גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שבעת החטאים של שוק ההון

מהעדפת הנוסטרו על כספי הלקוחות ועד דחיפת סחורת-חיתום ומניות-אחיות לתיקים

בתי ההשקעות הפכו בשנים האחרונות משחקן שולי לגורם מרכזי בשוק ההון, והם מנהלים כיום מאות מיליארדי שקלים מהכספים שלנו. במקביל לצמיחה החדה בהיקף הפעילות, החלו הברוקרים להתמודד עם דילמות שונות המלוות כל עסק גדול הפעיל בכמה זירות.

הבנקים רגילים לכוח ולעוצמה. הפיקוח והבירוקרטיה שם הדוקים, ומקשים על מנהלים לחטוא בניגוד עניינים (אם כי גם שם זה קורה לעתים). בענף ההשקעות הפיקוח רופף יותר, מה שמותיר כר נרחב לשיקול דעת של המנהלים, והבחירה לא תמיד קלה וברורה. לכל שחקן סדרי העדיפויות משלו: רווחיות או נתח שוק, או אולי יצירת קשרים עם גורמים בכירים בעולם העסקים.

הלקוח, על פי רוב, אינו מודע לניגודי העניינים, שנשארים ברמת הרכילות בברנז'ה של שוק ההון, ורק לעתים נדירות מתפוצצים החוצה כמו בפרשת פסגות. "גלובס" מציג את ניגודי העניינים הבולטים בשוק ההון.

1 לדחוף סחורה מהחיתום ללקוחות

בית השקעות שיש לו פעילות חיתום חובש שני כובעים: באחד הוא מוכר את הסחורה, וכמוכר הוא מעוניין במחיר הגבוה ביותר. בכובעו השני הוא בצד הקונה את הסחורה, מעצם היותו משקיע מוסדי, וככזה הוא מעוניין במחיר הנמוך ביותר.

ישנם לא מעט מקרים שבהם גופים הקשורים לחתם קונים חלק מרכזי בהנפקה, ובמקרים קיצוניים, ללא השתתפותם הערה ההנפקה הייתה נכשלת. התירוץ השכיח הוא ש"ההנפקה מאוד אטרקטיבית". אבל איך זה שבמקרים מסוימים רק הגופים הקשורים לחתמים מאתרים את ההזדמנות הנדירה באותה הנפקה, וגופים אחרים פשוט "מפספסים" אותה?

2 השקעה של מוצר בית אחד בשני

לבתי ההשקעות יש מגוון מוצרים, החל מקרנות נאמנות, ניהול תיקים וקופות גמל, וכלה בתעודות סל וסטרקצ'רים. יש מקרים של מוצר אחד שמושקע ברעהו, כמו קרן נאמנות שקונה את תעודות סל שבית ההשקעות מנפיק.

האם בביצוע השקעה שכזו רק טובת הלקוח הייתה לנגד עיני בית ההשקעות, או שאולי שיקולים אחרים הניעו את ההחלטה, כמו הגדלת מקורות ההכנסה או ניפוח פיקטיבי של נתח השוק (בזכות ספירה כפולה של המוצר)? וכאשר מחליטים להשקיע במוצר של הבית, האם בית ההשקעות בדק באמת שזו האלטרנטיבה הטובה ביותר למשקיע מבין המוצרים הדומים הקיימים בשוק? לא בטוח.

3 חברה שהיא לקוחה של בית ההשקעות

יש חברות ציבוריות שהן, או בעלי השליטה בהן, לקוחות של בית ההשקעות, למשל באמצעות ניהול תיקים, שירותי ברוקראז' וכדומה. מצד שני, אותו בית השקעות הוא גם משקיע מוסדי המשקיע באותן חברות ומצביע באסיפות. בנושאים רגישים שעומדים להצבעה, דוגמת שכר מנהלים או עסקת בעלי עניין, עלול למצוא עצמו בית ההשקעות מתלבט בין ההחלטה הנכונה לחברה הציבורית לבין רצון לשמור על קשרים טובים עם החברה ובעליה, שהם לקוח חשוב שלו.

