נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, פירסמה היום (ג') נוהל חדש, שאמור לצמצם במידה ניכרת את האפשרות העומדת בפני שופטים להיענות לבקשות דחייה מטעם עורכי דין בהליכים משפטיים.
על-פי הנוהל החדש, ככלל לא יורשו השופטים לאפשר דחיית דיונים, ובפרט דיוני הוכחות, למעט במקרים חריגים שלא ניתן היה לצפותם מראש.
עוד נקבע כי אם הוחלט לדחות מועד דיון, על השופט לקבוע מועד חדש במועד קרוב ככל האפשר, ולשקול אפשרות להטיל הוצאות במקרה הצורך על הצדדים, לטובת הצד שכנגד או לטובת אוצר המדינה.
הנוהל החדש, שייכנס לתוקף בתחילת מארס, הוא חלק מהמהלך הכולל למעבר לשמיעה רצופה של תיקים. במערכת השיפוטית נחושים לשנות את המצב הקיים, שבו תאריכי דיון שנקבעים מהווים ברוב המקרים רק "בסיס לשינויים".
הטענה בהקשר זה מופנית הן כלפי עורכי הדין, המרבים בבקשות דחייה לצורך ושלא לצורך, ובשל סיבות מוצדקות ובלתי מוצדקות; והן כלפי השופטים עצמם, הנוהגים לקבוע לכל יום דיונים יותר תיקים מכפי שניתן לשמוע, מתוך הנחה שחלק מהתיקים יידחו ממילא.
השיטה החדשה, שבה ככלל לא תינתן דחייה במועדי דיונים, תחייב גם הקצאת זמן מספיק לשופטים לכתוב את פסקי דינם, מאחר שהם לא יוכלו ליהנות מיום דיונים שהתפנה לפתע בשל דחיית הדיון, ולהתרכז בהשלמת כתיבת פסקי דין בתיקים האחרים הממתינים להם.
ניצול יעיל
לראשונה, הנוהל החדש מתווה את מתחם שיקול-הדעת של השופטים בבואם להכריע בבקשות דחייה. כך קובעת ביניש כי על השופט לתת משקל מכריע לאינטרס הכללי בדבר ניצול יעיל של הזמן השיפוטי, ולהתחשב באינטרסים של הצדדים - אף אם שניהם הסכימו לדחייה - רק כשיקול משני.
גורם שיפוטי בכיר ציין כי בין עורכי הדין קיימת פרקטיקה, שלפיה היום צד אחד מסכים לבקשות דחייה של האחר - ומחר האחר יסכים לבקשות של חברו.
בין הפרמטרים שעל השופטים לשקול: משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד - ככל שהזמן ארוך יותר כך הנטייה תהיה שלא לדחות את הדיון; ובנוסף, האם הסיבה לדחייה מקורה במחדל של אחד מהצדדים מלבצע את שהיה מוטל עליו.
"טעמים כגון שיקול נוחות, עומס עבודה והסכמת הצדדים אינם מהווים כשלעצמם עילה מספקת לדחיית מועד דיון ראיות", נכתב בנוהל.
אפילו נסיבות יוצאות דופן וחריגות, כגון לידה, חופשת לידה, צו מילואים, מחלה קשה או הלוויה, עשויות שלא להספיק לצורך דחיית דיון, אם ימצא השופט כי היתה אפשרות להיערך לכך מראש ולמצוא פיתרון סביר שיאפשר את קיום הדיון, באמצעות עורך דין אחר.
הנוהל כולל תבניות של שני טפסים, שאותם יחויבו עורכי הדין המבקשים דחייה למלא - הכוללת את הסיבות המדויקות שבעטיין מתבקשת הדחייה, וכן מצב שבו נקבעו לעורך הדין דיונים מקבילים בשני בתי משפט.
הגבלת שיקול-הדעת
במקרה של דיונים מקבילים, נקבע, יידחה הדיון "רק אם לא ניתן לקיים באותו יום ובאותה שעה את שני הדיונים, ולאחר מיצוי אמצעים חליפיים שימנעו את הצורך בדחיית אחד הדיונים, כגון שינוי שעת הדיון, הופעת בא-כוח אחר מאותו משרד, צמצום ההיקף של אחד הדיונים או שניהם". ההכרעה איזה דיון לקיים ואיזה לדחות תיקבע גם על-פי מידת מורכבותו של ההליך, היותו הליך הוכחות, ותינתן עדיפות גם לערכאה הגבוהה יותר.
