בגל התארגנויות העובדים ששוטף את המשק בשנתיים האחרונות, ישנו קרב אחד שחוזר על עצמו בכל פעם שסוגיית ההתארגנות מגיעה לפתחם של בתי הדין לעבודה: הקרב על יחידת המיקוח.
החוק הישראלי קובע כי יש להכיר בהתארגנות של עובדים רק אם יותר משליש מעובדי החברה הצטרפו לארגון עובדים, וזו משימה מאוד לא פשוטה, במיוחד בחברות גדולות. עם זאת, בתי הדין לעבודה הקלו לאחרונה על ביצוע המשימה כשקבעו בפסיקות שונות כי ניתן להכיר בהתארגנות של עובדים מקרב "יחידת מיקוח" בתוך החברה.
מה היא יחידת מיקוח? בדיוק על זה מתגוששים ארגוני העובדים והמעסיקים - משום שאין הגדרה מדויקת ליחידת המיקוח, לבתי הדין לעבודה מתאפשר מרחב רב לפרשנות. אתמול קבע בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שמפעל אקרשטיין בירוחם הוא יחידת מיקוח נפרדת של חברת אקרשטיין, ולכן יש להכיר בהתארגנות העובדים שם, כאשר יותר משליש מהם הצטרפו לאחרונה לארגון "כוח לעובדים".
הנהלת אקרשטיין טענה כי המפעל בירוחם לא יכול להיחשב ליחידת מיקוח נפרדת משום שהפעילות שלו אינה שונה מהותית מן הפעילות של שני המפעלים האחרים של החברה באשדוד ובראש פינה, וכן כי אפיקי הניהול מתבצעים במטה המרכזי של החברה.
משמע העובדים אמנם מועסקים בירוחם, אבל תלושי השכר שלהם מונפקים בהרצליה. על כן, טענה החברה, יש להכיר בהתארגנות רק אם תכלול יותר משליש מכלל עובדי החברה.
הצלחה לא בטוחה
הצלחת העובדים בירוחם אינה מובנת מאליה. בשנה שעברה טענו עובדי מוזיאון גן המדע במכון דוידסון שליד מכון ויצמן כי יש להכיר בהם כיחידת מיקוח נפרדת. כאן התבקש בית הדין האזורי לעבודה בת"א להכיר ביחידת מיקוח על בסיס מקצועי, בשל מהות עבודתם השונה לכאורה של העובדים, ולא על בסיס גיאוגרפי כמו במקרה של אקרשטיין בירוחם. השופטת לאה גליקסמן כוכבי דחתה את הטענה וקבעה: "השוני בין פעילות ההדרכה בגן המדע לבין הפעילויות האחרות של מכון דוידסון אינו מהותי. אין המדובר באתר עבודה מרוחק ונפרד המצדיק לראות בו יחידת מיקוח נפרדת".
פסק הדין בעניין עובדי גן המדע הסיר את אחד החששות הגדולים של המעסיקים: הפחד שכל יחידה בחברה תוכר כיחידת מיקוח נפרדת, אפילו עובדי המחסן. "כשמדובר במעביד שהוא רשת של סניפים רבים או מעביד שפועל בכמה אתרים גיאוגרפיים (רשת בתי קפה למשל - ש.נ), יהיה מקום לשקול אם להכיר בכל סניף או בכל אתר כיחידת מיקוח נפרדת. במקרה הנדון, לדעתנו אין זה סביר שבמקום עבודה קטן כמו המכון תהיה נציגות עובדים נפרדת לכל יחידה", הסבירה השופטת.
השבוע נודע כי יותר משליש מתוך 250 הטכנאים של חברת התקשורת yesה צטרפו להסתדרות, וגם הם מבקשים להכיר בהם כיחידת מיקוח נפרדת. גם במקרה הזה מדובר ביחידה מקצועית. בתי הדין מכירים בזכותם של עובדים להתאגד על בסיס ייחודם המקצועי במקום עבודתם, ולכן יש להניח כי אם תגיע הסוגיה אל הערוץ המשפטי, העובדים יוכרו כיחידת מיקוח.
גם עובדי כללית רפואה משלימה דורשים להכיר בהם כיחידת מיקוח נפרדת. הרשת שייכת לחברת ש.ל.ה שבבעלות שירותי בריאות כללית, וכוללת את רשת מרפאות השיניים כללית סמייל ורשת כללית אסתטיקה. הנהלת ש.ל.ה טענה כי יש להכיר בהתארגנות רק אם תכלול את שלוש הרשתות יחד כיוון שיש אפיקי ניהול רבים המשותפים לשלוש הרשתות. בינתיים הצדדים נמצאים בעיצומו של מו"מ בתיווכו של בית הדין לעבודה.
בשורה התחתונה, ההכרה ביחידת מיקוח מקלה על העובדים וארגוני העובדים לממש את חופש ההתאגדות. היא מהווה פתח להרחבת ההתאגדות גם אל יחידות מיקוח נוספות בחברה, ומאפשרת לעובדים אחרים להבין שההתארגנות היא בהישג יד. או כמו שרמזו השבוע בהסתדרות בהקשר של yes שהטכנאים הם רק ההתחלה.