רגע לפני שדן דוד נכנס להשקעה בחברת לידר השקעות , דיווחה היום החברה הבת, גרינסטון , על השקעה במי שנחשבת לתקווה הגדולה של עסקי הקבוצה - EER. ההשקעה משקפת ל-EER, שעד היום שרפה יותר מ-100 מיליון שקל ועדיין אין לה הכנסות או חוזים מסחריים, שווי של 65 מיליון דולר בלבד - הרבה פחות מתמחורה בעסקאות קודמות.
EER, שבשליטת קבוצת שרם-פודים והיזם משה שטרן, מציגה את עצמה כבעלת גישה חדשנית לטיפול בפסולת מוצקה (כולל, בין היתר, סילוק פסולת עירונית, פסולת רפואית ופסולת רדיואקטיבית ברמת קרינה נמוכה ובינונית). לפני כשלוש שנים העריך יצחק שרם, יו"ר EER, כי החברה תונפק עד סוף 2008 לפי שווי של מאות מיליוני דולרים.
בינתיים - בדומה לאין ספור פרסומים אחרים אודות גיוסי הון בשוויים מחמיאים ממשקיעים מקוריאה ועד קזחסטן, פרויקטים בעלי פוטנציאל להכנסות דמיוניות מטקסס ועד צ'רנוביל, ושוק שהיקפו נאמד במיליארדי דולרים - זה עוד לא קרה.
בתחילת 2007 השלימה החברה את בנייתו והפעלתו של מתקן הדגמה ליישום הטכנולוגיה של כילוי פסולת ביתית באעבלין שבצפון: "זה מפעל מאויש שעובד כל הזמן", אומר היזם שטרן ומציין שבחברה עובדים כיום 17 עובדים.
מה מצב החברה היום?
"הסטטוס של החברה מבחינת עסקאות ומבחינת מה שקורה, מעולם לא היה יותר טוב. השוק הגיע אליה מבחינת מה שקורה בעולם. הטכנולוגיה בשלה, יש לנו אישורים פנטסטיים שקיבלנו מהמוסדות פה בארץ. הכול במסמכים, אבל אני מחכה לבעל הבית החדש. מה שקרה בחודשים האחרונים בלידר לא בדיוק עזר לנו, אחד הולך, השני בא, ועוד אין מישהו חדש. פתאום התברר שהטכנולוגיה הזו שיש לנו יכולה להפוך להיות הסטנדרט החדש לטיפול באשפה בעולם. קיבלנו אישורים ממשרד הבריאות שמכיר בטכנולוגיה הזו לטיפול בפסולת רפואית".
דיווחתם על הרבה עסקאות עם גורמים שונים בעולם, אבל שום דבר לא יצא עדיין לפועל.
"יש הצעות. היו פה משלחות מהודו ומארה"ב פשוט לא הוצאנו שום דבר. מה מעניין? מעניין מה קורה בלידר אז אמרנו 'תן לגלים לעבור' ואנחנו נמשיך לעבוד. אני לא יודע אם שמעת את ההצהרות של צחי אפלויג (נציגו של דן דוד, א.ש) שהצהיר שהוא רואה בכל הבית הזה את האפסייד הכי גדול ב-EER".
"לא היה משקיע טוב משרם"
בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הפסידה EER 19.3 מיליון שקל, בהמשך להפסד של כ-30 מיליון שקל ב-2008 ו-21 מיליון שקל ב-2007. בעבר רשמה החברה הכנסה חד פעמית של 2.5 מיליון דולר בגין הענקת רישיון לחברה יפנית, אך במקביל השקיעה סכום דומה בפעילותה ביפן שהסתיימה בשותפות שלא עלתה יפה בעקבות חילוקי דעות עם השותף המקומי, שהוא בעצמו משקיע מרכזי ב-EER.
כאמור, נכון להיום בעלת השליטה ב-EER היא שרם פודים גרופ (שרפ"ג) המחזיקה ישירות ב-8.66% ממניות EER; 3.43% באמצעות שרם פודים טכנולוגיות (שרפ"ט); ועוד 20.43% באמצעות חברת גרינסטון, לשעבר אורדן, חברה בת של לידר (בקרוב בשליטת דן דוד).
משקיעים נוספים ב-EER הם היזם והנשיא שטרן, משקיעים זרים, שלמה נחמה (לשעבר יו"ר בנק הפועלים), ליאון רקנאטי באמצעות רוזמן השקעות וכנף 2000 (קרן השקעות של יוצאי אל-על ואנשי צבא).
ההשקעות בוצעו לפי שווי חברה משתנה לאורך השנים, שבשיאו הגיע למעל 200 מיליון דולר. בתחילת 2009 נעשה ניסיון לבצע עסקת בעלי עניין לפיה ימכרו שרפ"ג ושרפ"ט לגרינסטון את אחזקותיהן תמורת כ-51.6 מיליון שקל (מחיר ששיקף שווי של כ-100 מיליון דולר חברה) אך העסקה טורפדה. היום דיווחה גרינסטון כי העבירה מיליון דולר למימון פעילות EER, לפי שווי חברה מצומק של 65 מיליון דולר .
הזרמת ההון מצד גרינסטון יצאה לפועל לאחר שקבוצת משקיעים בראשות שטרן הזרימה נאותה להזרימו. שטרן, דמות המפתח בחברה, ממשיך לפזר הבטחות גם בימים אילו: "רשויות איכות הסביבה בטקסס, ארה"ב, אישרו שהטכנולוגיה שלנו מתאימה לטיפול בפסולת רפואית באופן מושלם. גם משרד איכות הסביבה פה נתן אישור לטכנולוגיה. מבחינת פעילות החברה בשלה. צריך עוד שותפים לדבר הזה, יש לך משקיעים, יש לך בעלי מניות. צריך להרים את זה".
מה לגבי המעורבות של היו"ר יצחק שרם בחברה?
"לא היה לי מעולם משקיע פיננסי יותר טוב מאיציק שרם. זה למעשה הבייבי של שרם, הוא התחיל איתי את הסיפור מאפס. היה המשקיע הראשון".
שטרן זכה ב-2008 לשכר בעלות של 10.2 מיליון שקל, רובו תשלום מבוסס מניות (הקצאת אופציות למעל 5% מההון של EER). על פי הסכם העסקתו, הוא נהנה מדמי ניהול חודשיים של 105 אלף שקל, החזר הוצאות נדיב, ובנוסף מגלים הדוחות הכספיים, נושא פירעון הלוואה שהעניקה לו EER בסמוך להקמתה לפני כתשע שנים בסך כ-630 אלף דולר, הוסדר באופן שזו תהפוך למענק עד סוף שנת 2012.