הנוהל החדש מופנה גם כלפי השופטים עצמם, ומגביל את שיקול-הדעת שלהם. על-פי הנחייתה של ביניש, על השופטים לנמק את החלטתם לדחות או להיעתר לבקשות דחייה, וזאת אף אם הדיון נדחה ביוזמת בית המשפט, ללא בקשה מטעם הצדדים. אם הוחלט לדחות מועד דיון, על השופט לקבוע מועד חדש במועד קרוב ככל האפשר, ולשקול אפשרות להטיל הוצאות במקרה הצורך על הצדדים, לטובת הצד שכנגד או לטובת אוצר המדינה.
"מערכת בתי המשפט מצפה לשיתוף-פעולה עם ציבור עורכי הדין", הודיעה היום דוברת בתי המשפט, "לשם קידום אינטרס משותף לכלל המתדיינים בבתי המשפט, אף שהנוהל החדש יחייב את עורכי הדין להתאמת דרכי עבודתם".
בהקשר זה מציינים במערכת המשפטית כי ההחלטה להתחיל ביישום הנוהל החדש רק בעוד חודשיים, אמורה לתת זמן מספיק לעורכי הדין להתאים את יומניהם ולשנות את צורת עבודתם, כך שלא יטלו על עצמם יותר תיקים מכפי שהם מסוגלים לטפל בהם.
הוועדה שקלה: להטיל אגרה על עורכי הדין
הנוהל החדש באשר לבקשות לדחיית מועדי דיונים גובש על-ידי ועדה שבראשה עמדה נשיאת בית המשפט המחוזי, מוסיה ארד, ועמה ישבו נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, דפנה בלטמן קדראי והשופט יגאל מרזל, לשעבר רשם בית המשפט העליון וכיום שופט מחוזי בירושלים.
ב-4 החודשים שבהם ישבה הוועדה, נשקלה נקיטת אמצעים חמורים יותר מאלה שנבחרו לבסוף, במטרה להרתיע הן את עורכי הדין והן את השופטים מלבקש ולהיענות לבקשות דחייה אינסופיות.
בין האמצעים הללו, למשל, נבחנה האפשרות להוציא את ההכרעה בבקשות הדחייה מידיהם של השופטים הדנים בתיקים, ולהעבירה לידי שופט אחד שיחליט בכל הבקשות - מה שהיה צפוי להקטין את מידת ההתחשבות שלו בצדדים; עלתה האפשרות לחייב את השופטים לדווח לנשיאי בתי המשפט שבהם הם מכהנים על כל בקשת דחייה של דיון הוכחות שהם נעתרו לה; הוצע לחייב את עורכי הדין בתשלום אגרה על הגשת בקשות דחייה; והועלתה האפשרות לחייב את עורכי הדין המבקשים לדחות דיון להחתים את הלקוח שלהם על כך שהוא מודע לכך שבא-כוחו מבקש לדחות את הדיון.
בסופו של דבר, ביוזמת הנשיאה, דורית ביניש, הוחלט להוריד את האפשרויות הללו מעל הפרק, ולנקוט גישה סובלנית יותר, כדי להטמיע את הנוהל החדש תוך הידברות ולא תוך מאבק מול עורכי הדין.
תגובות
* לשכת עורכי הדין: "הנוהל צריך להיות גמיש יותר"
ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון: "אין מקום להחלטה גורפת בענייני דחיות. ראשית, כל בקשה מוסכמת לדחיית דיון צריכה להתקבל, אלא אם יש נסיבות יוצאות דופן המצדיקות דחייה מטעמים שיירשמו. ככל שבקשה לדחיית מועד דיון תוגש מוקדם יותר לאחר שנוצר הצורך בדחייה, יש משקל רב יותר לצורך להיענות לה. אם בקשת הדחייה, בוודאי כשהיא מוסכמת, מוגשת לפני שבית המשפט התחיל להתכונן לדיון הקונקרטי, הרי שכמעט ולא תיווצר פגיעה בזמן שיפוטי, למרות שעלולה להיווצר פגיעה בזמן דיוני.
"כשמדובר בקדם-משפט - יש לנקוט מדיניות של היעתרות לבקשה; ובשלב ההוכחות - יש לסרב לבקשה, כאשר בית המשפט סבור כי אין הצדקה, וקבלתה תגרום לעיכוב משמעותי ובלתי סביר בתיק. במסגרת המדיניות לשמיעת משפטים מיום ליום, דווקא צריכה להיות גמישות רבה יותר בנוגע לדחיות.
"אני מקווה שיישום ההנחיה של הנשיאה על-ידי השופטים ייעשה תוך התחשבות מרבית בנסיבות. האיזון בין שיקולי המערכת לאור העומס והיעדר הזמן השיפוטי, למול הנסיבות המורכבות היומיומיות של עבודת עורכי הדין, מצריך גמישות רחבה יותר מזו המבוטאת בנוהל".
ראש הלשכה הוסיף כי הוא מקווה שברוח זו תיושם ההנחיה.
