בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי "קלנועית" אינה נחשבת ל"רכב מנועי" לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), ולכן נוסעיה אינם זכאים לפיצוי מחברת הביטוח (ובהיעדרה מתאגיד "קרנית") בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.
זו הפעם הראשונה שבית המשפט המחוזי מכריע בסוגיה, בה ניתנו עד כה פסיקות סותרות בבית משפט השלום.
הקלנועית מוגדרת בתקנות התעבורה כ"רכב מנועי המונע באמצעות מנוע חשמלי", אולם היא אינה מופיעה במפורש בחוק הפלת"ד.
שופט השלום ג'ואד חאג'-יחיא קבע, לאור המפרט הטכני שלה, כי הקלנועית עומדת בהגדרה הבסיסית של "רכב מנועי", נוכח פסיקת העליון כי "כלי בעל גלגלים המסיעים אותו ממקום למקום נופל לגדר 'רכב' כמשמעותו בחוק הפלת"ד, בין אם הוא נע על כביש, בשדה או על מסילה".
לדעתו, היא אינה נחשבת ל"כיסא גלגלים", לגביו קבע המחוקק כי הוא אינו רכב, שכן בקלנועית יש הנעה ישירה לגלגלים בלא שרשרת.
על פסיקתו הוגש ערעור למחוזי, וכעת קבעו השופטים ד"ר קובי ורדי, ישעיהו שנלר ורות לבהר-שרון, כי קלנועית היא בבחינת "כיסא גלגלים" שבחזקה הממעטת.
הם הסכימו כי הקלנועית עונה להגדרת "רכב מנועי", על-אף שאינה טעונה רישיון רכב לפי פקודת התעבורה, אולם היא ממלאת אותה פונקציה כמו כיסא גלגלים - הקלה על תנועת אנשים מוגבלים. חיזוק למסקנתם מצאו בפטור שלה מחובת רישוי ובאיסור עליה לנסוע על הכביש.
המחוזי הצטרף לקריאת השופט חאג'-יחיא לתקן את החוק ולקבוע מה מעמד הקלנועית לעניין חוק הפלת"ד ופקודת הביטוח.
השופטת לבהר-שרון ציינה כי הכללת הקלנועית בחוק תביא לאבסורד, לפיו קורקינט ממונע או אפילו מכוניות צעצוע של ילדים שבהן מנוע קטן ייחשבו ל"רכב מנועי". לדבריה, אין להכליל בחוק כלים עליהם אין חובת ביטוח בשל המעמסה על תאגיד אבנר. (ע"א 08-1640).