פול וולקר נתפס כאחד הזקנים החכמים של החיים הציבוריים בארה"ב. כיו"ר הפד תחת הנשיאים ג'ימי קרטר ורונלד רייגן, הוא הכניע את האינפלציה הדו-ספרתית, הישג שהיה בשעתו שנוי במחלוקת, אך היום מכירים בו כולם.
עם בחירתו של ברק אובמה לנשיא, התמנה וולקר ליו"ר מועצת הייעוץ להבראה כלכלית, משרה שנחשבה תחילה לטקסית בעיקרה. אך וולקר חזר בחודש שעבר למרכז הדיון הכלכלי והפיננסי, כאשר אובמה אימץ את הצעתו להפרדה בין בנקאות מסחרית למסחר הנוסטרו של הבנקים, במסגרת מה שמכונה "חוק וולקר".
כריסטייה פרילנד, עורכת פייננשל טיימס בניו יורק, ראיינה את האיש שמאחורי הרפורמות הגדולות.
"חוק הגיוני וראוי"
תודה שאתה איתנו כאן. האם "חוק וולקר" אכן ייחקק?
"בוודאי. הוא הגיוני ולכן הוא צריך להיחקק. אני חושב שזה חוק חשוב, אך הוא קיבל יותר תשומת לב ממה שהגיעה לו. אנשים חושבים שזו כל הרפורמה.
"זה חלק אחד של הרפורמה, המשלים אמצעים נוספים. אני חושב שמה שלא מיוחד בחוק הזה, אבל מה שחשוב, הוא שהחוק כולל את מה שהייתי מכנה אמצעים מבניים שצריכים להיות מעוגנים בחוק, כדי שלא נסמוך רק על השיפוט של הרגולטורים. השיפוט הזה חשוב, כולל השינויים בפרקטיקה של הבנקים, אך הדברים הללו עלולים להתמסמס קצת. צריך לקבוע כמה כללי מסגרת שבתוכם כל זה יתנהל".
אתה חושב שלרפורמות הייחודיות הללו שלך, חוק וולקר, יש כעת תמיכה מקיר לקיר בצוות הכלכלי של הנשיא?
"אני חושב שהם חלק מצוות, והנשיא קיבל את זה, ואני מניח שהאחרים קיבלו את זה והבינו את זה, חלקם בהתלהבות רבה".
וחלק בפחות התלהבות?
"אני חושב שזה חלק מתוכנית, וחלק משמעותי מהתוכנית, ובאותה מידה יש חלקים אחרים בתוכנית, שהיו בה מההתחלה, שאני מצדד בהם בהתלהבות. הדבר החשוב הוא שעיצבנו את המבנה הנכון. הרעיון של, בואי נדייק במונחים, רשות הפתרונות (resolution authority), כפי שאנחנו קוראים לה, בהחלט זקוק לחקיקה.
"זהו חלק מבני חיוני נוסף בגישה שלנו, שיש לו אינטראקציה מסוימת עם ההגבלות על מסחר נוסטרו. אלמנט גדול אחר, כפי שאת יודעת, הוא הנגזרים ואיך לטפל בהם, ואם הם צריכים לעבור הליכי סליקה או ההסדר ממוסדים יותר.
"יש נושאים נוספים. כמה מהם יצטרכו לחכות, כמו מה אנחנו עושים עם שוק המשכנתאות, שזו בעיה מבנית גדולה מאוד. יש לי בראש נושא נוסף של מה לעשות עם קרנות שוק הכספים (קצרי המועד). זה נושא שניתן לטפל בו במידה מסוימת באמצעות רגולציה ופיקוח, שגם היא תחייב חקיקה".
"אז הכל נכנס, אנחנו מקווים, לחבילה אחת. כולם מדברים על דרישות הון, הגבלות מינוף, דרישות נזילות, כולם נושאים חשובים, אך כל זה הוא בתחום הפיקוח".
חיסול מסודר
אם חוק וולקר ייחקק, האם מוסד פיננסי יוכל לוותר על הסטטוס שלו כחברת אחזקות בנקאית כדי להתחמק מן החוק הזה? גולדמן זאקס יכול להיות דוגמה לכך.
"כל ארגון יצטרך להחליט לעצמו. אם הם רוצים להיות בנק, לקבל גישה לפדרל ריזרב, גישה לביטוח הפיקדונות - הם יצטרכו לציית לחוקים של הבנקים. אם הם אינם רוצים להיות כפופים לחוקים הבנקאיים, לא צריך להיות להם רישיון בנקאי. זה פשוט מאוד".
ואתה חושב שיהיה בסדר מבחינת מוסד פיננסי לומר "אוקיי, עם חוקי המשחק החדשים הללו של חוק וולקר אנחנו בוחרים לא להיות חברת אחזקות בנקאית"?
