת החברה או פרקו את החברה

יותר מ־40 מתוך 55 עובדי OpenWeb בישראל דורשים לקבל את שכרם וזכויותיהם הסוציאליות מקופת החברה, אחרת יפעלו לפירוקה ● החברה, שבעבר הוערכה ב־1.3 מיליארד דולר, נקלעה לחובות של 177 מיליון שקל, על רקע ירידה חדה בהכנסות וסכסוך עם קרן החוב ליקווידיטי

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

"בנינו את החברה כמעט בלי כסף": מייסד ומנכ"ל ורוניס על הדרך לעסקת הענק

ורוניס נמכרת ל-Proofpoint תמורת 6.3 מיליארד דולר, ופייטלסון בטוח שהחברה הממוזגת תגיע ל-ARR של 5 מיליארד דולר ותבנה דומיננטיות בשוק ● בראיון לגלובס הוא דוחה את הטענה להחמצה, ומבטיח שהעסקה מוכוונת צמיחה גם עבור העובדים בישראל ●"את ורוניס בנינו כמעט בלי כסף", הוא מספר על המסע

פרויקט אוטופיה שדה דב קבוצת נחמיאס / הדמיה: ויו פוינט

בקומה 33 ועם בריכה: בכמה נמכר פנטהאוז ענק בשדה דב?

פנטהאוז בקומה ה־33 בפרויקט אוטופיה בשכונת שדה דב בתל אביב נמכר ב־43 מיליון שקל ● בניגוד לעסקאות יוקרה אחרת שנסגרות בד"כ ברמת המעטפת, העסקה נסגרה ברמת גמר יוקרתית

אילוסטרציה: Shutterstock

הדרך לקצבה של עשרת אלפים שקל בפנסיה

הדרך לקצבה חודשית בסכום של לפחות 10,000 שקל, השכר החציוני במשק, עוברת דרך השגת יעדי חיסכון מוגדרים לאורך שנות העבודה ● כך תבדקו היכן אתם עומדים מול הסכום המומלץ לחיסכון, ואם לא — כיצד תוכלו להגדיל אותו ● וגם: כמה "אוכלים" דמי הניהול מהפנסיה שלכם ● גלובס עושה סדר

אלה היו הסקרים האופטימיים ביותר לנתניהו. כעת הוא מגיע בהם לשפל

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הקואליציה נחלשת ברוב הסקרים - מי נהנה מזה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות חדות בסופו של שבוע מצויין

ת"א 35 עלה ב-1.6% ● הבורסה נסחרה על רקע ההפתעה הטובה בנתוני האינפלציה שפורסמו אתמול ● בעקבות דברי יו"ר הפד בכנס קרן המטבע, הסיכוי להעלאת ריבית ירדה בחדות ● הבוקר בשווקים: התאוששות במניות השבבים באסיה ובחוזים בניו יורק ● מניית פלייטיקה בשפל, מה צופים האנליסטים לגביה

אוניברסיטת ת''א / צילום: מתן פורטנוי

הנדסה במקום מחשבים: איך נראית מפת הביקושים לתואר ראשון?

החשש מהחלפה על ידי בינה מלאכותית והשפעות המלחמה מייצרים שינוי טקטוני במפת ההרשמה לאקדמיה ● הסטודנטים נוטשים את מדעי המחשב ומחפשים תארים שנותנים ידע בסיסי עמוק, כישורים רכים או עבודה פיזית "עם הידיים והנשמה" ● כך הופכת מהפכת ה־AI מהאיום הגדול על השכלה גבוהה - לגורם שמחזיר למרכז הבמה את הערך של ידע, חשיבה וסקרנות

גבי שחור, יו''ר מאסיבית / צילום: מארק קר

שיקם טייסת אחרי אסון, עשה אקזיט לאמריקאים - ועכשיו עומד להדפיס מנועים לטילים

"האתגר שלנו כיום הוא קצב ייצור הרכיבים בזמן מלחמה. המניה ירדה? ככה זה בפיבוט. עד לא מזמן עוד הדפסנו בובות דונלד דאק" ● שיחה קצרה עם גבי שחור, יו"ר מאסיבית, חברת הדפסת תלת-ממד לתעשיות הביטחוניות

בתים צמודי קרקע בארה''ב / צילום: Reuters, TNS/ABACA

הפער החריג בין שכירות לקנייה מלמד: שוק הנדל"ן האמריקאי במסלול התרסקות

מחירי הבתים בארה"ב התרחקו מיכולת הקנייה של האמריקאים, והפער בין מחירי הקנייה לדמי השכירות רק מעמיק ● בינתיים, בעלי משכנתאות זולות מעדיפים להישאר במקומם ולא להזרים בתים לשוק ● אלא שבשנים 2029-2032 צפויים מיליוני נכסים נוספים להגיע לשוק, עם הזדקנות דור הבומרס, השלמת גל הבנייה ושחרור "אפקט הנעילה" של המשכנתאות