* עו"ד ציון אמיר: "פתח גדול לצרות"
"אין ספק כי הנשיאה מבקשת ליצור תרבות דיון חדשה, אך כמו שאני מכיר את מתדייני ישראל, אני מעריך כי המדיניות החדשה הזאת תתיקל בקשיי הסתגלות ממשיים. תרבות הדיון שלנו למרבה הצער היא של דחיות והימשכות הליכים.
"צריך לזכור כי המדיניות הזו מכניסה למיטת סדום לא רק את הצדדים, אלא גם את השופטים עצמם. הדחיות סייעו גם לשופטים - שקורסים תחת עומס כבד של תיקים - להתמודד. לכן, יש לי חשש כבד מאוד שהמציאות תנצח את ההנחיות החדשות האלה. הפיתרון והמחלה והסימפטומים אחד הם. הנשיאה מציעה את אחד האמצעים להתגבר על החולאים של המערכת, אך בלי שילוב של אמצעים אחרים, ההנחיות עלולות להפוך לאות מתה.
"יש לי חשש נוסף וחמור יותר. עלולים להיות מקרים מוצדקים, ולא מעט, שבהם בית המשפט ברוח ההנחיות ידחה בקשת דחייה מוצדקת, והתוצאה עלולה להיות פגיעה באינטרס חשוב אחר. יש פה פתח גדול לצרות. הכוונות מאחורי המדיניות החדשה טובות וראויות, אך אני חושש כי היישום שלהן עלול להביא לתקלות קשות אחרות ולמצב שבו אינטרסים וערכים חשובים אחרים ייפגעו כתוצאה מדחיות גורפות".
* עו"ד אילן בומבך: "בית המשפט אינו אמור להכתיב לצדדים כיצד לנהוג"
"כעיקרון ראוי לעשות כל מאמץ לצמצם את עינוי הדין הרב שקיים בבתי המשפט. למרבה הצער, הנוהל החדש של כבוד הנשיאה לא יקדם אותנו באופן חיובי להשגת המטרה המיוחלת. על-פי הנוהל אמור בית המשפט להתעלם ממשאלותיהם, מרצונם ומבקשתם של הצדדים, והוא אמור לשמש מעין אפטרופוס ופטרון עליהם. בכך מוחטאת מטרתו העיקרית של המשפט, והיא לברר סכסוך בין הצדדים. דא עקא, נראה כי בית המשפט קצת שוכח את תפקידו המקורי הזה, והוא למעשה קובע לצדדים כיצד להתנהל גם כאשר האינטרס האמיתי של כל הצדדים, כפי שמשתקף מבקשת הדחייה, הוא אחר.
"בית המשפט איננו אמור להכתיב לצדדים כיצד לנהוג. מה הוא צריך לעשות במקום? לקחת את התיקים שיש אינטרס לצדדים בשמיעתם הדחופה. כך, מצד אחד בית המשפט לא יושב בטל, ומצד שני גם לא יכפה על צדדים פתרונות מאולצים ומלאכותיים שנוגדים את האינטרס שלהם. במקביל, תיקים שמחכים זמן רב לשמיעתם יזכו לגאולה".
* עו"ד יהושע רזניק: "ההנחיות יכניסו את המערכת לסדר וימנעו סחבת"
"ההנחיות יכניסו אחידות לשיקול-הדעת של השופטים אם לדחות או לסרב לדחות דיונים. המצב מאוד פרוץ היום. עורכי דין מגיעים ביום האחרון לבקש דחייה, גם במקרים בהם יכלו להיערך לכך מראש. אי הסדר קיבל איזושהי עקביות בחייי היום יום, וזה לא בסדר.
"ברור לי שבמקרים חריגים בית המשפט יתחשב בצדדים, אך לא ניתן לצפות משופט שברגע האחרון יבטל את כל הדיונים שהיו קבועים לו למשך מספר ימים ברציפות, כשעורכי הדין מתעוררים מאוחר מדי.
:ההנחיות אינן הרמטיות, שיקול-הדעת נשאר בידיו של בית המשפט, אך בעקבות ההנחיות החדשות כולנו - גם עורכי הדין וגם השופטים - נכנסים לתוך מסגרת של זמנים, והכל מתוך מטרה לגרום לכך שהדיונים יסתיימו ולא תהיה סחבת.
"אולי זה לא פופולרי לומר את זה היום, אבל עורכי הדין, בהם אנוכי, יצטרכו להיערך לזה. ברור שהכללים החדשים מכבידים על ציבור עורכי הדין, אבל חייבים להיכנס למשטר הזה. אני חושב שההנחיות האלה יכניסו את המערכת לסדר, ואנו צריכים אותם".