קשה להאמין שרק לפני מעט יותר מ-20 שנה נאלץ הילד הישראלי להתחלות כדי ליהנות מטלוויזיה שתדבר אליו. טלוויזיה חינוכית ששידרה בזמן הלימודים ורצועה נוספת בשעה 17:30 באותו ערוץ, היו התוכן המשודר היחיד שהוקדש לדורות של ילדים ישראלים.
פריצתה של הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל הפכה את התחרות על לבו של הצופה הצעיר לאטרקטיבית ביותר. אחרי ערוץ הילדים הוותיק, ששינה את המפה, הגיע גם ערוץ הופ ואחריו ערוץ בייבי, וכיום פועלים בישראל לפחות 10 ערוצים, ישראלים וזרים, שפונים לצופים שעוד לא צימחו שפם. אלה נאבקים גם בזירת VOD שוקקת, וכמובן מטפחים יחסי אהבה-שנאה עם ענק האינטרנט.
בקרוב כל התמונה עשויה להשתנות. חלק ניכר מערוצי הילדים הישראליים מניחים באחרונה את התחרות האכזרית ביניהם בצד, ויוצאים לקרב משותף מול אויב חדש - הרפורמה בשוק התקשורת. כל ערוצי הטלוויזיה הרב-ערוצית רואים ברפורמה שמתקדמת לאטה בכנסת סכנה ממשית לקיומם, אך ערוצי הילדים חשים במיוחד את החבל המתהדק על צווארם.
"מאחורי הרעיון של הרפורמה אולי עומדת טובת הצרכן, אבל לא נראה שבאמת חושבים על טובת הציבור", אומרת ל"גלובס" אלונה אבט, שיחד עם תמיר פאול עומדת בראש "זברה תקשורת", המפיקה את הערוצים "הופ!", "הופ ילדות ישראלית", ו-"לולי". "אני בטוחה", היא מוסיפה, "שאם היו שואלים את הצרכן - הוא לא היה בוחר בזה".
הרפורמה בשוק התקשורת מחולקת ל-3 חלקים. חלק אחד מתייחס לטלוויזיה המסחרית ומדבר על מעבר מזיכיונות לרישיונות. החלקים האחרים מדברים באופן ברור על הטלוויזיה הרב-ערוצית. על-פי החוק המוצע, מבקש האוצר לחייב את HOT ואת yes להציע לצופים חבילה צרה. מדובר בחבילת בת 10 עד 15 ערוצים בסיסיים, שתעלה לצרכן כ-90 שקל. "בתמורה" למהלך זה אמורות להיכנס פרסומות לכבלים וללוויין.
"אנחנו בטוחים שאם יכריחו את הכבלים והלוויין להקים חבילת בסיס צרה, הם יבחרו להכניס לתוכה את הערוצים הכי זולים שהם יכולים", אומרת אבט, "והערוצים היקרים יותר הם הערוצים המקומיים שמשדרים הפקות מקור דוברות עברית. ערוץ הופ הוא ערוץ מצליח בתוך חבילת הבסיס הנוכחית, אז הפלטפורמות יגידו 'נזרוק אותו למים, שימכור את עצמו'. מה שיקרה הוא שהצרכן יקבל חבילה צרה, ומי שירצה את התוכן הישראלי שהוא מקבל היום ייאלץ להוציא כסף - אבל הרבה יותר".
לחשש של אבט שותפים רבים, בהם גם ערוץ בעל שם זר, ניקלודיאון. למרות שניקלודיאון הוא ערוץ בינלאומי, הוא מותאם לשוק הישראלי כמעט לחלוטין, התאמה שדורשת משאבים משמעותיים, שלא מגיעים מבסיס-האם של הערוץ - ויאקום.
גם אורלי אטלס, מנהלת מותגי ויאקום בענני תקשורת, מביטה בחשש לעבר היום שבו תכנס לתוקף החבילה הצרה, אם היום הזה יגיע. "מה שאותנו מטריד זה שאם תהיה חבילה צרה - הכנסות הכבלים והלוויין יצטמצמו, והם ישקיעו פחות כסף בערוצי ילדים מקומיים", היא אומרת - ומתייחסת לעובדה שהשקעת חברות הכבלים והלוויין ביצירה המקורית תלויה בהכנסותיהם.
בשנת 2009 השקיעה חברת הלוויין yes כ-30 מיליון שקל בהפקות מקור לילדים, ואילו HOT השקיעה פי שלושה מסכום זה. החשש הוא ש-HOT ו-yes, שיפסידו מחבילת הבסיס החדשה, יורידו בהדרגה את ההשקעה בהפקות מקור. גופים שירצו להמשיך ולהשקיע בהפקות דוברות עברית ייאלצו להחליט - להפיק פחות או לממן זאת מכיסם. לו יחליטו להשקיע בעצמם בהפקות שמומנו עד כה על-ידי הפלטפורמות, ברור שאז גם יעלה המחיר אותו ידרשו מהצרכן.
לדברי אטלס, "ישראל נמצאת היום במקום טוב מאוד בתמורה לילדים. היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות ערוצי ילדים בישראל הוא מצוין. חבילה צרה תוריד את ההכנסות, מה שיוריד בהכרח את הכסף שיושקע בילדים. היום, כדי להתאים תוכניות לשוק הישראלי אנחנו מתרגמים ומדבבים תוכניות כמו 'בוב ספוג' או 'דורה'. אם התקציב ייחתך נצטרך להפסיק לעשות זאת ולשדר את התוכניות ללא דיבוב למשל. זה יהיה מוצר פחות טוב".
גם ערוץ הילדים הוותיק של נגה תקשורת צופה על ההתפתחויות מן הצד בדאגה. "החשש הגדול הוא מזעזוע של כל השוק השברירי גם כך", אומרת הילי חורב-קסוטו, מנכ"ל ערוץ הילדים. לדבריה, "בניסיון להמציא מודלים חדשים, הטלוויזיה הרב-ערוצית עלולה להיעלם, כי החוק לא מגדיר מה באמת הולך להיות המודל הכלכלי החדש ומה צפוי לקרות עם הפקות המקור. בערוץ הילדים יש הפקות מקור רבות, והוא עלול להינזק משמעותית. ההשקעה היום בהפקות מקור מגיעה מהכבלים והלוויין, ובגלל שהצעת החבילה הצרה לא מובאת עם מודל כלכלי ברור, אנחנו לא מבינים כרגע איך ימשיכו להגיע כספים להפקות מקור. יש חשש מהותי ממה שצפוי להיות".
* העובדה שמדובר בערוץ מבוסס בעל שם לא מרגיעה אתכם?
"ערוץ הילדים הוא אולי הערוץ המוביל, אבל חבילה צרה היא כלי מסוכן עבורו. על מזבח התחרות עשויה להיות מונחת היצירה המקומית, שעליה הוא מתבסס. בגלל שחובת הפקות המקור עלולה להינזק מזה - הילד הישראלי, שמקבל שידור יומי חי רלוונטי לתרבותו ולמנהגיו, עשוי לא לקבל את זה".
הבעיה של ערוצי הילדים היא שהתכנון, על-פי החוק, שהכבלים והלוויין יוכלו לשדר פרסומות כפיצוי לחבילה הצרה, לא רלוונטי עבורם. "פרסום בכבלים ובלוויין לא ידבר אל עולם ערוצי הילדים", אומרת אורלי אטלס מענני תקשורת, "כערוץ בינלאומי, אני מכירה מודלים סביב העולם, ואני רואה עד כמה פרסום אינו מתאים לערוצי ילדים. באנגליה, למשל, שמו מגבלות מאוד גדולות על פרסום, ואסרו פרסום של מזון מהיר. הדבר הוריד משמעותית את התקציבים שהגיעו לערוצי הילדים. אני מניחה שאם יהיה פרסום בכבלים ובלוויין - זה יהיה המצב גם בישראל, וטוב שכך. בערוצי ילדים לא הגיוני שיהיה פרסום".
