פורום חברות המיחזור הגיש היום (א') עתירה לבג"ץ כנגד משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות בגין אי-קיום החלטת ממשלה משנת 2003, בה נקבע כי השר להגנת הסביבה יסדיר את הטיפול בפסולת הבניין בישראל בתוך 3 שנים.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דן צפריר, ראש מחלקת איכות הסביבה במשרד ליפא מאיר ושות', טוען הפורום כי משרדי ממשלה - ובהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד התשתיות ומשרד הבינוי והשיכון - לא העבירו את התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה לצורך ביצוע התוכנית להסדרת הטיפול בפסולת הבניין.
המדובר בתוכנית ארוכת-טווח, שאושרה כאמור בהחלטת ממשלה ונועדה לטיפול במפגעי פסולת הבניין בישראל, תוך מתן כלים ותמריצים ליצירת שוק למוצרים העשויים מחומר ממוחזר.
עוד נטען בעתירה כי מתוך תקציב של 54 מיליון שקל, שיועד למימוש התוכנית, ניצל המשרד להגנת הסביבה 19.4 מיליון שקל בלבד.
בנוסף נטען כי בניגוד לאמור בהחלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה טרם תגבר את המשטרה הירוקה ב-20 מפקחים, "ובכך נפגעים מאמצי האכיפה כנגד עבריינים המשליכים פסולת בניין".
כמו כן קובל הפורום על היעדר קיומה של הוראה המחייבת שימוש בחומר ממוחזר בשיעור מינימלי של 20% במפרטי בנייה וסלילה המשמשים את החברות הממשלתיות, וביניהן מע"צ, רכבת ישראל וחברת החשמל, בהתקשרויות בפרויקטים המתבצעים על-ידן. זאת, על אף שלפני כחודשיים פרסם החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, הוראה המחייבת שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים בהתקשרויות משרדי הממשלה ובמכרזי תשתית גדולים שהמדינה עורכת.
נדגיש כי מתנהל כעת תהליך, בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף-פעולה של האוצר, פורום 15 הערים הגדולות ואדם טבע ודין, להכניס בחקיקה תקנות הנוגעות לטיפול בפסולת בניין, ולכן העיתוי של הגשת העתירה הוא תמוה.
ואולם, ליעד אורתר, מנכ"ל פורום חברות המיחזור, מתעקש כי מה שנעשה עד כה אינו מספק, וכי העתירה נועדה לוודא כי הצעדים הנדרשים יבצועו כדי שהחוק יתוקן.
"התנהלות עצלה ואיטית"
"העותרות משמשות בעתירתן פה למיליוני תושבי מדינת ישראל, אשר זכות היסוד שלהם לאיכות סביבת חיים, מגורים ופנאי נפגעת בצורה קשה בכל יום בו הולכים ונערמים ערימות של פסולת בעיבורי הערים ובשדות הפתוחים" מציין אורתר בעתירה.
לדבריו, "החלטת הממשלה מיושמת באופן חלקי בהתנהלות עצלה ואיטית, ובוודאי שלא במסגרת הזמנים שקבעה הממשלה עצמה. התמהמהות הממשלה מיישום החלטתה והתנערות חלק משריה מיישומה בכלל, מהווה התנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, אשר ייתכן כי תביא את המדינה בפני משבר סביבתי לאומי", הוא מתריע.
לדבריו, "במשך 5 השנים האחרונות אנו מרגישים כמי שרודפים אחרי הזנב של עצמנו. מדינת ישראל צריכה להחליט אחת ולתמיד אם בכוונתה לטפל ברצינות במפגעי הסביבה הרבים הנוצרים מפסולת הבניין".
על-פי העתירה, בישראל מיוצרת 7.5 מיליון טונות פסולת בניין בשנה, כאשר רק 10% מתוכה ממוחזרים לחומרי גלם לענף הבנייה והתשתיות. 90% האחוזים הנותרים מוטמנים באתרים מורשים או בשטחים פתוחים ובאתרי הטמנה פיראטיים, מה שגורם לזיהום קרקעות ומי תהום ופוגע במאזן האקולוגי ובבעלי החיים.
פורום חברות המיחזור בישראל הוא התאגדות וולונטארית של מפעלי אתרי פסולת וקבלני מיחזור בישראל. הפורום מאגד חברות מלחזור ואתרי הטמנה מהגדולים בארץ.
