העמדה לדין של פרקליט בכיר, מוכר ומוערך כעו"ד יעקב וינרוט איננה צעד המסב קורת-רוח למישהו במערכת המשפטית. ברור שכל הצדדים המעורבים בפרשה מהלכים כאן על ביצים, ולא בכדי היה המסר ששודר מתוככי הפרקליטות, עם הגשת כתב האישום לפני חודשיים, כי "לא היה מנוס" מאחר שחומר הראיות נגדו היה חד-משמעי.
ואולם, בסבך האינטרסים ההולך ומסתבך כעת - עוד בטרם החל אפילו שלב ההוכחות במשפטם של וינרוט - קשה כבר לדעת מי בעד ומי נגד.
סירובה של הפרקליטות להעביר את חומר הראיות שנאסף בחקירה נגד וינרוט לידי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, משחק ללא ספק לטובת הנאשם: במו-ידיה גרמה הפרקליטות לכך שוינרוט לא יצטרך להתמודד עם האפשרות שרישיונו לעסוק בעריכת דין יישלל ממנו זמנית, במקביל לניהול הגנתו במשפט הפלילי.
מדוע החליטה הפרקליטות לנהוג כך, תוך סטייה חריפה מהפרקטיקה המקובלת, שלפיה היא נוהגת להעביר לידי ועדות האתיקה של הלשכה חומרי חקירה שנאספו נגד עורכי דין שונים, מפורסמים ומוכרים מעט פחות, עוד בטרם הסתיים משפטם?
בלשכת עורכי הדין משוכנעים כי ההסבר נעוץ בחולשת הראיות נגד וינרוט. בעובדה שגם בפרקליטות יודעים כי בסופו של דבר העניין תלוי ועומד על מידת הסבירות שבגובה שכר-הטרחה שגבה וינרוט משוקי ויטה בסך 20 אלף שקל.
בחומר החקירה אין אפילו חוות-דעת - מהלשכה או מגורם אחר - בשאלת סבירות שכר-הטרחה, ובלשכה מנחשים כי הפרקליטות חוששת כי אם החומר היה מתקבל בלשכה - העמדה המקצועית של עורכי הדין לא היתה מיטיבה את מצבה של התביעה.
לא בטוח שזו הסיבה האמיתית לסירוב הפרקליטות להעביר את החומר, אף שהוא מצוי כבר בידיים רבות, כולל אלה של וינרוט, ויטה וסניגוריהם. אפשר שבפרקליטות פשוט מעדיפים לצמצם למינימום את ההפרעות האפשריות למהלך המשפט, שאמור להתנהל בקצב מזורז - 3 דיונים בשבוע - החל מהחודש הבא.
מינימום ביקורת ציבורית, מינימום פרסומים - בין אם כתוצאה מהדלפות של חומרים, ובין אם מעצם קיומו של הליך משמעתי, הכרוך בפגיעה מסוימת בעקרון חזקת החפות של הנאשם.
ועדת האתיקה נאלצה איפוא לגנוז את התלונה נגד וינרוט, לפחות עד לתום משפטו בערכאה הראשונה.
את הביקורת החריפה שמשמיעה כעת ועדת האתיקה כלפי הפרקליטות אפשר לתפוס בשני אופנים: מצד אחד, העובדה שהפרקליטות החליטה להתעלם מדרישתה לקבל את החומרים היא פגיעה בכבודה המקצועי של הוועדה; מצד שני, עצם גניזת התיק קלעה את חברי ועדת האתיקה לפינה שממנה ניסו להתחמק - החשש שמא ייתפסו כגילדה מקצועית סגורה, הבאה לגונן על אחד מבכירי חבריה המואשם בפלילים.