גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמנם הפחד מהתפוצצות בועת דוט.קום נוספת שתוביל לסגירה של חברות סטארט-אפ התגלה כמוגזם, אך תעשיית האינטרנט הפנימה השנה כי ענף הנשען על מודל יחיד - פרסומות מקוונות - לא יכול להתקיים לאורך זמן.

יזמים רבים הפסיקו לסמוך על קרנות הון סיכון כמקור השקעה בלעדי, וכך החל להתעצב מודל הון חדש בקרב תעשיית האינטרנט העולמית והישראלית - הסתמכות על השקעות עצמיות או גיוס ממשקיעים פרטיים, בסכומים קטנים באופן יחסי. ההבנה שניתן להקים חברת אינטרנט בהשקעה מינימלית, כשהגולשים הם כלי מרכזי ביצירת תוכן והפצתו לקהל רחב יותר, חלחלה היטב בענף.

גם אתרי התוכן הרגישו על בשרם את הירידה בשוק הפרסום המקוון, והחלו לחשוב על מודלים אלטרנטיביים. כך, ההכרזה של טייקון המדיה רופרט מרדוק ליישם מודל של תכנים בתשלום בנכסי התקשורת הרבים שברשותו זעזעה את תעשיית האינטרנט והעלתה מחדש את השאלה - האם האינטרנט יישאר חינמי לנצח.

העשור הבא באינטרנט יושפע מאוד מהתובנה הזו, והגולש יצטרך להתאים את עצמו למציאות חדשה, שבה תכנים מסוימים ניתנים תמורת כסף אמיתי.

שותלים הצלחה בחווה וירטואלית

בדומה ל-2008, גם 2009 היתה השנה של הרשתות והאפליקציות החברתיות, כששחקניות כדוגמת טוויטר, פייסבוק, זינגה ו-YouTube, הציגו שיעורי צמיחה מרשימים. אלה הובילו לכך שאתרים חברתיים רבים החלו לזנב באתרי התוכן המסורתיים, והפכו לחלק קבוע מצמרת האתרים הפופולריים ביותר בעולם ובישראל.

פייסבוק, זינגה וטוויטר הוכיחו השנה כי מודל ה-eyeballs, המתבסס על המרה של תנועת גולשים (טראפיק) ליצירה של הכנסות, עדיין עובד. על-פי ההכרזות, פייסבוק כבר רווחית. זינגה מייצרת הכנסות משמעותיות וזכתה לאחרונה בהשקעה של 180 מיליון דולר מ-DST, וטוויטר קרובה לאיזון תפעולי. רק אתר YouTube נשאר גם ב-2009 כאבן ריחיים על צווארה של גוגל, אך ענקית אינטרנט כמוה עדיין לא מתרגשת מכך.

זינגה, מפתחת אפליקציות חברתיות פופולריות, בהן FarmVille וזינגה פוקר, יחד עם מפתחות משחקים נוספות, הובילו את טרנד האפליקציות, הגורפות רווחים מהפופולריות של רשתות חברתיות, ופייסבוק בפרט. תופעה זו של סטארט-אפי לוויין שמצאו את הדרכים המוצלחות ליצירת הכנסות מגולשים רק תתעצם בעשור הבא, וסביר כי תוביל לרכישות מעניינות.

לא מפסיקים לצייץ

אין ספק כי 2009 היתה השנה של שירות טוויטר. נכון, הוא הוקם כבר ב-2006, ולא חסרים משתמשים שאימצו את הכלי בשלביו המוקדמים.

אולם, 2009 היתה השנה שבו טוויטר זכה לחשיפה תקשורתית ולחיבוק דב מצידם של המדיה, הפוליטיקאים, המפרסמים והסלבריטאים, שהחלו לראות בו כלי עבודה. כיום, מעל ל-60 מיליון איש מבקרים בטוויטר מדי יום, ובשנה האחרונה הוא צמח ביותר מ-1,200%.