העתירה מבוססת על אי דיוקים רבים
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה, כי "המשרד טרם קיבל לידיו את העתירה של פורום חברות המחזור לבג"צ ולכשתתקבל, המשרד יגיב לבית המשפט כמקובל.
"יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה רואה עין בעין את החשיבות הרבה שבהסדרת הטיפול בפסולת הבניין, כמו גם את הנזקים הסביבתיים והפגיעה באיכות החיים של תושבי המדינה שנובעים מהשלכת הפסולת בניגוד לחוק.
ככל שזה נוגע למשרד להגנת הסביבה, מזה מספר שנים מתבצעת פעילות שוטפת וענפה בתחום זה, שהביאה להישגים משמעותיים. בהקשר זה יש לציין כי לאחרונה פורסם כי בהנחיית השר להגנת הסביבה, יוגשו תקנות לטיפול בפסולת מטעם המשרד, בתיאום עם השלטון המקומי. תקנות אלה יטילו את האחריות לטיפול בפסולת בניין, בדומה לפסולת הביתית, על הרשויות המקומיות תוך העמדת מקור תקציבי, בדרך למהפכה בטיפול בפסולת בניין בישראל.
"לאור זאת ובהתבסס על ההודעה לעיתונות של פורום חברות המחזור, נראה כי העתירה מבוססת על אי דיוקים רבים שאינם משקפים את המציאות, בין היתר בהצגה חלקית ומסולפת של נושאים כגון - הקצאת המשאבים לטיפול בפסולת, עיבוי מערך האכיפה נגד משליכי פסולת פיראטית ועוד.
"להלן פירוט התייחסותנו לטענות העולות מהעתירה:
א. לעניין העברת התקציב מצד משרדי הממשלה לצורך הטיפול בפסולת בניין: המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל היו המשרדים היחידים שהעבירו את חלקם בהחלטת ממשלה.
"ב. היקף ניצול הסכום שיועד לתוכנית על-ידי המשרד: בניגוד לנטען בעתירה, המשרד להגנת הסביבה הקצה בין השנים 2005-2009 כ- 45 מלש"ח לסיוע להקמת תשתיות לטיפול בפסולת בנייה בתחומי הרשויות המקומיות, ניקוי שטחים פתוחים, סיוע ליזמי מחזור פסולת בנייה ועוד.
"ג. עיבוי מערך האכיפה: המשרד להגנת הסביבה בשיתוף הרשות לטבע והגנים הקים בשנת 2009 יחידה ייעודית,יחידת "יהלום" לאכיפה כנגד משליכי פסולת בנייה בצורה בלתי חוקית,יחידה זו מונה כ- 15 מפקחים והיא הוקמה במטרה לתגבר את המשטרה הירוקה למיגור תופעת השלכת פסולת הבנייה ברשות הרבים בצורה פריאטית.
"זה המקום לציין כי בידי המשרדים השונים נמצאים כלים חוקיים במידה ויופעלו באפקטיביות ובתיאום המשרד להגנת הסביבה יתרמו רבות להסדרת הטיפול בפסולת בנייה.
"ד. שימוש בחומר ממוחזר בחברות ממשלתיות: החל ממרץ 2010 קיימת הוראה מחייבת לשימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה,הוראה זו הוטמעה במסגרת חוזרי החשב הכללי.
"בנוסף לכך בימים אלו המשרד להגנת הסביבה מגבש "הצעת מחליטים" אשר תרחיב את חלות הוראת החשכ"ל על כלל החברות הממשלתיות בישראל.
"נציין עוד, כי ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף הנהלת החברה הלאומית לדרכים החל מ- 3/2009 מוטמע במכרזי החברה סעיף מחייב לכלל הזכיינים לשימוש בחומרים ממוחזרים מחומרי בנייה,ואילו ברכבת ישראל החל מ- 11/2009.
"כמו כן המשרד להגנת הסביבה נמצא בדיונים מתקדמים למול חברות נוספות כגון:חברת נמלי ים ישראל, נתיבי הגז, החברה למשק וכלכלה במרכז שליד המרכז לשלטון מקומי וכו'", לשון תגובת המשרד להגנת הסביבה.