"יש קונספציה לא נכונה בארץ על מעמדם ואיכותם של דיני החברות בישראל", אומרת עו"ד שירין הלפרן-הרצוג, שותפה במשרד עו"ד רון גזית-רוטנברג, מעורכות הדין המוערכות בתחום דיני התאגידים בישראל. "כאשר לימדתי בארה"ב ממשל תאגידי משווה, בחנתי בין 3 ל-5 שיטות משפט שונות, וראיתי שנוסף לכך שישראל חלוצה - היא גם מובילה היום בתחום ממשל תאגידי בעולם".
לדבריה, "כללי הממשל התאגידי הישראלי נותנים פתרונות יותר מלאים, יותר מתוחכמים ויותר מפורטים מאלה שניתנים במדינות אחרות. אחת הבעיות של ממשל תאגידי בעולם היא שאין כללים מפורטים של מה מותר ומה אסור, יש רק כלל-על שנותן את הרמה העקרונית של הדברים, בלי פירוט מספיק. בארץ יש הוראות מאוד פרטניות. המבנה בישראל הרבה יותר מתקדם ממבנים אחרים שאני מכירה בעולם".
"לעודד בעלי שליטה"
"אני נתקלת באופן שוטף במתח בין חובות הדירקטוריון לבין דרישותיו ורצונותיו של בעל השליטה בחברות", אומרת הלפרן-הרצוג. "ראינו את זה במספר עסקאות ובסיטואציות של החלפת יו"רי הדירקטוריון בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט.
"יש המון ביקורת על בעלי השליטה כתוצאה מהדברים הללו, אבל לדעתי יש אינטרס משמעותי שיהיו בעלי שליטה בחברות. נכון וחשוב לעודד בעלי שליטה להשקיע בחברות, ובעלי מניות מהציבור זקוקים לבעלי שליטה שיובילו אותן.
"צריך לפקח על בעלי השליטה וצריך להגן על בעלי מניות מהמיעוט, אבל לא צריך לשפוך את המים עם התינוק. צריך שיהיו פרופורציות. בעל השליטה משקיע מהונו, ממאמציו ומזמנו בקידום ענייניה של חברה שבה הוא מאמין. גם אם אינו עושה זאת לשם שמיים, ברור שבעלי המניות מהציבור נהנים מכך.
"לא מעט פעמים, בעלי המניות מהציבור בוחרים להשקיע בחברה מסוימת ולהמשיך להחזיק במניותיה, בהתבסס על זהותו של בעל השליטה ואמונתם בכישוריו.
"אנחנו זקוקים לאנשים שישקיעו מזמנם וממרצם ומכספם בחברות ויקדמו אותן. מטבע הדברים, אותם בעלי שליטה גם צריכים להיות מתוגמלים באופן נאות. אני בהחלט חושבת שזה לגיטימי, ואסור להרתיע בעלי שליטה מלהשקיע בחברות".
* הראיון המלא עם עו"ד שירין הלפרן-הרצוג - ב"גלובס הערב" במהדורה המודפסת.