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

העסקה עם אלביט בוטלה. עכשיו הצבא הספרדי משלם את המחיר

אנדוריל מתכננת להקים מפעל לייצור רכיבי צוללות על שטח של כ־185 אלף מ"ר ● ספרד נקלעה לקשיים בעקבות ביטול ההסכם שלה אלביט ● צבא ארה"ב מעוניין במערכת הגנה אווירית, שניתן יהיה להעמיס אותה על כלי רכב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

פספסת דיווח? שלם 26 אלף שקל: המערכת של משרד החינוך חונקת ספקים

מערכת גפ"ן של משרד החינוך נועדה להעניק למנהלי בתי הספר תקציב עצמאי ואפשרות לבחור תוכניות העשרה לתלמידים ● אלא שבפועל, שורת עדויות חושפת מנגנון בירוקרטי חונק ומטיל קנסות על ספקים קטנים בשל טעויות דיווח טכניות בתום לב ● שומר הסף, מדור חדש 

ח''כ יצחק קרויזר בבחירות בכנסת לנציג הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים, 12.7 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

חבר הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ייחקר היום בלהב 433 בחשד לתקיפת שוטר

ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) יתייצב לחקירה בלהב 433 בחשד לתקיפת שוטרים במהלך עימות במצפה יריחו, שבו נפצעו שני שוטרים ● קרויזר מכחיש את החשדות וטוען כי דווקא הותקף בידי השוטרים, וכי יגיש נגדם תלונה למח״ש ● לדבריו, לא יעשה שימוש בחסינותו

המחאות בצרפת, היום / צילום: Reuters

צרפת בוערת: רבבות יצאו לרחובות, מפגינים הסתערו על בניין העירייה במרסיי

עשרות אלפי מפגינים יצאו לרחובות צרפת, ובערים הגדולות נרשמו עימותים קשים עם המשטרה, הצתות והשחתת רכוש ● במרסיי פרצו מפגינים לבניין העירייה, ניפצו דלתות זכוכית והשחיתו את המקום, ובפריז השתמשה המשטרה בגז מדמיע לפיזור המוחים ● המחאה, שהחלה בדרישה להגדיל את ההשקעה בחינוך, מתרחבת על רקע כוונת הממשלה לקצץ יותר מ-40 מיליארד אירו בתקציב

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

"עומדת להיות הפתעה": הסוקר שמשוכנע שהוא פענח את הבוחר הישראלי

צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר, ומה הצפי לבחירות?

אבי מאיר / עיצוב: באדיבות Perk

עשה אקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר - ומהכסף הקים אימפריית תיירות של מיליארדים

חברת התיירות העסקית פרק צמחה לשווי של כ-4 מיליארד דולר ● בראיון לגלובס מספר המייסד והמנכ"ל אבי מאיר על האקזיט לבוקינג ב-15 מיליון דולר, ששימש להקמת היוניקורן, ההחלטה הלא שגרתית בתקופת הקורונה, ולמה למרות שהוא מגדיר את עצמו ציוני - הוא נשאר בברצלונה

אילוסטרציה: Shutterstock

האופציות של ההייטקיסטים הפכו למכרה זהב לחברות שמנהלות אותן

מהאקזיטים של עובדי ההייטק בישראל נהנות גם חברות נאמנות, המנהלות את התגמול ההוני שלהם ● הללו גובות עמלות נאות בעת המכירה, ולאחריה מנסות לפתות את המיליונרים החדשים לרכוש שירותים פיננסיים נוספים ● חנה הולנדר, המצטרפת החדשה לתחום לצד בנק לאומי: "עם ה-AI נוכל להציע מוצר ברמה אחרת"

נקניקיה / אילוסטרציה: Shutterstock

מתחנות דלק ועד נקניקיית שף של מושיק רוט: איך המוצר הזול הפך למנוף כלכלי

הנקניקייה נחשבה למאכל זול, תעשייתי ולא ממש בריא ● בחודשים האחרונים היא מושכת מאות אלפי לקוחות לתחנות דלק שמציעות מבצעי ענק, ואפילו המשקיעים החלו לגלות עניין, כשרשת זלמנ'ס עשתה אקזיט שמשקף לה שווי של כ־7 מיליון שקל ● בשוק הקמעונאי מגלגלות הנקניקיות כרבע מיליארד שקל בשנה, אבל האם מדובר בשינוי קולינרי או בתרגיל שיווקי מוצלח?

באמבל / צילום: Shutterstock

עסקת הענק שמלמדת על השווי האמיתי של אפליקציות השידוכים

אפליקציית ההיכרויות באמבל מודיעה השבוע על הסכם למכירתה בעסקה של כ-1.3 מיליארד דולר, דווקא בתקופה בה הכנסותיה ירדו בכ-15%, ושוויה רחוק מהימים בהם נסחרה לפי שווי של מיליארדים ● הדיווחים על העסקה הציתו זינוק של יותר מ-130% ● אז מה רואים הרוכשים שכולנו אולי מפספסים?