הבשורה האמיתית שטומן בחובו טוויטר - חיפוש, הפצה ותקשורת בזמן אמת - נחשבת בעיני רבים כמהפכה, שעתידה לשנות את האינטרנט בעשור הקרוב. הדבר בלט במיוחד אחרי הבחירות לנשיאות איראן ביוני 2009, כאשר אזרחים איראנים השתמשו בטוויטר כדי להפיץ את המחאה נגד תוצאות הבחירות ואף לארגנה.

העובדה שגם גוגל וגם מיקרוסופט מיהרו לחתום על עסקאות תוכן עם טוויטר, לאחר שניסיונות רכישה לא צלחו, מעידה על הפוטנציאל המסחרי שלו, הנגזר מהתוכן שמצייצים המשתמשים והלינקים שהם מעבירים.

גוגל ומיקרוסופט ממשיכות להתקוטט

הפופולריות של טוויטר האיצה טרנד נוסף שעתיד ללוות את הגולש בעתיד - תוכן מבוסס מיקום. שירותים רבים מתבססים כבר היום על מיקום הגולש, תופעה שמואצת לאור חדירת מכשירי הסלולר החכמים, כגון ה-iPhone והבלקברי.

בשנים הקרובות אנו צפויים לראות רשתות חברתיות סלולריות רבות, כדוגמת FourSquare ו-MocoSpace; קהילות מקומיות כגון MyHood הישראלית; ואפליקציות מבוססות מיקום, כגון Rest של דפי זהב.

עם זאת, יש לציין, למרות שנדמה כי טוויטר לא ייעלם מהמפה - כלל לא בטוח שהוא יהפוך כתוצאה מכך לשחקן-על בזירת האינטרנט העולמית, בדומה לפייסבוק או YouTube.

היריבות הנצחית בין גוגל למיקרוסופט המשיכה להתעצם גם בשנה החולפת. מיקרוסופט איחדה כוחות עם יריבה ישנה של גוגל, יאהו, והשתיים חתמו על הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי בתחום החיפוש, כדי לנסות ולערער את ההגמוניה הגוגלית. זה אמור לבוא לידי ביטוי במנוע החיפוש שהשיקה השנה מיקרוסופט - Bing - שמותג כ"מנוע לקבלת החלטות".

התוצאות של שני המהלכים האלה תורגשנה רק החל מהשנה הבאה, אבל אין ספק כי מדובר בהכרזה ברורה של מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, כי אין בכוונת חברתו להשאיר את זירת האינטרנט לגוגל - לפחות לא בלי ניסיון להציג תחרות של ממש.

כניסתה של יאהו לעסקה, לעומת זאת, דווקא מאותתת על מגמה הפוכה: הפנמת העובדה שהיא כבר לא תשוב להיות מלכת האינטרנט, בדומה ל-AOL. במקרה של יאהו, העשור הבא עשוי להיות גם זה שבו יודו יזמי החברה כי הסירוב לעסקת הרכישה של מיקרוסופט ב-2008 היה טעות.

2010 תתחיל גם את העשור שבו שמה של גוגל ישונה מ"ענקית אינטרנט" ל"מפלצת מרובת ידיים", כאשר גם ב-2009 המשיכה גוגל להוכיח את הכוונות הרציניות שלה בתחום.

בשנה החולפת השיקה גוגל מיזם שאפתני ליצירת תקשורת מזן חדש, Google Wave, באותו יום שבו מיקרוסופט השיקה את Bing ובצעד שעורר באזז גדול בתעשייה. עדיין לא ברור עד כמה Google Wave ישנה את העולם, אבל אין ספק כי הוא עוד עדות לכך שחדשנות ושאפתנות, המלווים בשאיפה מתמדת לכוח, הם אלמנטים קבועים ב-DNA של גוגל.

גם את מנוע החיפוש שלה שיכללה השנה גוגל עם פיצ'רים של חיפוש חברתי ממוקד ובזמן אמת, לצד שיפורים בשירות המייל שלה, Gmail, והשקת כלים אינטרנטיים חדשים.

אולם, מעל הכול, 2009 היא השנה שבה הצהירה גוגל מפורשות על כניסתה לשוק התוכנה עם מערכת ההפעלה כרום OS, המבוססת על דפדפן האינטרנט שלה, ולשוק המכשירים הסלולריים, עם שמועות עיקשות על ייצור מכשיר גוגל פון. בכך מצהירה גוגל כי היא לא מתכננת להשאיר את זירת התוכנה למיקרוסופט או את שוק הסלולר לענקיות כגון אפל.

מלבד כניסה לתחומים חדשים ומעט רכישות (כמו העסקה שסגרה השנה גוגל עם רשת הפרסום בסלולר, אדמוב, תמורת 750 מיליון דולר), מי שעשוי להכריע את הכף במאבק בין גוגל ומיקרוסופט הן השחקניות החברתיות הגדולות דוגמת פייסבוק, טוויטר, זינגה ואלה שעוד יצוצו בשנים הקרובות.

על-פי ההערכות, פייסבוק תאפשר רק ל-Bing של מיקרוסופט לאנדקס סטטוסים של משתמשים, בעוד שלגוגל תיחסם הגישה. מהלך זה עשוי להמחיש עד כמה גדול כוח המיקוח של שחקניות המדיה החברתית ואיזה פוטנציאל טמון במאגר המשתמשים. מבלי להגזים, שירותים כדוגמת פייסבוק עשויים אף להכריע את הכף בעתיד, וגם בתחום זה אסטרטגיית הרכישות עוד נטויה.

אם בשנים הקודמות עידן הווב 2.0 התאפיין במעורבות הגולש ביצירת תוכן, 2009 היתה השנה שבה הגולש היה גם גם אחראי על דרכי ההפצה של התכנים, כולל תכנים נגועים, וירוסים ותוכנות זדוניות.

היכולת למנוע התקפות אינטרנט ופריצה לחשבונות אישיים הלכה ופחתה גם השנה, כששירותים כגון טוויטר, פייסבוק ואף מנוע החיפוש של גוגל, היוו יעד להתקפות פוליטיות, שירותי מייל רבים נפרצו וחשפו פרטים אישיים של גולשים, ומשתמשי פייסבוק נדבקו בווירוסים רבים.

כך, 2009 המשיכה להציג נתונים מדאיגים בכל הנוגע לפרטיות המידע של המשתמשים באינטרנט (ואף מילה על המאגר הביומטרי). אם מתחשבים בכך שמאות מיליוני גולשים מעלים תמונות אישיות, חושפים מידע אישי ברשת ואף מבצעים רכישות מקוונות, העובדה שגם האתרים הפופולריים לא מאובטחים מספיק היא מדאיגה למדי, ועשויה ללוות אותנו גם בעשור הבא.

מקום של כבוד לישראל

אפשר לקנח במעט אופטימיות לגבי זירת הסטארט-אפים המקומית. גם השנה נערכו תחרויות סטארט-אפים אינטרנטיים, כגון ה-TechCrunch50, ולנציגות הישראלית היה מקום של כבוד עם 4 תארים שונים בתחרות זו. בנוסף, שתי חברות הסטארט-אפ הישראליות, אינוביד ואמובי, התברגו ברשימת חברות הטכנולוגיה פורצות הדרך לשנת 2010, אותה הרכיב הפורום הכלכלי העולמי.

ב-2009, השמות של חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום האינטרנט הופיעו בתדירות גבוהה בבלוגוספירה העולמית, בהן בוקסי, גיגיה, אייבלסטר וקנשו, כעדות נוספת לחוזקו של ההיי-טק הישראלי והאינטרנט בפרט.

למרות שהשנה לא היו אקזיטים ישראליים בתחום, למעט ג'אגה האוסטרית-ישראלית שאולי אף מבשרת על העתיד לבוא, יש לקוות כי בעשור הבא חברות ישראליות אינטרנטיות יהוו חלק גדול מכלל הרכישות שיתבצעו בענף ההיי-טק.