מתברר שמי שיצליח להתמודד טוב יותר עם השינויים הרגולטוריים הצפויים הם דווקא הגופים הלא ישראליים. האירוניה היא שלצד הסכנה שאותה צופים הערוצים המקומיים במבנה הרגולטורי העתידי, המבנה הרגולטורי הקיים היום מהווה קרקע פורייה לכניסת חברות תקשורת זרות המבקשות להקים בארץ ערוצי ילדים משלהן.
ברוב מדינות העולם, כאמור, הפרסום בערוצי ילדים אסור או מוגבל, כך שהערוצים שם בנויים מלכתחילה על מודלים כלכליים שאינם מבוססי פרסום. זאת בניגוד לערוצים הפונים לקהלים אחרים, שהאיסור על פרסום בטלוויזיה הרב-ערוצית הוא חסם משמעותי עבורם.
משחק של מחיר
כך, למשל, בדצמבר 2009 החל לשדר בישראל ערוץ ג'ים ג'ם, המיוצג בישראל על-ידי חברת אלה קום. בראיון ל"גלובס" שנתן אז מנהל הערוץ, וויין דנספורד, הוא אמר: "הפרסום הוא לא דבר שאפשר להסתמך עליו, במיוחד במצב הכלכלי המשברי הנוכחי".
בניגוד לערוצים המקומיים שמשדרים הפקות מקור, ערוצים כמו ג'ים ג'ם משדרים בישראל תכנים שנמצאים על מדפם לאחר שכבר שודרו בעשרות מדינות אחרות סביב העולם, ללא תרגום או דיבוב. העלות כמעט אפסית, והתכנים אטרקטיביים דיים עבור פעוטות. ההכנסות מגיעות מחלוקת דמי המנוי בין הפלטפורמות, לפי שעה רק yes, והחברה.
לא בכדי אמר אז דנספורד כי "מדובר בהחלטה מסחרית". לדבריו, "יש תכנים באנגלית, והרבה תכנים מדובבים מראש כבר לרוסית, כי אנחנו פונים גם לרוסיה ולאוכלוסיה דוברת הרוסית בעולם. בשלב זה יש לזה היגיון עסקי עבורנו, ואנחנו יודעים שיש בישראל ציבור גדול של דוברי רוסית. בעתיד יהיו גם תכנים בעברית".
לכן את ההיסטריה סביב הדיונים על חוק השידורים המתהווה קשה למצוא בחברת אלה קום, המייצגת את ערוץ ג'ים ג'ם בישראל. "אנחנו רואים בשוק הקיים היום שוק תחרותי ולכן גם שוק צומח ומתפתח", נמסר משם. "היינו שמחים לצפות בו ממשיך לכיוון זה, אך מאחר שאנחנו איננו מקבלי ההחלטות, אנחנו מחכים כמו האחרים לראות כיצד יושפע השוק מהשינויים. אלה קום כמובן תמשיך לספק לפלטפורמות ערוצים כמו ג'ים ג'ם, ואחרים על מנת להציע להן את הפתרונות הטובים ביותר שיש בידיה".
לדברי אלונה אבט מערוץ הופ, "הסבירות היא שבחבילת הבסיס נראה ערוצים זרים עם תוכן מוגבל, שישדרו רק את מה שמחייבת אותם הרגולציה בעברית. והערוצים הישראלים עם התוכן המקומי ייפלטו החוצה. להגיד שרוצים להוזיל זה לחטוא לטובת הציבור, אבל בלי לתת דעת לאיזו תרבות הולכת להיבנות מהמסכים. חייבים לעשות בדיקה כלכלית. זה יהיה משחק של מי שיותר זול. במציאות כזו, החברות הישראליות לא יוכלו לעמוד בתחרות מול חברות זרות שיש להן 80 טריטוריות ואנחנו הטריטוריה ה-81. הקהל הישראלי לא רלוונטי עבורן. התהליך מוביל לזה שהתכנים שישודרו בערוץ ילדים כלשהו שייבחר על-ידי הפלטפורמות להיות בחבילת הבסיס הצרה, יהיו תכנים זרים פלוס המינימום שיידרש על-ידי הרגולטור".
שותפה של אבט, תמיר פאול, מותח אף הוא ביקורת על הרפורמה ודרך ניהולה. "אנחנו הולכים למהלך שרק מי שיש לו כסף יוכל להציע תרבות ושפה עברית, ומי שלא עשוי להיעלם", אומר פאול. "איש לא דיבר איתנו לפני הרפורמה ולא שאל את דעתנו. מי שיושב במשרד ועושה טבלאות לא רואה את התמונה. אם אתה משנה סדרי יסוד, אתה יוצר הפרדה מוחלטת בין ההתנהלות הכלכלית והאחריות התרבותית ואומר למעשה, לא מעניין אותי אם הגיל הרך יראה הפקות מקור או לא. הופ רואה עצמו כברודקאסטר לילדי הפרי-סקול הישראלים. כדי לממן את זה עלות המנוי צריכה להיות יקרה. אם היא תוזל, הפקות מקור לא תהיינה, העלות עליהן תהיה יקרה, וחבילת הבסיס תהיה עלובה".
עלות חבילת הבסיס המתוכננת תהיה 90 שקל, אך על-פי ההערכות בשוק התקשורת, כדי להמשיך לממן ערוץ אחר שהצלחתו נסמכת על תוכן ישראלי מקורי, עלותו כערוץ בודד תעמוד על כ-50 שקל.
כדי לחזות את הצפוי לקרות, יש להבין גם את המציאות שבה מצויים ערוצי הילדים היום. הערוצים הנמצאים בחבילת הבסיס, כמו ערוץ הילדים או הופ!, מקבלים מהפלטפורמה מחיר קבוע שאינו תלוי בכמות המנויים. סכום זה גם יורד מדי שנה ב-10% עד 15%, עם חידוש החוזים מול HOT ו-yes. החוזים משתכללים לטובת הפלטפורמות, שממשיכות לחיות בגירעון עצום, ואלה מצרפות סעיפים המאפשרים להם היחלצות מהחוזה, שנחתם למועדים קצרים.
ובעוד הכסף הזורם אל הערוצים מצטמצם, מתחדדת התחרות המקומית סביב ערוצי הילדים, והם נאלצים להוציא מכיסם מיליוני שקלים נוספים. אלה מושקעים במאמצי שיווק, פרסום ולוחות משדרים.
ערוץ בייבי של טלית הפקות הוא אחד הערוצים הישראלים המצליחים בעולם, כאשר הוא משדר, באמצעות שותפות אירופאית עם FOX, ל-100 מדינות בעולם. טלית תקשורת הישראלית מפיקה את התוכן עבור כולן.
"כולנו ניזונים מ-HOT, והחברה צריכה להרוויח", אומר עמרי בץ, מנכ"ל טלית תקשורת, "לכן לא יכול להיות שיהיו לחברה עלויות תשתית של 190 שקל והיא תכניס 90 שקל בלבד. לכן הם ימצאו דרכים יצירתיות לקצץ".
