על שולחנם של מנהלי חברות שירותי המחשוב הגדולות במדינה מונחים דפי אקסל עם גרפים וטבלאות, ואלו נשלפים כאשר עולה לדיון האפשרות לרכישת אחת מהחברות הפועלות בענף. לכל אחת מהמועדות לרכישה יש מצבת הנכסים וההתחייבויות שלה, והשאלה הגדולה היא מי לא תצליח להחזיק את הראש מעל המים כאשר יגיע זמן החזרת החוב שגויס בשנים 2007-2008.
הכספים שגויסו בשנים האחרונות על ידי חברות ה-IT המקומיות יועדו לתוכניות צמיחה, אבל בפועל שימשו בעיקר לניפוח הוצאות המימון. מצוקה של אחת החברות היא הסימן הברור לכך שהיא צריכה להימכר. בשנה הקודמת, כך חשו רבים, הייתה חייבת להתרחש קונסולידציה שתשנה את מבנה השוק המוכר. זה לא קרה. כעת, מסמנים גורמים בשוק את 2010-2011 בתור שנות השינוי הגדול, אם מהצד האסטרטגי ואם בגלל אילוצי השוק.
319 מיליון שקל, הם כמות המזומנים ששוכנת בקופתה של מטריקס נכון לסוף 2009. זהו גם המספר הבולט ביותר שמופיע בדו"חות - סכום כמעט דמיוני במונחי שוק המחשוב המקומי, שמונח בידי החברה קרוב לשלוש שנים ואמור היה להיות שימושי מאוד ב-2009. אבל מה אפשר לעשות עם הכסף הזה? שאלה טובה. מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה, רצה בעבר לבצע רכישה של 100 מיליון דולר. ובכן, יש לו את הסכום, אבל קשה לראות רכישה שכזו באופק.
מטריקס זקוקה לרכישה גדולה כדי לעבור לשלב הבא בהתפתחותה. עם מכירות של 1.45 מיליארד שקל, רווחיות תפעולית של 8.1% מהמחזור ותזרים מזומנים בסך 130 מיליון שקל מפעילות, מטריקס היא החברה המרשימה בתחום בישראל, ואחת המובילות במדד ת"א 100. החברה נסחרת היום ב-1.14 מיליארד שקל, שווי המגלם מכפיל גבוה מ-13 על הרווח הנקי. מכפיל זה גבוה ממה שמציגות גם חברות מחשוב בינלאומיות מכובדות, אך גם נראה כפסגת היכולות שלה במבנה הנוכחי.
ייתכן כמובן שבעוד שבוע/חודש נופתע, ומטריקס תנצל את הקופה שלה לביצוע עסקת ענק, אבל קשה להאמין בזה. יותר הגיוני שהשמרנות והחשש מלקיחת סיכונים גדולים - מה ששירת את החברה היטב בעבר - יגרמו לה לבצע עוד צעדים קטנים. אסור לשכוח גם את האינטרסים סביב החברה האם, פורמולה, וקבוצת אמבלייז בכלל, ששקועה בבעיות משלה וחוששת לסכן את מעמדה של מטריקס כאי של יציבות בקבוצה.
למרות זאת, כוחות השוק עשויים לחייב את מטריקס להתחיל לחשוב אחרת בשנה הקרובה. גוטמן יסגור השנה עשור בתפקיד, ויתכן שגם אצלו כבר מבשילה ההבנה שמטריקס חזקה מספיק כדי לעבור לשלב הבא בהתפתחות. בעלי המניות בוודאי שישמחו לכך.
1.17 הוא היחס בין הנכסים להתחייבויות השוטפות (יחס שוטף) של מלם-תים בסוף 2009. המספר הנוכחי, שמשקף את יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה, מהווה שיפור לעומת 2008, אך הוא עדיין נמוך במידה חריגה לחברה בעלת היקף פעילות גדול - 1.56 מיליארד שקל - בשוק תחרותי כל כך. ארבע שנים עברו מאז החליט שלמה איזנברג, בעל השליטה, להמר בהשתלטות על מלם, ו-2009 היא השנה הראשונה אותה סיימה החברה הממוזגת עם רווח נקי משמעותי, של 39 מיליון שקל.
שלמה איזנברג הוא חיית שוק הון ותיקה עם סיפורים מעניינים. אחד מהם מתאר את הקריירה הקצרה שלו כעיתונאי בתחילת שנות ה-80, כשהצליח לזהות בדו"חות של אז את הרצת מניות הבנקים, תודות לחוש הבחנה חד והבנה טובה של מנועי השוק. בפראפרזה על הסיפור, מעניין מה איזנברג - כעיתונאי צעיר - היה מאבחן בדו"חות 2009 של מלם-תים.
שווי החברה כיום הוא 217 מיליון שקל, מה שמשקף מכפיל נמוך יחסית על הרווח הנקי. אפשר לשייך את זה לדיסקאונט שמהווה הזדמנות קנייה מוצלחת, רגע לפני הפריצה, ואפשר לראות בכך סימן שאלה שמניף שוק ההון מעל המהלכים העסקיים שביצעה החברה בשנה האחרונה, כולל מספר עסקאות גדולות שנראות מבטיחות במבט ראשון. החברה מממנת חלק מפעילותה באמצעות חובות לזמן קצר למוסדות הפיננסיים, שמגיעים ל-260 מיליון שקל ומהווים משקולת על ביצועי החברה והתנהלותה.
סימן שאלה אחר נוגע לכוונות בעל השליטה בחברה. עם פרסום הדו"חות הכספיים לפני מספר שבועות, התבטא איזנברג באומרו כי אינו רואה יתרון "בהמשך התרחבות בישראל", והיו מי שפרשו את ההצהרה הזו כרמיזה שהוא בוחן את המשך דרכו בחברה.
בין אם מלם-תים תעלה על המדף השנה, או שאיזנברג אכן מתכנן שינויים אסטרטגיים, בחברה מתכננים להתקדם ב-2010 תוך הסתמכות על היכולת שצברו לבצע פרויקטים הדורשים אינטגרציה בין יכולות מחשוב, תקשורת ותוכנה. לצד זה, סביר מאוד שמבנה השליטה בחברה יעבור גם הוא שינוי כזה או אחר בשנה-שנתיים הקרובות.
131 מיליון שקל הוא שווי השוק של טלדור. זהו מספר שהחברה לא ראתה כבר זמן רב, ונוגע סוף סוף במכפילים נורמליים. אם תשאלו את אריה רימיני, מנכ"ל טלדור, הרי ש-2010 תהיה השנה הגדולה של החברה. 2009 במובן זה הייתה נקודת פתיחה טובה. למרות הפגיעה בפעילות מוצרי התקשורת של טלדור, ההכנסות ירדו ב-2.5% בלבד ל-683 מיליון שקל והרווחיות התפעולית הייתה חיובית לאורך השנה, והסתכמה ב-5.5% מהמכירות, מספרים שאינם טריוויאליים עבור טלדור.
אלא, שלחברה חסר הנכס המרכזי שסביבו מתפתחות חברות שירותי המחשוב בישראל - פרויקט עוגן. כלומר, פרויקט במאות מיליוני שקלים ויותר, בדרך כלל במגזר הציבורי או הפיננסי, שיבטיח זרם הכנסות קבוע מדי שנה ועם רווח תפעולי סביר. החברה מודעת לכך, ומנסה כיום להתמודד על מספר פרויקטים כאלה שאמורים לצאת לדרך השנה בישראל, כגון עיר הבה"דים בנגב או "עיר ללא אלימות". זאת, לאחר שכשלה במכרז על פרויקט המצלמות בכבישים, A3, בו זכתה לבסוף מלם-תים.
במקביל, תנסה טלדור לבצע מהלך אסטרטגי גדול יחסית, כגון רכישה בחו"ל או רכישה מספיק בולטת בישראל. זה מה שנדרש לה כדי לזנק קדימה לפחות מבחינת ההיקפים. עם 67 מיליון שקל בקופה, רכישה בסדר גודל בינוני לפחות באה בחשבון.
