גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": למרות חוק הטכנאים - הצרכנים עדיין מחכים

שנה לאחר שעבר חוק הטכנאים בקול תרועה, מסתבר כי הצרכנים עדיין מחכים ■ כדי לתקן את המקרר צריך עדיין לקחת יום חופש, וכדי להחליף בלון גז צריך לאחר לעבודה ■ "גלובס" מצביע על הכשלים בחוק ומציע פתרונות

לפני כשנה וחצי נכנס לתוקפו חוק הטכנאים, שמטרתו לצמצם את זמני ההמתנה הבלתי הגיוניים של לקוחות לטכנאים שונים ולמנוע את עוגמת-הנפש הנובעות מאי-הגעתם. החוק קובע כי משך ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים, וכי איחור יזכה את הלקוח בפיצוי ללא הוכחת נזק: 300 שקל עבור איחור של שעתיים ו-600 שקל עבור איחור של 3 שעות.

עוד קובע החוק כי לשם הנוחות, החברות יכולות להציע לצרכן להמתין להתראה טלפונית לקראת בואו של המתקין, אולם הצרכן רשאי לסרב לכך, וכי הודעה על ביטול הגעתו של הטכנאי תתקבל עד 20:00 בערב שקדם לביקור המתואם.

ואולם, למרות הכוונות הטובות שמאחורי החוק, נראה כי מצבם של הצרכנים לא השתפר בהרבה. עבור מרבית הצרכנים, הזמנת טכנאי הביתה עדיין משמעותה התנגשות בשעות העבודה, לאור העובדה שהחוק לא מחייב את החברות להציע מועדי ביקור טכנאי גם בשעות אחר-הצהריים והערב.

"גלובס" קיבץ מספר בעיות מרכזיות שמצריכות טיפול שורש במסגרת החוק:

1. להציע שירות גם אחרי-הצהריים

ע' היא לקוחה שפנתה לספקית האינטרנט שלה כדי לשנות את מיקום נקודת האינטרנט שבביתה. הוסבר לה כי פעולה כזו תעלה 100 שקל, ומועדי ביקור הטכנאי לימים הקרובים שהוצגו בפניה היו בשעות הבוקר בלבד. "הסברתי ששעות הבוקר והצהריים אינן אפשריות מבחינתי כי אני עובדת", היא מספרת, "ונאמר לי כי המועד הקרוב בשעות הערב הוא בעוד חודש - מה שתמוה בעיניי בעיקר עבור שירות שכרוך בתשלום".

במקרה אחר, חברת הגז אמישראגז איפשרה בדיקת תקינות בשעות הבוקר בלבד: נ' מספרת כי כאשר הזמינה את חברת אמישראגז להחליף את מיכלי הגז בביתה, כתנאי להמשך התהליך חייבו אותה לבצע בדיקת תקינות מקדימה באמצעות טכנאי. בדיקה זו אינה כרוכה בתשלום, אך מועדי הבדיקה שהוצעו לה היו בין 09:00 ל-14:00. לאור בקשתה לתאם ביקור לשעות אחר-הצהריים, נענתה כי אלה שעות הבדיקה הרלוונטיות לאזור מגוריה, וכי תוכל לקבל התראה טלפונית של חצי שעה. מכיוון שנ' עובדת בעיר מרוחקת, התראה זו אינה מעשית.

בעקבות פניית "גלובס", ביום חמישי האחרון בשעות הערב המוקדמות הגיע טכנאי לביתה של נ', ללא תיאום או התראה, וביצע את בדיקת התקינות.

מאמישראגז נמסר בתגובה: "אמישראגז היא חברה הפועלת בפריסה ארצית, ולכל אזור פעילות מוגדרות שעות להגעת טכנאי. ללקוחות ניתנת אפשרות של קבלת התראה של חצי מראש לנוחיותם. במקרה הנ"ל הלקוחה סירבה".

2. להציע יותר ממועד אחד בטווח של שעתיים

טקטיקה נוספת של החברות היא לכאורה לעמוד בדרישות החוק, אך למעשה לא להותיר לצרכן ברירה. למה הכוונה? כדי לא להפר את החוק, הן מציעות מועד אחד שעולה בקנה אחד עם החוק ומאפשר הגעה בטווח זמן של שעתיים, אך לרוב מדובר בשעתיים בשעות הבוקר. אם הלקוח לא יכול להתאים את עצמו למועד זה, כל יתר המועדים המוצעים לו נעים בטווחי זמן רחבים הרבה יותר.

כך מסתתרות החברות מאחורי הטענה כי הן עומדות בדרישות החוק, כשבפועל הן לא באמת מספקות ללקוח אפשרויות בחירה רלוונטיות.

כך לדוגמה במקרה של צ', שאמור היה לקבל שירות על תקלה במקרר. "הציעו לי שטכנאי יגיע בטווח המתנה של 3 שעות", הוא מספר. "לאחר שהערתי למוקדנית כי לפי חוק עליהם לתת לי טווח של שעתיים, הוצע לי טכנאי בטווח המתנה של שעתיים - אבל רק במועד אחד ללא אפשרות בחירה. אם אסכים להמתנה של 3 שעות, כך הסבירה, יעמדו בפניי מספר אפשרויות בחירה".

"על נותן השירות לעשות הכל כדי למצוא מועד ביקור שיתאים לצרכן. התנהלות של נותן שירות המציע מועד אחד אפשרי, כשמנגד קיימים תאריכים נוספים בהם הצרכן יידרש להמתין מעבר לזמן ההמתנה שנקבע בחוק - נראית בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק", מדגישה עו"ד יעל כהן-שאואט, יועצת משפטית במועצה הישראלית לצרכנות.

לדבריה, "אם הקלקול מונע את השימוש העיקרי שלשמו נקנה המוצר, על היצרן לתקן את המוצר תוך יום עד 3 ימים - ובמקרה של מקרר תוך יממה. אם הקלקול אינו מונע את השימוש במוצר, התקנות קובעות כי על היצרן לתקן אותו תוך 7 ימי עבודה".

3. החלת התקנות גם על מתקינים

לפי החוק, טכנאי הוא נותן שירות מטעם החברה בתקופת האחריות על המוצר ואחריה. אבל מה קורה כאשר אדם רכש מכשיר חשמלי - ומי ש"הבריז" הוא המתקין/מוביל של המכשיר הנרכש? האם מקרה כזה נכלל תחת חוק הטכנאים?

כך לדוגמה במקרה של ש', אשר רכש ב"בונדד חשמל" מקרר ושני מסכי טלוויזיה: "המקרר הגיע לביתי במועד המוסכם, ולהובלת מסכי הטלוויזיה נקבע מועד אחר - אולם המתקין לא הגיע ולא הודיע. כשטלפנתי לחנות נאמר לי כי הוא נמצא בחו"ל וכי אצטרך לחכות עד שישוב. בסופו של דבר אחרי כשבועיים המתקין הגיע, אולם הוא הביא עימו דגם אחר מזה שהזמנתי, כך שהתנגדתי לבצע את ההתקנה ודרשתי לבטל את העסקה על המסך".

ש' פנה למשרד התמ"ת במטרה לבדוק האם זכאי לפיצוי בהתאם לחוק הטכנאים, שם הודגש בפניו כי היות ומדובר על "הובלת טובין" - התיקון לחוק אינו חל על מקרים אלה.

אולם, כפי שהשיבה ח"כ אורית נוקד לפנייתו, המקרה רלוונטי לסעיף האחריות והשירות שלאחר המכירה בתקנות הגנת הצרכן, בהן מוגדר כי "נדרש ביקור טכנאי במעונו של הצרכן לשם קיום חיובי היצרן לאחר מכירת הטובין, יתאם היצרן עם הצרכן את המועד ושעת הביקור".

ומחדד הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי: "במקרים בהם היצרן דורש כי התקנת הטובין תעשה על-ידו, מה שנפוץ למשל ברכישת מכונות כביסה - אזי חוק הטכנאים תקף. אבל, הוראות החוק אינן תקפות על הובלת המוצר או התקנה שאינה מחויבת לפי הוראות היצרן".

ח"כ נוקד המליצה לש' לפנות לערכאות המשפטיות, וכך הוא עשה. בסופו של דבר הושגה פשרה עם החנות שביטלה את העסקה חלקית ופיצתה אותו עבור המסך. פיצוי עבור אי-הגעת הטכנאי לא נכלל בפשרה.

לא להסס לתבוע פיצוי כספי

ע' הוא לקוח של yes המתגורר בירושלים. לפני זמן מה הוא הזמין טכנאי של החברה לתיקון תקלה בממיר. טווח שעות הגעת הטכנאי שנמסרו לע' היו בין 17:00 ל-19:00 (לבקשתו לקביעת שעות מאוחרות יותר נמסר כי זהו הטווח המאוחר ביותר והרלוונטי לאזור מגוריו).

בשעה 18:00 צלצל ע' למוקד yes בכדי לוודא כי הטכנאי אכן יגיע - וזכה לתשובה חיובית. בשעה 18:30 צלצל הטכנאי ומסר כי יתעכב ויבוא בין 19:00 ל-21:00. ב-20:30 הטכנאי צלצל שוב, התנצל ו"הזיז" את מועד הגעתו לטווח שבין 21:00 ל-23:00. הטלפון השלישי מהטכנאי בישר כי לא יוכל להגיע כלל.

למחרת היום פנתה נציגת yes ללקוח והציעה מיוזמתה פיצוי של 15 סרטים. "זכרתי כי החוק קובע כספי פיצוי מוגדר, לפיכך לאחר עיון בסעיפיו צלצלתי ל-yes בדרישה לפיצוי הקבוע בחוק על סך 600 שקל", אומר ע'. "ב-yes השיבו כי כבר קיבלנו פיצוי, אולם הערתי את תשומת-ליבם לכך שלפי חוק עליהם להציע לי את האפשרות לבחור בין הפיצוי הכספי ובין פיצוי אחר, ומכאן שאני בוחר לוותר על הסרטים ומעדיף את הזיכוי הכספי - וכך היה".

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר