גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תאונה מתוקשרת

האם השריטה בתדמית טויוטה תהפוך לדפיקה בשלדה של כל תעשיית הרכב היפנית?

המפליא בסערה המתחוללת עתה סביב טויוטה הוא, כי במציאות האמריקנית קריאות של יצרני רכב להחזרת מכוניות לשם תיקון תקלה שהתגלתה לאחר מכירתן מתרחשות לעתים תכופות, והדבר אינו יוצרות תהודה ציבורית כה עזה. די לסקור את האתר US Recall News כדי להיווכח, כי בשבועות האחרונים נקראו מכוניות פונטיאק בגלל בעיה דומה לזו של טויוטה - דוושת הגז נתקעת בשטיחון, מכוניות הונדה נקראו בשל בעיה בהפעלה החשמלית של החלונות, מכוניות קמפינג נקראו בשל סיכון גבוה לתאונות, ומשאיות נקראו למוסך בשל מערכת מעצורים לקויה.

רק בשבוע שהחל ב-6 בפברואר השנה נקראו לתיקון מכוניות של לפחות 10 יצרנים, כאשר שבוע קודם לכן נקראו מכוניות ממספר דומה של יצרנים אחרים.

אם כן, מה גרם לסערה ציבורית סביב הקריאה המאסיבית של מכוניות טויוטה, סערה שהביאה להפחתה תלולה בהזמנות לרכבים מתוצרתה ולפגיעה קשה בתדמית החברה, אשר עד לפני זמן קצר היתה החברה המחוזרת ביותר על-ידי ציבור הצרכנים בכל רחבי העולם?

אין ספק כי השידור מקפיא הדם של אותו אבי המשפחה שנהג במכונית טויוטה וניסה נואשות באמצעות הטלפון הנייד לקבל עזרה, כשהוא מתחנן שמישהו יעזור לו לעצור את המכוניות הדוהרת שדוושת הדלק שלה נתקעה ולהציל אותו ואת בני משפחתו - זעזע רבים.

הסוף הטרגי של אירוע זה, כאשר המכונית הידרדרה לצדי הדרך וכל 4 בני המשפחה נספו, יצר באזז שלילי שהדהד בכל רחבי ארצות-הברית והעולם. אירוע זה ממחיש את עוצמת הדרמה שנוצרת באירוע שבו מעורב אדם אחד או משפחה, המוצג כסיפור אנושי נוגע ללב, כפי שהתרחש בתאונה זו. במקרים כאלה נוצרת בקרב מספר גדול של בני אדם שנחשפו לכך הזדהות אמיתית עם גיבורי אותו סיפור, והדבר משפיע עליהם יותר מאשר דיווח סטטיסטי על אסון טבע כלשהו.

היסטוריה של תגובה איטית

התאונה המתוקשרת הזאת, אשר כל מי שיש ברשותו מכונית טויוטה הפנים מיד את פוטנציאל הסיכון האישי שלו בעת נהיגת המכונית, זעזעה מיליונים רבים - כולל 8 מיליון בעלי מכוניות הטויוטה שנתבקשו להגיע בדחיפות למוסכי החברה, שמיהרו מאוד לעשות זאת לאחר שהאירוע החל להתגלגל והתברר כי כתוצאה מתקלה זו בדוושת הגז אירעו תאונות נוספות שב-19 מתוכן נספו נהגים ונוסעים.

אך סיפורה של טויוטה לא התחיל בתאונה זו. בשנת 2007, במהלך 2008, וגם בסתיו האחרון, קראה טויוטה למכוניות Camrys ולקסוס בשל דוושת גז שנתקעה בשטיחון. מאז חודש דצמבר 2008, לפני כשנה ורבע, כבר החלו להגיע תלונות של לקוחות שקבלו על דוושת הגז שנתקעה בעת שנהגו במכונית.

עתה מתברר, כי לחברת טויוטה היסטוריה ארוכה של מה שנראה כמדיניות הדוגלת בתגובה איטית לבעיות שמתגלות במכוניות לאחר שכבר עזבו את פס הייצור ועברו לידי הקונים. בשנת 1996 גילו מהנדסי טויוטה בעיה קריטית במנגנון ההגה של מכונית ה-4Runner ששווקה בארצות-הברית.

אך רק 8 שנים לאחר מכן, לאחר שנפתרה הבעיה המכנית, ביקשה טויוטה מבעלי הרכבים האלה להגיע למוסכים כדי לתקן את פגם ההיגוי. המשמעות של מידע זה היא קשה ביותר, שכן במשך 8 שנים החברה הסתירה את פגם הייצור הבעייתי, מתוך תקווה כי אולי לא יתרחשו עקב כך תאונות קשות.

כאשר תופעות חמורות אלה ואחרות הגיעו לתודעת הציבור, נוצר פער גדול בין האופן שבו נתפסה החברה עד למשבר הנוכחי, כאחת החברות האמינות ביותר בענף הרכב, לבין המציאות הקשה שטפחה על פני רבים. כך הפך מותג-על יוקרתי ומוערך למותג המשדר מסרים של חוסר אמינות, הגובל בסיכון חייהם של אלה הרוכשים אותו.

ראשי החברה, המבינים עתה היטב את עוצמת הנזק שנגרמה להם, עדיין ממשיכים לנסות ולהמעיט בעוצמת הבעיה. אקיאו טויודה, מנכ"ל טויוטה ונכדו של מייסד החברה, יצא עם הודעה אישית לציבור רק לאחר שחלף שבוע מאז שהתאונות שאירעו למכוניות הפכו לנושא המדובר ביותר בתקשורת: "החברה מוכנה לשיתוף-פעולה מלא ואמיתי, ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו להתמודד עם הנושא באופן שיעניק ללקוחות שלנו ביטחון ושקט נפשי", אמר, בסגנון שנראה כמו התחמקות הגובלת בהתנשאות. גם דובר החטיבה האמריקנית של טויוטה, ג'יימס ווייסמן, הודה: "אנחנו מודעים לכך שיכולנו לתקשר טוב יותר כחברה, אבל ביצענו מהלכים משמעותיים כדי להתמודד עם הבעיות".

כל מומחה לניהול משברים יוכל להצביע מיד על דפוס פעולה שגוי, המעצים את המשבר במקום לצמצם אותו. מאז שהמנכ"ל החדש, אקיאו טויודה, נכנס לתפקידו לפני כשנה, החמיר הנתק התקשורתי בין החברה לבין הציבור. שכן טויודה מתעלם מהמדיה, בין אם בשל ביישנותו או מסיבות אחרות. העובדה היא שעד שפרץ המשבר הנוכחי, הופיע טויודה רק פעם אחת במדיה, וגם אז במשך 75 שניות בלבד.

תופעה מוזרה זו נתפסת על-ידי רבים כסוג של התנשאות, הנוגדת את הכללים הבסיסיים של תקשורת בין חברה לבין קהלי היעד שלה, ובמיוחד עם הלקוחות שלה, ששילמו במיטב כספם כדי לרכוש רכב מתוצרתה. בכך גם הונח היסוד לתשתית תדמיתית הרסנית, הפורצת ומתעצמת כאשר מתרחש משבר.

הפסדי-עתק

הפגיעה שנגרמה לחברת טויוטה אינה פשוטה. מעריכים כי הפסדי החברה במכירות יגיעו השנה ל-880 מיליון דולר, ועלות הקריאה לתיקון של מיליוני המכוניות תגיע ל-1.1 מיליארד דולר. נוסף על כך מסתבר, כי משבר טויוטה מכה גלים וגורם נזקים גם מעבר לחברה עצמה. יצרני המכוניות היפנים האחרים מאמינים, כי כתוצאה מהמשבר ייגרמו גם להם נזקים קשים. קואיצ'י קונדו, סמנכ"ל הונדה, ומסאו אוהמיצ'י, סמנכ"ל מיצובישי, אומרים כי המשבר של טויוטה עלול לגרום נזק לכל תעשיית הרכב היפנית.

משברים נוצרים בדרך-כלל כתוצאה מכשלים נקודתיים ומתמשכים. במקרה של טויוטה, על-פי הפרסומים, נוצר המשבר הנוכחי כתוצאה משורה ארוכה של כשלים, המצביעה על בעיות נוספות בתפקוד החברה, ככל הנראה ברמת האסטרטגיה. גורמים המקורבים למשפחת המייסדים רומזים כי בגלל שבמשך 14 שנה, לפני שנכדו של מייסד החברה נכנס לתפקידו כמנכ"ל, היא נוהלה על-ידי מנהלים שכירים, ולשיטתם זוהי הסיבה להיווצרות בעיות, שבניהול האחראי של משפחת המייסדים לא היו מתרחשות.

לפני כשנתיים התפרסם מאמר במגזין היוקרתי "ניו-יורקר", שהציג נתון שלפיו שנת 2007 היתה השנה הראשונה שבה המכירות של טויוטה בארצות-הברית עברו את אלה של ספינת הדגל האמריקנית בתחום ייצור הרכב, הלא היא ג'נרל מוטורס. המגזין הביע תמיהה, כיצד החברה היפנית רוצה להיתפס כחדשנית בעוד שבפועל היא עוסקת בחיקויים, והגדיר אותה כ"חסרת דמיון וביורוקרטית".