"כן, בהחלט, אבל זה לא אומר שהם יתחמקו מכל הפיקוח והרגולציה. הממשל הציע מלכתחילה שאם יש לך מוסד גדול ורגיש מבחינה מערכתית, תהיה כפוף לפיקוח מסוים. תהיה כפוף לכמה מגבלות הון, מינוף, נזילות".
אם גוף כמו גולדמן זאקס לדוגמה, יוותר על מעמדו כחברת אחזקות בנקאית, אתה חושב שהממשל והמפקחים יוכל לומר בצורה אמינה לשווקים שהם יאפשרו למוסד כזה לקרוס?
"ובכן, זו המטרה".
זה אפשרי, אפילו עם מוסד בסדר הגודל של גולדמן זאקס?
"זו הסיבה שאנחנו צריכים את רשות הפתרונות. כדי שנוכל לומר את זה בצורה אמינה. קודם כל, אם הם באמת גדולים, יהיה עליהם פיקוח מסוים. זו הדעה הכללית בעיני כמעט כולם, גם בממד בינלאומי. יהיה פיקוח מסוים.
"נכון, אנחנו רוצים שיאמינו לנו שהם יכולים לקרוס, אך תהיה לנו גם רשות ספציפית שתתערב ותשמור על המשכיות הפעילות, כאשר המוסד הזה יתחסל בצורה מסודרת".
התקשורת הקדישה תשומת לב רבה לשאלה מה יהיו ההשלכות של חוק וולקר על גולדמן. האם שוחחת על כך עם המנכ"ל, לויד בלנקפיין?
"לא שוחחתי איתו. בכלל, בחודשים האחרונים לא היתה לי כל תקשורת עם מר בלנקפיין".
מה אתה חושב שיהיו ההשלכות על גולדמן?
"ההשלכות על גולדמן, או על כל מוסד אחר יהיו - אתה רוצה להיות בנק? אתה רוצה את רשת הביטחון? - ציית לחוקים הבנקאיים. אם אתה לא רוצה להיות כפוף להם, ואתה רוצה ללכת לעסוק במסחר הנוסטרו שלך, זה בסדר גמור, אבל אל תעשה זאת עם רישיון של בנק.
"כמו שאמרתי, אם אתה מחוץ למעגל, ואתה גדול מאוד, עדיין תקבל מידה מסוימת של תשומת לב רגולטורית. זה היה בתוכנית של משרד האוצר מלכתחילה. זה לא היה סלע מחלוקת. זו לא הבעיה.
"כל זה כלול בהצעת החוק של בית הנבחרים, וכולם מבינים שבעולם החדש הזה יהיה תפקיד מסוים למפקחים. סוכנות פיקוח כלשהי תפקח על מי שהיו בנקי השקעות או קרנות גידור או אקוויטי ענקיות. זה היה בעבר התפקיד של רשות ניירות ערך (SEC), אך הם לא הקדישו לכך תשומת לב רבה. בעתיד, מישהו יקדיש תשומת לב".
אתה באמת מאמין שאחרי החילוץ של הממשל, ואחרי שהם הפכו לחברת אחזקות בנקאית בעיצומו של המשבר, מוסד כמו גולדמן זאקס יוכל לוותר על המעמד הזה?
"בהחלט כן".
ולא ליהנות מרשת ביטחון ממשלתית במשבר הבא?
"גולדמן הוא בנק השקעות נהדר, עם היסטוריה מכובדת מאוד. הם גאים מאוד בטכניקות ניהול הסיכונים שלהם. הם גאים ביכולות המסחר שלהם. הם קיימים כמעט מאה שנה. הם הסתדרו היטב עשרות שנים עד 2008, כשהם קיבלו לפתע רישיון בנקאי בנסיבות קיצוניות. אבל זה לא אומר שהם חייבים להחזיק רישיון בנקאי לעולמים".
לא, אבל זה אומר אולי שהשווקים יניחו שבמשבר הבא הם יקבלו רישיון בנקאי, אם הם יהיו על פי תהום.
"לכן תהיה לנו רשות פתרונות. הרשות הזו אומרת למעשה 'אל תניחו מראש שהם יקבלו טיפול של בנק'. לרשות הזו לא תהיה רק הסמכות המתאימה, יהיו לה גם המשאבים להניח לגולדמן ליפול בצורה רכה. זה יכול לקחת זמן, אבל כל המטרה היא להבטיח - בנוסף למגבלות הרגולטוריות שיהיו עליהם - שיש להם את הסמכות והמשאבים הנחוצים להבטיח קבורה הולמת באמת (לגולדמן, לדוגמה). זו לא תהיה קבורה מאוד יפה, אבל זו תהיה קבורה".
"למעשה, יש מעט מאד בנקים שהחוק הזה נוגע להם. זה מדהים".