מצד החוב, החברה החלה להחזיר בחודש מארס את תשלומי הקרן על 100 מיליון שקל שגייסה ב-2007, ובסך הכול יש לה חובות של 140 מיליון שקל למוסדות פיננסיים. העמידה בתשלומים של 20 מיליון שקל מדי שנה אמורה לשנות לגמרי את תזרים המזומנים של החברה, ואולי תשפיע גם על הכוונות של בעלת השליטה בה, קבוצת DBSI.
32% היה שיעור המכירות של נס טכנולוגיות במרחב הגיאוגרפי של ישראל, מתוך כלל המכירות שהסתכמו ב-547 מיליון דולר ב-2009. לכאורה, הנתון הזה היה אמור לשמח את הנהלת החברה, שהציבה יעד אסטרטגי להפחית את היקף הפעילות בישראל לכ-30% מהמכירות, לעומת כ-50% בסוף 2006. אבל נס גם נהנתה מ"העוגן" הישראלי. זה בא לידי ביטוי בשורה העליונה אשתקד, שנפגעה בשיעור של 17% לעומת 2008, בלי שהיכולות המקומיות של החברה יפצו על הבעיות באירופה וארה"ב.
משהו עובר על חברת נס טכנולוגיות. את המנטרה הזאת תוכלו לשמוע מכל מנהל בשוק המחשוב. יותר משלוש שנים עברו מאז נכנסו שכי גרליץ, המנכ"ל, ועופר שגב סמנכ"ל כספים לתפקידיהם בחברה, ונראה שנס לא מצליחה להתרומם. השניים, לצד חברי ההנהלה הנוספים, עושים מאמצים אדירים להרים את החברה, אך נראה שמתחת לכל אבן שמוזזת מתגלה בור חדש.
הדוגמאות פזורות לאורך התקופה האחרונה. רכישת חברת גילון, לדוגמה, עלתה בשנים האחרונות על שולחנו של כמעט כל מנכ"ל בשוק המחשוב הישראלי. כולם בדקו אותה לעומק, כולם גילו כי המחיר שנדרש - מכפיל של כ-80% על המכירות - הוא לא רציונאלי. בנס הסכימו לשלם אותו, ולפני שלושה שבועות רכשו את החברה. אפשר אולי לספק הסברים למחיר של 20 מיליון דולר, אך הוא ללא ספק גבוה, הרבה יותר ממה שגורמים אחרים בתעשייה - שאפתניים לא פחות - היו מוכנים לשלם.
נס תקועה בחודשים האחרונים בשוויים של 200-250 מיליון דולר, הרבה מתחת לרמות שהכירה בעבר, והיא לא נהנתה מהזינוק של המתחרות הבינלאומיות כגון Cognizant או ExlService ביציאה מהמשבר. יתכן שהכול הוא פשוט אפטר-שוק של השנה הקשה, אותה סיימה החברה עם הפסד תפעולי של 9 מיליון דולר, בעקבות הוצאה גדולה על רה-ארגון באירופה. במקרה כזה, סביר שנראה את מכפילי השווי חוזרים לרמות סבירות בקרוב. אבל ישנה גם אפשרות שבנס מנסים לייצב את החברה רגע לפני שמבצעים מהלך אסטרטגי, שיתכן כי יכלול גם מכירת חלק מהפעילויות.
2.5% היה שיעור הרווחיות התפעולית מכלל ההכנסות של מגזר מוצרי החומרה בחברת וואן תוכנה (שהתנהל תחת וואן מערכות לשעבר), והיא הסתכמה בכ-5.3 מיליון שקל בשנת 2009. את השיפור ברווח התפעולי השיגה החברה למרות קיטון של 5% במכירות המגזר, שאחראי לכ-40% מהמכירות, אשר היה עלול לפגוע הרבה יותר בפעילות החברה אשתקד.
