דיני תאגידים

משרד עורכי דין המייצג את אילון מאסק ואת טסלה ניסח הצעת חוק שתשנה דרמטית את חוקי החברות בדלאוור • אם יאושר, החוק עשוי לסלול את הדרך להחזרת חבילת התגמול של מאסק מטסלה שבוטלה ע"י בית המשפט • פרופסור למשפטים מבוסטון: "החקיקה הזו משדרת מסר ברור: 'לא נגן על המשקיעים'"

ביהמ"ש הכלכלי ביטל את התביעה הנגזרת שהוגשה נגד חיים צוף, בעל השליטה באקויטל, המחזיקה בישראמקו ובאיירפורט סיטי • השופטים קבעו: בעל שליטה רשאי להשפיע על מבנה ההון של החברה, והדירקטורים רשאים להתחשב בעמדתו • פסק הדין מעורר מחלוקת בקרב מומחים לדיני חברות

לפני כשנתיים אישר בית המשפט הכלכלי לנהל תביעה נגזרת נגד בעל השליטה והדירקטורים בחברה הציבורית אקויטל, השולטת בישראמקו ובאיירפורט סיטי, בעקבות מיזוג עם חברת הבת יואל • כעת, בית המשפט ביטל את ההחלטה • נקבע כי לצוף לא היה עניין אישי במיזוג, וכי הדירקטורים לא הכפיפו את שיקול דעתם לרצונו

טיוטת תקנות חדשה מציעה לשנות את ההגדרה הקבועה בחוק הריכוזיות עבור תאגידים פיננסיים, כך שתכלול שורת גופים המוסדרים בחוק כתאגידים ריאליים - מה שישנה את ההגבלות החלות עליהם • הרציונל של התקנות החדשות: כניסתם של שחקנים חוץ־בנקאיים רבים למשחק

ביהמ"ש בדלאוור, שביטל למאסק חבילת שכר חריגה של כ־56 מיליארד דולר, ציטט מאמר של הפרופסורים הישראלים אסף חמדני וקובי קסטיאל • בראיון לגלובס אומר חמדני: "לא היה באמת מו"מ. הם קיבלו מה שמאסק הכתיב" • ואיך כל זה משפיע על ישראל?

בג"ץ אישר הבהרה לנוהל רשות התחרות, שעד כה איפשר לה להטיל קנסות על חברות גם אם הן פעלו לפי עצה של עורך דין • כעת הצדדים חלוקים על משמעותה - האם הנוסח מרחיב עד לפטור מלא מקנס במקרים מסוימים, או שהתקרה הקיימת של 20% לא השתנתה?

ביהמ"ש הכלכלי אישר לתבוע בשם חברת אקויטל פיצוי בגין תשלום עודף ששילמה במסגרת עסקת מיזוג לרכישת כל מניות חברת יואל בעקבות חוק הריכוזיות • נקבע כי יש יסוד לטענה כי בעל השליטה חיים צוף קידם את טובתו האישית על פני האינטרס של אקויטל

בימים אלה נבחנת מחדש התביעה נגד בכירי מיזם הרכב החשמלי שהתרסק, בטר פלייס • אם תתקבל הטענה שנושאי המשרה והדירקטורים הובילו את החברה לחובות של מיליונים, ביהמ"ש יקבע רף חדש לסיכון העסקי המותר לחברות המתקרבות לחדלות פירעון

גם פסק הדין המיוחל בעניין בטר פלייס לא הקנה לדירקטורים את ההגנה המלאה לה הם זקוקים במניעת הליכי סרק ועצירת סחף התביעות נגדם

בשנים האחרונות מעמדו של "כלל שיקול-הדעת העסקי" מתחזק ומשתרש במשפט הישראלי, וכך גם בהחלטת העליון בעניין בטר פלייס, שקבע כי כשתובע לא מראה טענה מהותית לפיה ההחלטה העסקית של המנהלים לוקה בפן אחד או יותר, ניתן לסלק את התביעה על הסף

צריך להיזהר מפני יד קלה מדי בתביעות של בעלי מניות נגד נושאי משרה, אבל גם יד קשה מדי תוביל לתוצאות לא יעילות • פסיקה חדשה של בית המשפט העליון מאזנת לא רע בין השניים

עו"ד מיכל הלפרין, ראש רשות התחרות היוצאת, אמרה כי "פלטפורמות דיגיטליות כמו פייסבוק או גוגל נתונות לסמכויות הרשות" • וגם: כרטיסיות הצבירה מגיעות לסופר-פארם, ופורום חדש לחוקרות בתחום המשפט המסחרי-עסקי הוקם • אירועים ומינויים

בחוזר פנימי קצר הסביר המוסד לביטוח לאומי כי הוא חוזר בו מחוות-דעת שלו עצמו, וצפוי להוציא לבעלי מניות בחברות משפחתיות חיובים - גם על הכנסות שאילו היו מופקות ישירות ע"י אותם יחידים היו פטורות ממס

בסדרת פסקי דין חדשים נקבע כי כללי האחריות החלים על חברה דואלית הנסחרת הן בישראל והן בארה"ב, הם אלה של דיני ניירות הערך של ארה"ב • אם ניתן להסתפק בכללי האחריות האמריקאים המקלים - מדוע לא להחיל אותם על חברות שנסחרות רק בישראל?

הפרקטיקה המקובלת, הנמנעת מלהטיל שיעבוד צף על נכסי שותפויות, אינה מתחייבת מהדין ומהפסיקה

העליון קבע: הגנה נגד דילול אינה מוחלטת