גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' רייכמן: "הדימוי של המרכז הבינתחומי כבית-ספר 'צפוני' - שגוי"

מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, מהמוסדות האקדמיים המובילים ללימודי משפט בישראל, בראיון ל"גלובס": "כשאמרתי שאקים את הרווארד הישראלית, חשבו שאני הזוי"

"בתיכון הייתי קצת מרדן. בשישית הבאנו נחש בבקבוק, ועל זה אמר לי המורה לספרות: 'רייכמן, אתה תגיע רחוק - רחוק מכותלי בית-ספרנו'. העיפו אותי מהתיכון, אבל קיבלתי חנינה מהמנהלת: הייתי צריך להגיע אליה אחת ל-3 שבועות לשיחות נפש".

את הדברים האלה מספר פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, מהמוסדות האקדמיים המובילים ללימודי משפט בישראל, בראיון ל"גלובס".

"הייתי גם שוער כדורגל טוב מאוד - עד שקיבלתי גול באליפות התיכונים מ-30 מטר. ירדתי על הברכיים לקחת, וזה פגע לי בכתף, ומרוב בושה עזבתי. היו לי ידיים שמאליות. אפילו כשרחצתי מכוניות במוסך, הלקוחות לא היו מרוצים. אז לא היתה ברירה: אם הוא לא יודע לעבוד, אז הוא צריך ללמוד. כן, אם לא היו לי ידיים שמאליות, יכול להיות שהייתי היום מוסכניק".

אהרן ברק, מתרגל

"הייתי קצין בצנחנים", מספר רייכמן. "השתחררתי ב-1963 ונרשמתי ללימודי היסטוריה וספרות בתל-אביב. רציתי להיות עיתונאי, כתב צבאי. הם היו היחידים שיצאו לפשיטות עם הכוחות, בעיקר הצנחנים. הגשתי מועמדות לעיתון 'במחנה', והם ביקשו שאכתוב משהו. כתבתי בנאיביות על פיצוץ שרונה על-ידי הלח"י, וזו תקופת בן-גוריון, מפא"י. הם אמרו שהכישרון ניכר - אבל לא בבית-ספרנו. ואז, במקרה, הגיע אלינו הביתה ידיד משפחה, שאמר שאם היה מתחיל מהתחלה, - היה הולך להיות עורך דין. אז אמרתי, בוא נראה.

"נרשמתי לאוניברסיטה העברית וראיתי שהמקצוע מרתק. הוא עוסק בחיים, במציאות, בשאלות איך צריכה להיות ההתנהגות האנושית. נשביתי בקסם, הקדשתי את כל-כולי.

"היו לי מורים נהדרים. לימדו שם שופטי העליון משה זילברג, שמעון אגרנט, אלפרד ויתקון, חיים כהן ויואל זוסמן. המתרגל שלי היה מורה נפלא, בן 27, בשם אהרן ברק. היה מתח באוויר, התחילו ליצור שם את המשפט הישראלי המקורי.

"לא עבדתי, והמשפחה עזרה לי. חיינו בצניעות. היינו הולכים ברגל לרחמו ואוכלים בשוק אורז עם חתיכת קציצה ושותים גזוז. בסופי שבוע הייתי מקבל מאבא את הקטנוע".

מהאקדמיה לפרקטיקה

"סיימתי את לימודיי בהצטיינות, והדיקן ביקש שאשאר באקדמיה", אומר רייכמן. "אמרתי לו שהמשפט הוא בפרקטיקה, והלכתי להיות עורך דין. התמחיתי בבית המשפט העליון אצל בנימין הלוי, ועבדתי אצל אבא של צלי ורפי רשף. הופעתי בבג"צים בהצלחה גדולה. התמחיתי במשפט מסחרי ובליטיגציה, אבל אמרתי לעצמי: להעביר את החיים בייצוג, בלנהל משא-ומתן, בלהעביר כסף מאחד לשני ובדרך לגבות שכר-טרחה - לא נותן לי משמעות. חתכתי את המשכורת בחצי, והלכתי להיות אסיסטנט באוניברסיטת תל-אביב.

"הגעתי לשם ב-1969. אמנון רובינשטיין היה כוכב זוהר, הראשון ששבר את הפורמליזם ביחס לסטודנטים, התייחס לבעיות החברה ונקט עמדות מוסריות. הוקמה אגודה של שלטון החוק, והוא חיפש סטודנטים שיתנדבו. אני הייתי בצוות היחיד שהשלים את המשימה שלו - גילינו ילד נורמלי, אינטליגנטי, שמאושפז בין חולים בבית טינה. הוא סבל מרעב בחצור-הגלילית, ובטעות איבחנו אותו כמוגבל או כבעל לקויות נפשיות, אישפזו אותו, והוא הפך לעובד ללא שכר של בעלי המקום. חילצנו אותו. בעקבות הדו"ח שלנו, סגרו את המקום".

למה לי פוליטיקה

"ב-1973 כתבתי דוקטורט בשיקגו", מספר רייכמן. "הייתי כבר נשוי. אשתי היתה רופאה, עשתה שם התמחות בגינקולוגיה. כשפרצה המלחמה, טסתי לארץ ונלחמתי במג'דל שמס, פיקדתי על כוח משימה. חזרתי מפשיטה, הלכתי לישון ב-4 בבוקר, וכשקמתי, בערך ב-11, ישב מישהו ליד האוהל שלי, לא היה לו לב להעיר אותי, ואמר לי: 'אחיך נהרג'.

"אמנון רובינשטיין הגיע לשבעה בבית הוריי. הוא ביקר את אמנון אברמוביץ', שהיה תלמיד בפקולטה למשפטים, ראה אותו שרוף והיה מזועזע. היו לנו שיחות על פעילות פוליטית או ציבורית, יצאנו לחצר, ושם הוא החליט שצריך לעשות משהו. חזרתי לארה"ב להשלים את הדוקטורט בכאב לב גדול, וב-1975, כש'שינוי' הוקמה, עזרתי לאמנון. הייתי יו"ר ועדת הביקורת בדש, ניהלתי משא-ומתן עם שמוליק תמיר לפרק את דש, ועזרתי לאמנון עד שנכנס למרצ, שלא ייצגה את השקפותיי. לאחר מכן עזרתי לפורז, שעזב את מרצ, להקים מחדש את 'שינוי'.

"ברגע שחשובה לך החברה הישראלית ועתידה, ויש דברים שלא מקובלים עלייך, אתה רוצה לסייע. זה מה ששלח אותי להשקיע 8 שנים מחיי בחוקה בישראל. נלחמתי לשנות את שיטת הממשל וליצור מצב שיתקבל חוק זכויות האדם. היו סקרי דעת קהל שנתנו לחוקה לישראל 14 מנדטים, אבל אני אמרתי שהרעיון של החוקה לא ייעשה בו שימוש פוליטי. כל חיי הייתי יזם לתועלת הציבור, בלי שרציתי להיבנות או להתקדם פוליטית".

חוקה לישראל

"ב-1986, כשהייתי דיקן הפקולטה למשפטים בתל-אביב, זימנתי אליי כמה פרופסורים ואמרתי: 'אנחנו כותבים חוקה'", נזכר רייכמן. "לקח לנו שנה וחצי. זה היה כל-כך מרגש לכתוב, שהייתי בטוח שגם חברי הכנסת ייקחו את המסמך וידונו בו. הרצון היה לשים על השולחן כלי חינוכי שיבטא את הערכים שבשמם נוסדה מדינת היהודים. הנשיא הזמין אותנו להצטלם, וראש הממשלה והחברים מהפקולטה אמרו 'עשינו את שלנו'. אני הקמתי את תנועת 'חוקה לישראל', אולי המבצע השני הכי קשה בחיי, עם כמה סטודנטים שהתנדבו, ביניהם הג'ינג'י מהאגודה, אליעד שרגא.

"תארו לעצמכם, בא פרופסור ומנסה לשנות את שיטת הממשל בארץ. הצטרפו אליי שניים: אריה רוטנברג, פרסומאי, ואל שווימר, שעזר לנו לגייס כספים. שווימר הוא דמות הירואית בפני עצמה: מהמח"ל, הביא מטוסים במלחמת השחרור, הקים את התעשייה האווירית, ועד היום, בן יותר מ-90, לא דובר עברית.

"השלישייה, עם אייל ארד ומוטי מורל, יצאה למלחמה. זה היה מאבק בלתי אפשרי, אף אחד לא האמין בו, אבל כל פעם עלה גועל נפש חדש בציבור, השיא היה בתרגיל המסריח, הפגנה של רבע מיליון אנשים, נוצר גל גדול, והוא הוביל לשינוי שיטת הממשל, לבחירה ישירה של ראש הממשלה ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

לוף בבינתחומי

"עד 1989 היו 75 אלף סטודנטים בישראל, היום יש מעל 280 אלף", אומר רייכמן. "מהפכה אקדמית אדירה, והיא התחילה ב'רמות משפט'. לא היו מספיק מקומות, אז סגרו את הכניסה לאקדמיה. נעשה עוול. חשבו ששומרים על מצוינות אקדמית, אבל המחיר היה החרפת הפערים החברתיים. זה הפריע לי, והתחלנו להילחם. רובינשטיין, חושב שגם ליבאי, הביאו חוק להקמת מכללות, שיהיה אפשר להיות עורכי דין ללא תואר אקדמי. שכנעתי את משה מני, נשיא האוניברסיטה, איש פתוח, רפורמטור וחבר טוב שלי, להקים לצידה עוד בית-ספר למשפטים, וכך הוקם 'רמות משפט'.

"אבל האוניברסיטה התנהגה בצורה מחפירה לסטודנטים שם. דרשו מהם יותר כסף בחניה, לא היו להם זכויות בבריכה, נתנו להם את החדרים הכי דפוקים, עשו להם בעיות אפילו להיכנס לספרייה. נלחמתי איתם, והצלחתי לא רק שהעסק יתקיים אלא שיקבלו גם תואר אקדמי, שילמדו עוד סמסטר ומשהו בפקולטה למשפטים בתל-אביב. זה היה מאוד מרגש.

"כשהם סיימו, דיברנו על המאבקים, ואמרתי: לעולם לא אשכח את המחזור הראשון של 'רמות משפט'. ופתאום נעמד כל הקהל, הסטודנטים והמשפחות, ונתן סטנדינג אוביישן של כמה דקות. אני ישבתי רכון. זה היה מאבק ששבר את הסגירות האקדמית, את הקרטל האוניברסיטאי. כשהאוניברסיטה בעצמה סגרה את 'רמות משפט', התחיל המרכז הבינתחומי.

"התחלתי לחפש מקום לאוניברסיטה הזו. הייתי בצפת, בעפולה, במקווה-ישראל, ברעננה. ואז הצבא יצא מהמקום שבו אנחנו נמצאים. היה שם בסיס נ"מ, שעבר לדרום, והיינו שם קבוצה קטנה, בצריף שאני יושב בו עד היום, היכן שהיתה פעם המרפאה. ישבה שם כיתה ששמרה, בעיקר שלא יעקרו עצים. כשהגעתי, היו שם שני חבר'ה שבישלו לוף על גחלים.

"הגענו להסכם עם עיריית הרצלייה, שייתנו לנו 100 דונם להקמת המרכז הבינתחומי, התחלנו לעבוד עם 360 סטודנטים, היום יש לנו 5,500. 1,200 מחו"ל, מ-74 מדינות. זה הופך את הבינתחומי לאוניברסיטה הבינלאומית היחידה בארץ.

"אמרתי מראש: אנחנו לא רוצים כסף מהמדינה, אנחנו נקים את הרווארד הישראלית. כשאמרתי את זה ב-1994, חשבו שאני הזוי. חברים שלי אמרו: בסדר, ייקח שנה, שנתיים, מקסימום שלוש, הוא ישבור את הראש. אשתי לא הבינה שאני מסכן את הכול. הלכנו ושילמנו משכורות פי שניים ויותר מהאוניברסיטאות, נתנו את כל הכלים למחקר, והחזרנו לארץ אנשים שלימדו באוניברסיטאות בחו"ל. המכללות קיבלו על עצמן להיות משהו פחות מהאוניברסיטאות, אנחנו אמרנו שנהיה יותר טובים מהן. השגנו את המטרה? כן, בוודאי".

צפונים? אנחנו?

"בניגוד לדימוי שלנו כבית-ספר צפוני, פנינו לאנשים שבאו ממצוקה והרימו את עצמם בשרוכי הנעליים", מספר רייכמן. "אמרנו: אנשים כאלה אנחנו רוצים, ונתנו להם מלגות. יש לנו למשל יותר מהקהילה האתיופית מאשר בתל-אביב או בירושלים. נתנו להם מלגות מלאות וקצת כסף ביד. ואלה חבר'ה אדירים שמכשירים אותם למנהיגות לאומית, ולא רק עדתית. כמעט כל סטודנט שישי מקבל אצלנו עזרה כלכלית. לפעמים רבע שכר לימוד, חצי, או מלא".

* הראיון המלא עם פרופ' אוריאל רייכמן - ב"גלובס הערב" במהדורה המודפסת.

עוד כתבות

שריל סנדברג/ צילום:  GettyImages

שריל סנדברג רומזת: ייתכן שאתמוך באליזבת וורן במרוץ לנשיאות ארה"ב

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, נמנעה מלהשיב בראיון לעיתונאית קייטי קוריק תשובה ישירה בנוגע לתמיכתה בסנאטורית וורן, אך חזרה על כך שהיא דמוקרטית בעמדותיה

סטודנטים  /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המגמה התהפכה: מספר הסטודנטים חוזר לעלות

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה של 3.4% במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנה האחרונה, זאת לאחר שנתיים של ירידה ● ההתאוששות לא הגיעה לתחומי החינוך ● הנשים מהוות רוב בכל התארים

מייט איקס של וואווי / צילום: יח"צ וואווי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

וואווי השיקה היום את הטלפון המתקפל שלה, מייט X

לעת עתה המכשיר נמכר בסין בלבד ויהיה זמין החל מ-15 בנובמבר במחיר של 17 אלף יואן (2,400 דולר) ● אם החרם של ממשל ארה"ב על וואווי יימשך, החברה לא תוכל להציע למשתמשיו את הגרסה הרשמית של אנדרואיד ושירותים ואפליקציות שונים של גוגל כמו יוטיוב ומפות

בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock

50% פחות: כך נגמר המאבק של הבימה בדרישת הארנונה של עיריית ת"א

בניגוד לעמדת היועמ"ש, ביהמ"ש העליון קבע כי סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי לא יישונה לסיווג היקר ביותר ● המשמעות: מלכ"רים נוספים יוכלו לדרוש לשלם ארנונה לפי תעריף נמוך ממה שהם משלמים היום

הפגנה נגד שימוש בפלסטיק, היום בכיכר רבין / צילום: מעיין קרשן

מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק בגנים

אוזלת היד של עיריית ת"א בנושא שימוש בכלי פלסטיק לא משאירה את ההורים אדישים: בשעה זו מתקיימת הפגנה של הורים וילדים מחוץ לעיריית ת"א, במחאה על שימוש בכלי פלסטיק בגני העירייה ובצהרונים ● מארגנות ההפגנה: "כל יום בתל אביב בלבד נזרקים 100 אלף כלים חד פעמיים – 20 מיליון בשנה" ● עיריות אחרות ברחבי ישראל כבר זנחו לחלוטין את השימוש בפלסטיק החד פעמי

זריקת מזון בקנדה/ צילום: רויטרס, Ben Nelms

לא גומרים מהצלחת: כך הפך בזבוז המזון העולמי לפצצה מתקתקת

כמעט שליש מהמזון בעולם הופך בסופו של דבר לאשפה, כאשר במקביל 820 מיליון בני אדם סובלים מרעב ● מרגישים חסרי אונים בגלל תחזיות אימה על התחממות כדור הארץ? הדרך להשפיע מתחילה בסופרמרקט (אל תתפתו למבצעים), ממשיכה במקרר (לא חייבים לזרוק את זה) ונגמרת בצלחת

אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר/ צילום: יוסי זמיר

אבי דיכטר מונה לסגן שר הביטחון; מחר פגישה בין כחול לבן לליכוד

התפקיד שמונה אליו דיכטר הוא ללא סמכויות מוגדרות וסגני שר ביטחון במשך השנים קיבלו את המינוי כסידור פוליטי

ביטקוין / צילום: רויטרס

שער הביטקוין ירד ל-7,500 דולר - שפל של 5 חודשים

בזמן שמארק צוקרברג משיב לשאלות הקונגרס האמריקאי בשימוע על פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, צנח הביטקוין למחירו הנמוך ביותר מאז 18 במאי

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מיקרוסופט הכתה את התחזיות: צמחה ב-14% לעומת הרבעון המקביל

הציגה רווח של 1.38 דולרים למניה, לעומת תחזית האנליסטים לרווח של 1.25 דולרים ● ההכנסות עלו ל-33 מיליארד דולר ברבעון החולף

קרית שרת / הדמיה: משרד בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים.

10,000 דירות ברחובות: אושרה תוכנית ההתחדשות העירונית הגדולה בישראל

הוותמ"ל אישרה את תוכנית ההתחדשות העירונית בשכונת קריית משה ברחובות ● 10,000 דירות יחליפו כ-1,400 קיימות ● ראש עיריית רחובות ל"גלובס": "בשורה לאומית"

משה גפני / צילום איל יצהר

יו"ר ועדת הכספים: על המדינה להעלות מכסים על יבוא טקסטיל בשיעור של 12%

באוצר סירבו לציין מהי עמדתם הרשמית - האם יבקשו להאריך את הוראת השעה שממשיכה להעמיד על 0% את המכס, או שיאפשרו להחזירה ל-6% כפי שקבוע בחוק כיום ● מדובר במכסים שהוסרו לפני כשנתיים למשך שנה במסגרת תוכנית "נטו הוזלות" שהוביל כחלון, כשבתום 2018 הוארכה התוכנית בשנה נוספת

 סוחרים בבורסתNYSE/  צילום: רויטרס  .rendan McDermid

נעילה חיובית בוול סטריט; עלייה מפתיעה במלאים הקפיצה את מחיר הנפט בכ-3%

מלאי הנפט בארה"ב עלה בשבוע החולף במפתיע בניגוד לתחזיות ● נעילה חיובית בבורסות אירופה, הדאקס עלה ב-0.8%, הפוטסי טיפס ב-0.66% ● ירידות במגזר הטכנולוגיה על רקע תחזית הכנסות פסימית מצד טקסס אינסטרומנטס ● קטרפילר פיספסה את התחזיות ● בואינג מסרה כי דגם המטסים 737 MAX עומד בלוחות הזמנים לקראת חזרה למסלול

פרוייקט מחיר למשתכן / צילום: איל יצהר

יום לנעילת הגרלת מחיר למשתכן: מכרזי ראשל"צ והווילות באילת מככבים

מחר תינעל ההגרלה התשיעית של מחיר למשתכן ● בראשון-לציון הסיכוי לזכות בדירה עומד על אחד ל-15 ● גם בבאר יעקב הסיכויים לא גבוהים ● היענות נמוכה נכון לעכשיו לדירות בנהריה, קריית ים ומגדל העמק

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

הרשת השישית בדרך לבורסה: יוחננוף מבקשת לגייס כ-400 מיליון שקל בהנפקת מניות

רשת המזון מציגה צמיחה מהירה ועלייה ברווחיות בשנים האחרונות, גם הודות לרכישת סניפים מרשת מגה שקרסה ● עם זאת, ספק האם יוחננוף תקבל את השווי שלו היא שואפת - כ-2 מיליארד שקל לפני הכסף ● במחצית הראשונה של 2019 קפצו הכנסות הרשת ב-26% ל-1.4 מיליארד שקל

מיה יניב, יו"רית ועד עובדי סלקום / כדיה לוי

רגע לפני הפיטורים: ההסתדרות גיבשה תוכנית "הצלה" לשוק הסלולר

ההסתדרות תגיש תוכנית למשרד התקשורת שקוראת לפצל את חברות בזק והוט מפעילות הסלולר שלהן, להפחית את אגרות התדרים ולאפשר הקלות בחבילות הצרכניות שיכללו דקות וגלישה פלוס מכשיר ● אולם התוכנית לא מתמודדת עם הסוגייה הבוערת ביותר - דרישת החברות להתייעלות

דורון שגב / צילום: יח"צ Dropsicle

המיליארדר טים דרייפר מינה את דורון שגב לנציגתו בישראל

דרייפר מינה את דורון שגב לנציגת Draper Ecosystem בישראל במטרה להגדיל את טווח פעילותו הגלובלית, בדגש על מדינות המזרח התיכון

אורנה ואור אלוביץ / צילום: אביב חופי

80 מיליון אירו: הכירו את ההשקעה הספרדית של אור ואורנה אלוביץ'

אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', ואשתו אורנה יגייסו השקעה של כ-80 מ' א' בפרויקט אנרגיית רוח של אנלייט ● חברת האנרגיה המתחדשת נשלטה בעבר ע"י יורוקום של אלוביץ' האב, שמכרה אשתקד את החזקותיה בחברה ● הגיוס ייעשה, בין השאר, באמצעות הנפקת ני"ע דיגיטליים בטכנולוגיית בלוקצ'יין

מייסדי החברה: אלרם גורן (מימין), שי כהן, אורן אברהם ואייל גורן / צילום: יח"צ

סבב מוצלח: הסטארט-אפ הישראלי פאבריק גייס 110 מיליון דולר

החברה, שנקראה עד לאחרונה CommonSense Robotics, פיתחה טכנולוגיה שעוזרת לקמעונאיות ללקט את המוצרים במחסן ● כעת החברה מתרחבת לארה"ב

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

לאן נעלמו השידורים באיכות 4K בישראל, ומתי נזכה ליהנות מרמת שידור כמו באירופה?

לקראת שידורי אירועי ספורט מרכזיים, מפעילות הטלוויזיה מתחרות על ליבו של הצרכן דרך איכות השידור, אך מיד לאחר סיום המשחקים, השידורים חוזרים לאיכות שידור נמוכה ● האם גם לפני טוקיו 2020 הסיפור יחזור על עצמו, ומתי ישראל תיישר קו עם איכות השידור הנהוגה בעולם המערבי?

משה גפני/ צילום: שלומי יוסף

מחיר השיתוק הפוליטי: הממשלה עוצרת תשלומים לספקים

החשב הכללי והממונה על התקציבים בפנייה חריגה ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני: נאלצנו לעצור תשלומים לספקים. עשרות בקשות תקציביות ממתינות על שולחנך חודשים ● גפני טען כי מאחר ונבחרה כנסת חדשה האוצר צריך להגיש מחדש לאישור את כל הבקשות שהוגשו לוועדה הקודמת