מרכיב החומרה הוא מסוכן יחסית, וכמעט חיסל את קבוצת וואן במשבר הקודם. עדי אייל, בעל השליטה בחברה, שחזר לעמדת המנכ"ל בתחילת 2009 לאחר עזיבתו של אודי ויינטראוב, למד על בשרו את הסיכון, ומשוכנע שיידע להתנהל נכון כך שפעילות החומרה תתרום לחברה. בסופו של דבר סיימה וואן את השנה ללא שינוי לעומת 2008, עם מכירות של 514 מיליון שקל.
אייל מגיע עם רקע פיננסי, ואולי זו האינטואיציה שלו, או מהלכים ארגוניים אחרים, שהעבירו את וואן בשלום את השנה החולפת כשהיא מציגה כיום שווי של 162 מיליון שקל. לחברה יש חוב של 70 מיליון שקל (אג"ח והלוואות), מתוכו 20 מיליון שקל לתשלום כבר השנה. לצד זה, גייסה החברה בינואר כ-60 מיליון שקל נוספים. אייל ינסה לנצל את החוב החדש לביצוע מהלך גדול, אולי כבר השנה, במטרה להגיע להיקפי מכירות משמעותיים בהרבה מהיום.
225 מיליון שקל היו הכנסות חילן-טק בשנת 2009. ל-60% בקירוב מההכנסות אחראית פעילות שירותי השכר שמספקת החברה ללקוחות, וכאן עשויה להימצא הזדמנות הצמיחה המשמעותית של החברה בשנה הקרובה. אחרי דחייה של שנתיים, עשוי להתקיים השנה המכרז על שירותי אספקת השכר למשרדי הממשלה, מה שמהווה כיום את אחד מעוגני ההכנסות של מלם-תים, בסדר גודל של 50-70 מיליון שקל בשנה. זכייה במכרז עשויה להקנות לחילן-טק קפיצה משמעותית בהכנסות.
מבחינת המספרים, חילן-טק היא אחת החברות היותר מוצלחות בשוק המקומי. עם רכישת We! בתחילת 2008, הפכה החברה לספקית שירותי מחשוב לכל דבר. לדברי המנכ"ל ובעל השליטה, אבי באום, החברה עשויה להתרחב בכיוון הזה בשנה הקרובה. את שירותי השכר שלה מספקת חילן-טק באמצעות תוכנה מרחוק, מה שמזכה אותה במכפיל גבוה, והיא נסחרת כיום בשווי של 288 מיליון שקל, עם רווח נקי של 38 מיליון שקל ב-2009 ותשואה על ההון שמגיעה ל-44%.
17 מיליון שקל, היה הרווח הנקי של קבוצת אמנת. הקבוצה היא אחת מספקיות שירותי המחשוב המגוונות בישראל, עם פעילות בתחום של בדיקות תוכנה (על ידי חברת טסנת), וכן בפיתוח, בייעוץ ובניהול פרויקטים. החברה, שבשליטת אברהם אסף (לולו), אילן שחם ושמואל בר-אור, סיימה את 2009 עם מכירות של 340 מיליון שקל, ללא חוב ועם 53 מיליון שקל במזומן. אמנת, שנסחרת בשווי של 120 מיליון שקל, היא אחת החברות שנמצאת על המדף בשוק המחשוב המקומי, לפי הערכות תמורת 150 מיליון שקל.
חברה אחרת שעשויה להירכש בשנה הקרובה היא אדוונטק, שנסחרת ב-16 מיליון שקל. בניגוד לחוסן המאזני של אמנת, המצב באדוונטק רגיש בהרבה. האיום על עתידה של אדוונטק הוא תשלום חוב על אג"ח והלוואות בגובה של 13 מיליון שקל שהחברה תידרש לפרוע השנה, ועוד כמה עשרות מיליונים בשנים הקרובות. תזרים המזומנים הגבוה מפעילות הציל את התשלום אשתקד, אבל ספק אם יאפשר זאת בהמשך. את 2009 סיימה החברה עם רווח נקי של מיליון שקל על הכנסות של 89 מיליון שקל, והיא מציגה תשואה נמוכה על ההון של 5% בלבד.