שוק ההון הישראלי קטן יחסית ובו מעט דמויות דומיננטיות. כשזה המצב, האם תמיד יצביעו באסיפה הכללית בהתאם לטובת העמיתים?

4 העדפת הנוסטרו על פני הלקוחות

שוק ההון ככלל, וזה המקומי בפרט, מציע לעתים הזדמנויות השקעה בהיקף מוגבל. כאשר בית ההשקעות נתקל בהזדמנות שכזו עליו להחליט מי ייהנה ממנה: אם יקצה אותה לתיקי הלקוחות, הרווח שלו יהיה זניח, שכן דמי הניהול כתוצאה מהשקעה טובה יעלו באופן שולי. מנגד, אם יקצה את ההשקעה לנוסטרו, הרי שהרווח (בהנחה כמובן שמדובר בהשקעה מוצלחת) כולו שלו. עכשיו זה עניין של סדרי עדיפויות - האם חשובה יותר טובת הלקוח, או שורת הרווח של בית ההשקעות?

5 שירותי אנליזה למניות

להמלצות על מניות יש לעתים השפעה על השוק, וביכולתן להפיל או להטיס מניה אם יש בהן מידע חדש ומעניין. בית השקעות שיש לו המלצה חריגה על חברה, בעצם מחזיק במידע פנים לגבי התנהגותה הצפויה של המניה. את המידע הזה ניתן לנצל היטב להתאמת הפוזיציות בתיקי ההשקעות ובנוסטרו.

הפיתוי להתאים את הפוזיציה הוא גדול, ולען רצוי שיהיו שתי מחלקות נפרדות של אנליזה: מחלקת SELL SIDE, המפרסמת את ההמלצות, ומחלקת BUY SIDE האחראית על ניהול ההשקעות. רוב בתי ההשקעות מקפידים על ההפרדה, השאלה היא האם שתי המחלקות באמת מופרדות ואינן יודעות מה כל אחת עושה.

6 שירותי ברוקראז' מבית

ניהול השקעות כרוך כמובן בקנייה ובמכירה של ניירות ערך, שעליהן אחראית מחלקת הברוקראז'. פעילות זו היא על חשבון הלקוח, מעבר לדמי הניהול הנגבים ממנו. במקרים רבים, בתי השקעות שהם בעלי שירותי ברוקראז' מעבירים את כל הפעולות שהם מבצעים בניהול ההשקעות דרך חברת הברוקראז' של הבית. האם הם מקבלים את המחירים והשירות הטובים ביותר? לא בטוח.

ריבוי פקודות קנייה ומכירה מעלה את ההכנסות של פעילות הברוקראז', כך שמנהלי ההשקעות עלולים להיות עם אצבע קלה מדי על ההדק, בכל הקשור למכירה וקנייה. לאחרונה הגבילה רשות ניירות ערך את השימוש בשירותי הברוקראז' מבית.

7 העדפה לחברות אחיות

בתי ההשקעות הגדולים נמצאים בבעלות קבוצות גדולות במשק, המחזיקות בחברות נוספות. לדוגמה, כלל פיננסים שמוחזקת על ידי קונצרן אי.די.בי; אקסלנס השייכת לקבוצת דלק; ומגדל המוחזקת גם על ידי בנק לאומי. האם אותם בתי השקעות יכולים להיות אובייקטיבים כאשר הם מפרסמים המלצות על חברות הקשורות לבעלים? האם ייתכן שהם עלולים לחוש מחויבות לקנות בהנפקות של אותן החברות, גם אם התנאים לא ממש אטרקטיביים?

במקרים קיצוניים יותר, המצב עלול להגיע לכך שבית ההשקעות ייחשף למידע פנים באותן חברות, ויוכל להתאים את הפוזיציה שלו לפני שהמידע יהפוך לפומבי.

עוד כתבות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת 9.28 מיליארד דולר שציפו האנליסטים ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים גלובליים במהלך הרבעון, ב-80% יותר מהצפי ● החברה נתנה תחזית מאכזבת לרבעון השני

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית