יששכר רובין, המחזיק במניות של בנק הפועלים , הגיש הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת בגובה 88 מיליון שקל נגד הדירקטורים (חלקם דירקטורים לשעבר) של הבנק, ובראשם יו"רי הבנק לשעבר, דני דנקנר ושלמה נחמה, וכן קרן RP קפיטל, בגין פרשת הבנק הטורקי פוזיטיף.
רובין טוען, באמצעות עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, כי עניינה של הבקשה הוא במחדלים של חברי דירקטוריון בנק הפועלים, של דנקנר ושל הקרן, שהסבו לבנק נזק של 88 מיליון שקל.
רובין טוען כי בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2005 התקשרה חברת אלרן, שדנקנר היה מבעליה, בשתי עסקאות בהן היו מעורבות שתי קרנות השקעה זרות מקבוצת RP. בדצמבר אותה שנה דיווח בנק הפועלים כי חתם על הסכם לרכישת הבנק התורכי פוזיטיף, במסגרתו היתה אמורה גם הקרן לרכוש מניות בבנק תמורת 15 מיליון דולר; כמו כן, ניתנה לקרן אופציה לרכוש מבנק הפועלים מניות נוספות של הבנק הטורקי בתמורה לסכום של עד 15 מיליון דולר; בנוסף נקבע כי אם מסיבה כלשהי RP לא תשלים העסקה - יהיה הפועלים זכאי להגדיל חלקו בבנק פוזיטיף באופן יחסי במקומה; כן נקבע מנגנון פיצוי שישולם על-ידי הצדדים לקרן, אם היא תהיה מנועה מביצוע העסקה.
עסקה חריגה
לטענת התובע, לאור העבודה שדנקנר היה בעת כריתת ההסכם בעל שליטה בבנק מחד ובעל עניין ונושא משרה באלרן מאידך - הרי ההסכם היה בבחינת עסקה חריגה של חברה ציבורית, שלבעל השליטה בה יש עניין אישי. מאחר שכך, לטענתו, היו אמורים דנקנר וחברי דירקטוריון הבנק באותה עת לאשר את העסקה באסיפה כללית מיוחדת ולקבל תמיכת שליש מבעלי המניות הלא נגועים. בפועל לא התקיימה אסיפה מיוחדת בקשר להסכם, ובכך נטען כי נפל פגם בהתנהגותם של בעל השליטה וחברי הדירקטוריון.
כמו כן טוען רובין כי התשלום ששילם בנק הפועלים לקרן בשנת 2008 כפיצוי בגובה 88 מיליון שקל הוא תשלום מופרך, העולה לאין שיעור על תשלום פיצויים סבירים, וכי מכל מקום הקרן לא היתה זכאית כלל לפיצוי.
התובע טוען כי על כל השותפים ל"דבר העבירה" לפצות את הבנק בסכום האמור בגין הנזק שנגרם לו - דנקנר וחברי הדירקטוריון, שאישרו את תשלום הפיצוי, וכן הקרן שקיבלה את הפיצוי.
רובין מציין כי הוא מגיש את התביעה הנגזרת כיוון שהבנק סירב לעשות כן בעצמו.
עורכי הדין שגרמו להחזר הבונוסים
בבנק הפועלים כבר מכירים היטב את עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, המייצגים את יששכר רובין: השניים כבר גרמו בעבר לראשי הבנק - היו"ר לשעבר, שלמה נחמה, המנכ"ל לשעבר, צבי זיו, והיו"ר לאחר מכן, דני דנקנר - להחזיר בונוסים בגובה עשרות מיליוני שקלים.
שמש ומנור הגישו בזמנו בשם בעלי המניות בבנק תביעה נגזרת נגד הבכירים, בה דרשו כי ישיבו בונוסים שקיבלו מהבנק בגובה עשרות מיליוני שקלים. בעלי המניות טענו כי מאחר שמדובר בבונוסים בגין מכירות כפויות, היינו בגין מהלכים שנכפו על הבנק - הרי שבכירי הבנק לא היו אמורים לקבל בונוסים על המכירות.
בסופו של דבר, ובהתערבותה של רשות ניירות ערך, הושג הסדר פשרה, ולפיו נחמה וזיו ישיבו בונוסים בהיקף של 26 מיליון שקל לבנק - היקף הבונוס שקיבלו כתוצאה ממכירות כפויות שביצע הבנק; ואילו דנקנר חוייב להשיב בונוס בהיקף מיליוני שקלים כתרומה.
מנור ושמש עצמם נהנו אישית מהחזר הבונוסים: לפי ההסכם, הם היו זכאים לשכר-טרחה בהיקף של 10%-15% מהיקף כספי הבונוסים שהוחזרו. מאחר שהוחזרו 26 מיליון שקל, הרי שמנור ושמש קיבלו מתוכם כ-3 מיליון שקל.
בנוסף, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מתנהלת תביעה ייצוגית שהגישו שמש ומנור נגד בנק הפועלים בנושא ה-MBS (השקעות במכשירים פיננסיים מסוכנים). לטענתם, הבנק גרם לרוכשי מניות של הבנק נזק במיליוני שקלים כתוצאה מאי-פרסום מלוא מידע מהותי במועד בכל הקשור להשקעות במכשירים ולחשיפתו לסיכונים.