בץ מתנגד לשינוי בצורה נחרצת, "אנחנו כחברה נפסיד בעקיפין מכך, וכך גם הצרכנים. היום משלמים כ-190 שקל לחבילת הבסיס, כאשר יש סבסוד צולב שנעשה בין ערוצים - ערוצי החו"ל שרוצים להיות בחבילת הבסיס ולכאורה אנחנו לא רוצים לראות אותם, מממנים את היתר. בסופו של יום, בחבילה הצרה, נקבל את כל ערוצי ה-DTT שלא באמת משלמים עליהם ועוד 10 ערוצי שפות מיותרים. אז רק נתחיל לשלם על ערוצים שאנחנו באמת רוצים ועלותם של אלה תעלה בעשרות מונים. בסוף נשלם אותו דבר".
ממשרד האוצר נמסר כי "הרפורמה המוצעת על-ידי המשרד נועדה לתת לצרכן חופש בבחירת התכנים שבהם הוא מעוניין לצפות ולהוזיל את מחיר המנוי לכבלים וללוויין. כיום נאלצים מפיקי ערוצים עצמאיים לשווק את הערוצים שלהם לצרכנים, שמראש נדרשים לשלם כ-200 שקל עבור חבילת בסיס רחבה, ולכן לא מרשים לעצמם לצרוך תכנים נוספים מעבר לחבילה זו. הרפורמה, לעומת זאת, מביאה עימה הבטחה למפיקי הערוצים העצמאיים להגיע יותר אל הצרכנים ולשווק להם יותר תכנים, שכן הצרכנים ישלמו, בהתאם לרפורמה, סכום נמוך בהרבה עבור חבילת הבסיס, ולכן יוכלו לצרוך הרבה יותר תכנים המתאימים להעדפותיהם האישיות, כולל ערוצי הילדים".
יהיה צפוף יותר: ערוצים נוספים בדרך
אחרי ערוץ ג'ים ג'ם וערוץ דיסני שהגיעו לישראל באחרונה, מתכננים כניסה גם ערוץ kidsco מבית NBC, וגם ל-BBC יש תוכניות על ערוץ ילדים מקומי. אם לא די בכך, גם הטלוויזיה החינוכית, שנהנית מתקציב מפואר של המדינה, נכנסת לתחרות ומבקשת להפוך את ערוץ 23 לערוץ פרי-סקול במהלך הבוקר.
אורלי אטלס מענני תקשורת מאשרת כי כניסת דיסני גבתה מחיר כלכלי מניקלודיאון. "התחרות הזו עולה כסף", היא אומרת, ומוסיפה: "אני חושבת שהכניסה של דיסני עשתה רק טוב לשוק. הוא מדובב ומתורגם, יש בו הפקות מקור, הוא ערוץ מקומי לכל דבר. כשיש תכנים טובים - כולם מתאמצים יותר".
הילי חורב-קסוטו מערוץ הילדים מרגישה אף היא את כניסת דיסני (שאנשיהם סירבו להשתתף בכתבה). "מדינת ישראל קטנה, כמות ערוצי הילדים שיש בה היא גדולה לכמות הילדים, התחרות החריפה והיא מאוד גדולה על לב הילדים", היא אומרת. "זה מוביל אותנו למצוינות גדולה יותר, אין ספק. אך יחד עם זאת, בשלב מסוים העוגה תהיה קטנה כדי להכיל את כולנו, וזה עשוי לקרות בקרוב מאוד".
עיקרי הדברים
* הרפורמה בחוק השידורים תחייב את HOT ו-yes להציע חבילת בסיס צרה הכוללת 10-15 ערוצים ב-90 שקל.
* לפיכך, החשש הוא כי הפלטפורמות יבחרו בערוץ ילדים שעלות הפקתו עבורן זולה.
* הפלטפורמות שהכנסתן תקטן גם ישקיעו פחות בהפקות מקור, והנטל ייפול על מפיקי הערוצים.
* הערוצים הזרים, שפועלים בעשרות מדינות סביב העולם, יוכלו לספק ערוץ זול יותר - ולכן יקבלו עדיפות.
* הסעיף הדן בשידור פרסומות בכבלים ובלוויין אינו רלוונטי לערוצי הילדים, שכן סביר שהם לא יורשו לשלב פרסומות.