כותב המאמר קבע כי הסיבה לכך היא בהגדרת המושג חדשנות. שכן, על-פי הגישה האמריקנית שהמייצג שלה הוא סטיב ג'ובס, המנכ"ל המיתולוגי של אפל, חדשנות מתמקדת בפיתוח מוצרים חדשים וייחודיים ובפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, בעוד שהחדשנות של טויוטה התמקדה בתהליכים שברצפת הייצור, במטרה אחת - לייצר כמה שיותר מכוניות בזמן קצר יותר ובמספר נמוך יותר של עובדים.

כך למשל, פיתחה טויוטה זמזם מיוחד, המאפשר לכל עובד על קו הייצור להפסיק את פעילות ההרכבה כאשר הוא מזהה תקלה כלשהי. זמזם נוסף מיועד לכך שהעובד ילחץ עליו כאשר הוא מזהה צורך באספקה מיידית של חלפים כלשהם. לשון אחרת, טויוטה התמקדה בפס ייצור יעיל יותר.

חדשנות על רצפת הייצור

גישה זו קסמה כמובן ליצרני מכוניות אחרים, שיישמו בקווי הייצור שלהם את מרכיבי החדשנות שטויוטה פיתחה. אך בעוד שטויוטה הסתפקה בחדשנות זו ולא השקיעה משאבים בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, המשיכו היצרנים האחרים להשקיע במוצרים ובטכנולוגיות חדשות. כותב המאמר מציין, כי בשנת 2006 התגלו ברכבים של טויוטה כשלים הנובעים מבעיות איכות כתוצאה מהאסטרטגיה החד-כיוונית של החברה.

עתה, כאשר כל כלי התקשורת מנתחים את ההיסטוריה של טויוטה, ברור כי הכשלים המתרחשים בה זה מספר שנים הם תוצאה של גישה אסטרטגית שהתקבלה במודע על-ידי מנהליה - להגיע לשוק עם מספר גדול ככל האפשר של מכוניות, במחירים מתחרים המבוססים על עלויות ייצור נמוכות.

כולנו חייבים להודות, כי אסטרטגיה זו אכן פעלה היטב, אך נטישת החדשנות המוצרית והטכנולוגית טופחת עתה על פניה של טויוטה. כל עוד הכשלים המכניים לא גרמו לתאונות מתוקשרות, נתפסה טויוטה על דגמיה השונים, כולל הלקסוס היוקרתי, כמכונית חלומית שהפכה למבוקשת ביותר בעולם. עתה, ב"הפוך על הפוך", צופים אנליסטים כי הנפילה הצפויה במכירות של טויוטה עשויה להציל את ג'נרל מוטורס המקרטעת ולהחזיר אותה למסלול של צמיחה.

הכותב הוא יועץ לשיווק www.trends-news.com

טויוטה לא לבד - דוגמאות לאיסוף כלי רכב בשל תקלות

  1. 10.2009 - פורד החזירה למוסכים 4.5 מיליון כלי רכב. הסיבה: חשש להתלקחות הרכב עקב תקלה בבקרת השיוט.
  2. 04.2008 - החטיבה האמריקנית של פולקסווגן הודיעה על החזרתן למוסכים בארה"ב של 410 אלף מכוניות בעלות גיר אוטומטי מדגם פסאט. הסיבה: תקלה פוטנציאלית במגן החום.
  3. 07.2000 מיצובישי מחזירה 514 אלף מכוניות פרטיות ומשאיות קלות לטיפול מיידי. הסיבה: בעיות מנוע וכן כשלים בטיחותיים בחגורות הבטיחות ובמערכת הבלימה
  4. 12.1998 פורד מחזירה לתיקונים במפעליה 3.3 מיליון מכוניות מארה"ב ומקנדה. הסיבה: תקלות שנגרמו מחלודה בתמוכות המנוע ובתמסורות.

מקור: סוכנויות הידיעות

עוד כתבות

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע לתושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית שאושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

למה הצבאות של מדינות ערב כל כך לא יעילים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

פגיעה ישירה של כטב"ם באזור מטולה; צה"ל תקף בלבנון

חיזבאללה שיגר כטב"ם נפץ לעבר מטולה, לאחר שחיל האוויר ביצע תקיפה מסיבית של כוח רדואן • הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח הפצמ"רים אתמול מרפיח לכרם שלום • דיווח: שורת מדינות מגלות פתיחות להקמת כוח שמירת שלום ערבי • צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח; מקור בחמאס לאל-מיאדין: "נוטים להפסיק את המשא-ומתן" • עדכונים בולטים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר