כשהיינו ילדים, גבעת המורה הייתה אזור קסום למשחקים. גן עדן פראי בלבו של הצפון הבורגני. אחר-כך בנו שם חניון. ועכשיו, מתברר שזו פנינת נדל"ן ייחודית, מרבץ זהב למביני עניין, שעומדים להרים שם, מול הפרצוף של עופר עיני וההסתדרות שלו, מגדלור בגובה 30 קומות, ובו 108 דירות. אתמול נחשף שהיזמים שזכו במכרז על "מתחם רמז" ישלמו לעיריית תל-אביב עבור התענוג לא פחות מ-305 מיליון שקל.
305 מיליון. על מגרש. בתל-אביב. בדיוק מה ששמעתם.
המגרש, לפי ההערכות, אינו שווה יותר מ-180 מיליון; כל דירה, בחשבון פשוט, תעלה כ-3 מיליון שקל לפחות, רק על-פי עלות הקרקע (מחירה עשוי להאמיר עד ל-5 מיליון שקל); הרווחיות של הפרויקט כולו תנוע סביב ה-5% בלבד; והמאות שיתפתו לרכוש שם דירות ייתקעו, קרוב לוודאי, בפקק נורא בצומת ארלוזורוב-אבן גבירול, יחפשו בנרות מרכז מסחרי קרוב, ואם במקרה יש להם ילדים, יצטרכו להזמין את יחידת החילוץ 669 כדי לאתר עבורם בית-ספר יסודי.
אבל ראשי קבוצת קנדה ישראל, אקרו נדל"ן וטרה, בטוחים שהם דפקו פה קופה. הרי כל הדירות כבר שווקו לקבוצת רכישה. אז מה הבעיה?
הבעיה היא המשחק באש. נכון, הבועה עוד לא התפוצצה. קבוצות הרכישה צצות כפטריות אחרי שלגייה. והסוף של הטירוף אינו נראה באופק. תל-אביב היא עדיין גן עדן למשקיעים ולכל מיני פראיירים שמקשרים את העיר הקשישה, הכעורה והצפופה לאיכות חיים. מישהו מוכר להם חלום אורבני, מנהטן של המזרח התיכון, מוכתמת בעשרות מגדלי פאר, והם מתנפלים עליו ונוגסים בו בתאווה. אבל נדמה שככל שהזמן עובר, הסיכון גובר, וההימור עלול להתברר כשגוי.
חפשו נא ילדים, את מובילי קבוצת הרכישה וצבעו אותם בצבעים עליזים (כל עוד הם יכולים לחייך).
